2012 – מה זאת אומרת הממד השלישי נעלם?

ג׳ים סלף

נכתב בשנת 2010

מאנגלית: סמדר ברגמן

 

ככל ששנת 2012 קרבה, קיימת דחיפות גוברת למסר זה כיוון שלכולנו, פשוטו כמשמעו, אוזל זמן המשחקים בממד השלישי.

במונחים פשוטים, הרגלי החשיבה, ההרגשה, וההתנהגות המוכרים לנו כממד השלישי, נעלמים. כולם עוברים לתודעת ולחוויית הממד הרביעי, ואז אל תודעת ולחוויית הממד החמישי.

אולם, רוב האנשים על הפלנטה אינם מוכנים למעבר זה. אך הוא קורה למרות הכול, ועבור אלה שאינם מודעים למתרחש השינוי לא יהיה חוויה קלה או נוחה.

אך זה עשוי גם להיות זמן נפלא ומהנה. בעזרת מידע בסיסי על מהות התמורה/השינוי, הסבר מה הם ״הממדים״, ועם כמה כלים פשוטים שיעזרו לנהל את המחשבות והרגשות שלנו, לכולם יש את היכולת לפתח את התודעה ולנוע בחן ובשמחה אל תוך ממלכות רטט גבוהות יותר אלה.

אם אינכם יודעים מה הם הממדים, אינכם לבד. רוב האנשים המשחקים במשחק החיים כפי שאנו מכירים אותו בממד השלישי, משחקים ללא ״ספר כללים״ שיסביר מהו המשחק באמת וכיצד נוכל לשחק בו בהצלחה.

מאמר זה מספק כמה כללים בסיסיים חסרים. הוא מסביר מה הם הממדים השלישי, הרביעי והחמישי, ומדוע יש להם חשיבות רמה במעלה בחייכם בעת הזאת.

אם תוכלו להבין את המבנה ואת משחק הממדים הללו, תוכלו להתחיל לנוע בקלות דרך השינויים חסרי התקדים של התמורה ללא פחד, ללא מאמץ, ללא מתח וחרדה שהם, ברוב המקרים, הרגל יום-יומי בחיינו.

לכן, תחילה, הרשו לי להגדיר את הממדים על דרך השלילה.

הממדים אינם מקומות או מיקומים, והם לא רצף ליניארי – 3, 4, 5, 6 – הנמצאים בערימה כמו חביתיות. והממד השלישי, או הממד הרביעי, אינם הכיסא שעליו אתם יושבים, או הקירות שמקיפים אתכם, או אפילו כדור הארץ עצמו.

הכיסא והקיר הם צורות, שקיימות בעיקר בממדים השלישי והרביעי, ושימשיכו להיות חלק נכבד מהמשחק בממד הרביעי, כאשר הממד השלישי שוב לא יהיה בגדר אפשרות.

באופן כללי, הממדים הם מצבי תודעה הנגישים לכל אדם שרוטט ברטט תואם להזדמנויות ולתדרים הספציפיים הקיימים בכל ממד.

תוכלו לחשוב על כל ממד כעל משחק שונה, בעל מערך כללים שונה בכל הקשור למה שאפשרי ואינו אפשרי עבור הישויות שבוחרות לשחק ולברוא בו.

אז מהו הממד השלישי? 

הממד השלישי הוא קופסה של אמונות נוקשות, עם מערך כללים והגבלות נוקשה יחסית. רובנו שיחקנו במשחק זה במשך תקופות חיים רבות, ולכן אנו נוטים לחשוב שזה המשחק היחיד הנגיש לנו. אך אין זה כך כלל וכלל. אחת מהאמונות התלת-ממדיות הנוקשות שמעניקה מבנה לחיינו – למחשבות, לרגשות ולפעולות שלנו – היא הזמן הליניארי.

הזמן הליניארי הוא אמונה ומבנה אפשריים שמאפשרים לנו ״לחיות״ חוויה של עבר ועתיד… ואז אנו מתים. כיוון שאמונה זו היא הנחת ברירת המחדל של תודעת ההמונים התלת-ממדית, ודומה שהאירועים מעניקים תוקף לאמונה זו, רובנו חושבים ופועלים כאילו הייתה נכונה.

