העיקרון שבעזרתו תנקו את העומס השכלי פעם אחת ולתמיד

מאת פארנוש ברוק

מאנגלית: סמדר ברגמן

פורסם דרך דף הפייסבוק Becoming Minimalist

 

״עלינו להתחיל לבחור את המחשבות שלנו כפי שאנו בוחרים מה ללבוש בכל יום״. פארנוש ברוק

עובדה: שני חפצים פיזיים אינם יכולים לאכלס את אותו מרחב באותו זמן. זו פיזיקה בסיסית. עלינו לבחור בין רהיט אחד לאחר כדי לאכלס את המרחב שבפינת חדר המגורים. עלינו לבחור בין חופן אוכמניות לבין חופן אגוזים. עלינו לבחור בין השמלה לחליפה.

אנו חייבים לבחור משום שהשניים אינם יכולים לאכלס את אותו מרחב. וזה ברור לנו. אנו לומדים זאת כילדים קטנים. אנו חיים לאור כלל זה, אף על פי שאנו נלחמים בו לעתים (כמו בעת דחיסת המזוודה יתר על המידה, נכון?)

למעשה, אנו יכולים אפילו להודות לחוק הפיזיקלי הזה, משום שהוא מאלץ רבים מאיתנו לבחור נתיב לחיים קלים יותר, לחיות עם פחות דברים כדי שנוכל לברוא מקום גדול יותר ומרחב נשימה גדול יותר, ולחיות בסגנון חיים מינימליסטי.

כמינימליסטים, בחרנו לוותר על הדחיסות הפיזית שנערמת במרחבים שלנו בתמורה לשלווה, לפשטות ולחיים עשירים יותר. אבל מה בנוגע לדחיסות הלאפיזית שממלאת את הראש שלנו ושמערפלת את הראייה שלנו בכל יום, בכל שניה אפילו?

מדוע שלא ניישם את אותו העיקרון למחשבות שלנו, דבר שיכול להועיל הרבה יותר מאשר ניקוי מהיר של הבוידם המאובק שלנו?

מה היינו עושים אילו היינו יודעים בוודאות שמחשבה חיובית ומחשבה שלילית לא יכולות לאכלס את אותו המרחב בראשנו באותו הזמן? שהן אינן יכולות להתקיים יחדיו כלל וכלל?

יהיה עלינו להתחיל לבחור את המחשבות שלנו כפי שאנו בוחרים מה ללבוש בכל יום.

במשך זמן רב מאוד, לא התחברתי לתנועת החשיבה החיובית. היא נשמעה מיופייפת ורדודה בתחילה. דומה היה שהיא מקילה ראש בבעיות שלי ויותר מכול, היא פשוט לא עבדה.

הייתי קוראת ספרים, סורקת מאות כתבות ברשת, אפילו כתבתי כמה בעצמי, וחזרתי על היגדים חיוביים שוב ושוב בעצמי, הכול כמעט או ללא שינוי. עמוק בתוכי, הרגשתי שלילית במידה רבה, אומללה וכלל לא חיובית או שלווה. וגרוע מכול, הרגשתי מזוייפת. רציתי להיות חיובית. דיברתי על חיוביות, ורציתי להאמין בה, אבל היא פשוט לא הפעילה עליי את קסמיה.

ולא בגלל שלא ניסיתי. באמת שניסיתי. בעלי יכול לספר לכם על הניסיונות הכנים שלי, והספרייה שלי יכולה להוכיח כמה ספרים חרשתי כדי להוכיח את כוונתי!

אבל חשיבה חיובית עדיין לא עבדה עבורי. הנה הסיבה. אתם מבינים, הייתי מחוייבת למחשבות החיוביות בדיוק באותה מידה שבה נאחזתי במחשבות השליליות. חשבתי: ״אני עוצמתית ביותר. אני יכולה לנהל עסק מצליח״, ממש כפי שחשבתי: ״זה לא יעבוד. אני אקלקל הכול. מאוחר מדי בשבילי להתחיל מחדש״. חזרתי על המחשבות החיוביות וחיזקתי אותן ממש כפי שעשיתי עם המחשבות השליליות.

וכיוון ששתי המחשבות לא יכולות לאכלס את אותו מרחב בראשי, כוח ההרגל עמד לצד המחשבות שאותן הוא היה רגיל להזין: המחשבות השליליות. זה היה הקול המוכר, ודרוש פחות מאמץ כדי להאמין למוכר מאשר לאמץ את החדש והלאמוכר. אז איך ניישם את העיקרון הזה לניקוי הבלגן המנטלי פעם אחת ולתמיד?

אם אתם קוראים את המאמר הזה, קרוב לוודאי שאתם מינימליסטייםמומחים או רק מתחילים ושואפים להפוך לכאלה (ברוכים הבאים). אז בהתחשב באהבה שלנו לעקרון ״פחות זה יותר״ בעולם הפיזי, בואו נבחן צעדאחרצעד את הגישה שלהלן, שמטרתה לנקות את הבלגן המנטלי:

1. התכוננו לעזוב את הטירה שלכם. דמיינו שהשכל שלכם מתגורר בטירה ענקית המלאה בדברים שממלאים את ראשנו: מחשבות, דאגות, חרדות, פחדים, זיכרונות, רצונות, שאלות, תשוקות…. ועוד מחשבות.