אך כעת כולנו מתעוררים מאשליית האמונה הרווחת הזאת. וככל שאתם הופכים מודעים יותר, אתם מבינים שהזמן בממד השלישי הוא למעשה זמן לולאתי. מה שאתם חווים ״בעבר״ הוא הדבר שלו אתם מעניקים את תשומת הלב שלכם בהווה, ואתם מקרינים מציאות זו ״אל העתיד״, ואי לכך אתם חווים אותו שוב ושוב.

לפיכך, בממד השלישי מבנה הזמן הוא ספציפי למדי (ומגביל), אבל חוויית הזמן שלכם הופכת שונה למדי (ומעצימה) ככל שאתם נעים לממדים גבוהים יותר.

כל דבר בתודעת הממד השלישי הוא גם מותנה מאוד. לדוגמה, תפיסת ״האהבה ללא תנאי״ אינה קיימת בממד השלישי. אם אתם חווים ״אהבה ללא תנאי״ או ״שלווה ללא תנאי״ עברתם למעשה לתודעת הממד הרביעי.

אתם מבינים, בהתנסות הארצית עתה, יש לנו גישה לתודעות הממד השלישי והממד הרביעי, אבל רובנו צועדים רק לעתים נדירות אל מחוץ לתלם החרוש היטב של המחשבות והרגשות התלת-ממדיים.

הממד השלישי גם לא מציע אפשרות בחירה. אנו לא בוחרים במחשבות, ברגשות ובפעולות שלנו בכל רגע (זוהי מיומנות של הממד הרביעי והממד החמישי), במקום זאת, אנו מגיבים מתוך אמונות והרגלים לא-מודעים לאנשים ולמצבים שצצים במרחב שלנו.

הדואליות מספקת מבנה נוקשה נוסף לחוויה התלת-ממדית. מעלה/מטה, ימינה/שמאלה. צריך/לא צריך. מאז נפילת אטלנטיס לפני 12,500 שנים, דרך החיים שלנו הפכה להיות דרך חיים מפוחדת, ובפחד זה למדנו להגדיר הגדרות צרות את הטוב והרע, הנכון והשגוי, וכן הלאה. שיפוט לא מודע רווח בחשיבה התלת-ממדית.

יתר על כן, אנו תופסים את ההתנסות התלת-ממדית שלנו בעיקר באמצעות הצד השמאלי של המוח, ביתו של השכל הרציונלי, ואי לכך משתמשים רק בחמישה עד עשרה אחוזים מיכולת המוח לשחק במשחק התלת-ממדי. רובנו חושדים בכך ששאר המוח שלנו עושה בוודאי דבר כלשהו, אבל אין לנו מושג מה הוא עושה וכיצד הוא מתפקד.

למעשה, שאר המוח מאפשר לנו לתפקד בממדים הרביעי והחמישי הגבוהים יותר, ומעבר להם.

כבר קיימים בידינו כל הפוטנציאל, הציוד והחיווט ההכרחיים, ברגע זה ממש, כדי להיות מודעים לגמרי בממדים הללו. אבל הרגלי החשיבה וההרגשה שלנו, שנחרשו במשך תקופות חיים רבות, ״משנמכים״ אותנו ומגבילים אותנו להתנסות התלת-ממדית. המוח השמאלי הרציונלי שלנו יודע רק את מה שהוא יודע, והוא לא יודע את שאינו יודע, והוא עובד ללא לאות כדי להותיר אותנו בתוך טווח צר זה של חשיבה ואפשרויות תלת-ממדיות. ואנו, ברוב המקרים, שיתפנו פעולה. אך לא עוד.

התגברות אנרגיות האור ותדרי השינוי מחווטים מחדש את המוחות שלנו כדי לאפשר לנו גישה להיקף מידע ואפשרות רחב הרבה יותר מכפי שנגיש בממד השלישי. אנרגיות אור אלה מכינות אותנו להתנסות הממדים הרביעי והחמישי, תוך כדי כך שהן מנקות מהתודעה שלנו את ״הכללים״ התלת-ממדיים הנוקשים.

אז מהו הממד הרביעי?

״כללי״ תודעת הממד הרביעי מספקים תחושה גוברת של קלות, אפשרות ויכולת, עזה מזו של מבני הממד השלישי.