כעת דמיינו שאתם מתכוונים לעזוב את הטירה הענקית הזאת. היא הייתה טובה עבורכם ללא ספק, אבל שכר הדירה עלה ואינכם יכולים עוד להרשות לעצמכם להמשיך לגור בה, ואתם עוברים למקום קטנטן אבל נקי, פתוח ומואר היטב, במיקום האהוב עליכם ביותר בעולם. (עבורי זוהי עיירה בניוזילנד, ליד אגם ואקאטיפו, ואתם מוזמנים להצטרף אליי.)

2. בחרו בקפידה את מה שאתם אורזים. עליכם לארוז בקלילות. אתם יכולים לקחת אתכם רק את הדברים שבהם תשתמשו. שאלו את עצמכם (ממש שאלו, בקול רם וברור): האם אשתמש בדאגות, בחרדות, בפחדים ובמחשבות השליליות? האם אשתמש בזכרונות, ברצונות ובמחשבות החיוביות?

החליטו לגבי כל אחד ואחד מהדברים הללו כאילו עברתם באמת (כיוון שזה המצב). החליטו במודע ובכוונה תחילה. מה תבחרו לקחת, ומה תבחרו להשאיר מאחור?

3. מצאו מקום לכל דבר שאתם מעבירים לביתכם החדש. כל דבר חייב לאכלס מקום ושני דברים לא יכולים לאכלס את אותו המרחב בו זמנית, ולכן טוב תעשו אם לא תקחו אתכם דברים רבים. בכל מקרה, יש מקום רק למחצית מהדברים שנמצאים בראשכם!

4. יישמו את הכלל לחיות ללא עומס עכשיו. אם אתם בוחרים להותיר מאחור את הדאגות, החרדות, הפחדים והמחשבות השליליות, אז עליכם לנקות את ראשכם למן ההתחלה. אתם באמת גיבורים, בתחום המינימליזם והחשיבה החיובית (וכל השאר מקנאים בכם!) אבל לא כולם יכולים להתנתק במהירות רבה כל כך מהעולם הנוח והמוכר, גם אם משמעות הדבר היא מחשבות שליליות. אז אם אתם בוחרים להעביר אתכם את הכולאת הטוב, את הרע ואת המכוערהמרחב הקטנטן שלכם יהיה עמוס ביותר. זה בסדר. פשוט יישמו במודע את הכלל: שני דברים לא יכולים לשהות באותו מקום בראשכם בו זמנית. בחרו במחשבה שלילית או במחשבה חיובית ליום הזה או לשעה הזאת או לדקה הזאת. היפטרו מהשניה. למשל, אתם יכולים לבחור בזיכרון רגוע או בדאגה גדולה, בפחד או באומץ, בקבלה או בהכחשה.

הבינו, אתם יכולים לבחור בדאגה אם אתם רוצים. פשוט בחרו במודע. אל תשטו בעצמכם. ואז, תדאגו. תדאגו עד שתהיו חולים מרוב דאגה. דאגו המון. אחר כך, בחרו בפחד אם אתם חייבים ותפחדו כמה שאתם רק רוצים. ולאחר מכן, בחרו בחרדה, והיו חרדים למשך כמה שעות. אני לא אומרת שאתם לא יכולים לבחור בדברים הרעים. אני רק אומרת שאתם לא יכולים לבחור בשניהם וכאן אנו מתחילים סוף סוף להערים על אותו מוח חכם שלנו.

עכשיו אתם מתחילים לחשוב באופן פשוט יותר: אתם יכולים להחזיק במחשבה אחת בכל רגע נתון, אבל לא בשתיים ולא בעשר. לפעמים אתם בוחרים נכון, לפעמים אתם לומדים, אבל אם תקפידו ליישם את הכלל, בכל יום תתקרבו יותר לחופש ולשלווה שרק מוחחופשימעומס יכול להעניק לכם. אבל מה אם אינכם יכולים לבחור? מה בנוגע לפעמים שבהם אתם מהססים או שבהם פשוט לא אכפת לכם?

בכל פעם שאתם מוותרים על ההחלטה, אתם חוזרים למה שאתם יודעים, אתם חוזרים לברירת המחדל, לפנים המוכרות, לריח ולטעם הישנים והטובים. ברירת המחדל שמוכרת לכם שונה מזו שלי, אבל בכל הקשור לרצונות שלנו, אסתכן ואומר שגם אני וגם אתם רוצים את אותו הדבר.

אנו רוצים להיות מאושרים, נטולי דאגה וחרדה, חופשיים מלחץ ומפחד, ובוודאי שחופשיים מעומס ומבלגן. אנו רוצים למלא את ראשנו במחשבות חיוביות ואת לבנו בשלווה, בשמחה ובאהבה. נכון? אז בשעה שאתם מתמקמים במרחב החדש, הקטן ונטול העומס והבלגן שלכם, במקום האהוב עליכם בעולם, פנו מקום לחיוביות, לשמחה, לשלווה, לאופטימיות ולאושר. זה תהליך, יקרים, זו הסתגלות, הם לוקחים זמן, אבל הם עובדים.

בחרו למלא את המרחב החדש שלכם באופן זה, מחשבה אחת בכל פעם ותופתעו לראות כיצד דברים קטנים מצטרפים כדי לקחת אתכם למקום שאליו תמיד השתייכתם: עם מוח רגוע, שקט ונטול עומס.

***

פארנוש ברוק עזבה קריירה בת 12 שנים בתחום הניהול העסקי כדי להקים חברה משלה, Prolific Living Inc.

https://www.prolificliving.com/

******

התמיכה שלכם חשובה – לחצו על הלב