לדוגמה, הזמן בממד הרביעי הוא תמיד זמן-הווה. המיקוד הוא תמיד על הרגע הנוכחי, מה קורה ברגע זה. הגופים שלנו כבר מכירים זמן-הווה זה; הם לא מכירים ״אתמול״ או ״מחר״, וכישויות מודעות בהיערכות הטבעית שלנו בממד הרביעי הגבוה יותר, אנו מתפקדים לחלוטין ברגע ״העכשיו״ של מודעות ותשומת הלב של זמן ההווה. כאשר נקודת תשומת הלב שלנו הופכת למודעות בזמן-הווה, הבחירה הופכת אפשרית שוב. אנו יכולים להתבונן בכל האירועים מתוך תחושת ריחוק, פשוט כמידע שיש לשקול, ומבמה שקטה ולא הומה זו אנו חופשיים אז, ורק אז, לבחור את התגובה שלנו. בממד הרביעי הגבוה יותר התגובה נתונה לבחירתנו.

תפיסה ואפשרות הידועה בשם ״פרדוקס״ הופכת אף היא נגישה בתודעת הממד הרביעי של זמן-הווה. משמעות הפרדוקס בפשטות היא שמה שהיה נכון רק לפני רגע, עשוי לא להיות נכון עכשיו. ומה שהיה שגוי לפני רגע, עשוי להיות נכון עכשיו. במקום לשייך הגדרות נוקשות וישנות להתנסות כלשהי, אנו בוחרים את הגרסה והרטט המועדפים עלינו בכל רגע.

כך שבשעה שאנו נעים אל תודעת הממד הרביעי בזמן-הווה, עם הכוח לבחור ולהגיב, ועם גמישות הפרדוקס, היכולת לשנות את המשחק כדי להעצים את האושר והרווחה שלנו הופכת אפשרית.

מעניין לציין שתודעת הממד הרביעי לא תהיה אפשרות ארוכת טווח לאחר שהתמורה תנקה ותסלק את המבנים הנוקשים של תודעת הממד השלישי.

הממד הרביעי משמש כאבן קפיצה או כגשר רטט הכרחיים אך קצרי מועד, מהם נוכל כולנו לנוע אל תודעת הממד החמישי. הממד החמישי הוא מטרת כדור הארץ וכל תושביו. המלאכים הנעלים אמרו שכל תודעת כדור הארץ תהפוך לתודעת ממד חמישי עד שנת 2015.

אך אף על פי שהממד החמישי הוא המטרה, התנסות הממד הרביעי היא חיונית. איננו יכולים להיכנס לממד החמישי ישירות מהממד השלישי. כל המטען המנטלי והרגשי מהממד השלישי חייב להישאר בממד הרביעי, ואנו יכולים להיכנס לממד החמישי רק לאחר שלמדנו למשול במחשבות ובתחושות שלנו בממד הרביעי.

דרושה עבודה מסוימת.

אז מהו הממד החמישי?

הממד החמישי פועל, במידה רבה, באופן שונה לגמרי מהממד השלישי ומהממד הרביעי.

הזמן בממד החמישי הוא זמן-מיידי, זאת אומרת שהכול (כל האפשרויות) מתרחשות באותו מקום ובאותו רגע. בממד החמישי, אתם ממקדים את תשומת הלב שלכם, והתשובה או ההתנסות ניתנים לכם בדיוק היכן שהתמקדתם ובזמן שהתמקדתם.

בקשו, והדבר ינתן.

בממד החמישי, אינכם צריכים לנוע או ללכת לשום מקום כדי לקבל תשובות או חוויות; הכול בא אליכם בקלות בהתבסס על נקודת תשומת הלב והרטט שאתם בוחרים להחזיק בכל רגע.

כאשר אתם רוטטים ברטט הממד החמישי, אינכם יוצרים באמצעות צורה כפי שאתם עושים בממדים השלישי והרביעי, אתם בוראים עם אור, דפוסי אור ותדרי אור. אתם משייכים צליל, צבע וצורות גיאומטריות. אתם מקיימים אינטראקציה מודעת עם הבורא וכל ישויות האור.

בתודעה מועצמת זו, המוח הרציונלי ממלא תפקיד מינימלי מאוד. הוא חוזר למיקוד ספציפי וקטן שבו היה אמור להיות, משמע, רווחת הגוף הפיזי.

אך לפני שנוכל לחזור הביתה אל בית הרטט שלנו, הוא הממד החמישי, אנו חייבים תחילה ללמוד למשול ברטטים ובאפשרויות של תודעת הממד הרביעי.

זהו מיקוד התמורה עבור רוב האנשים, שעה שאנו מתקדמים אל האירועים המאיצים-יותר-מתמיד של שנת 2012.

אז כיצד תלמדו למשול בתודעת הממד הרביעי?

כלי זמן ההווה של הממד הרביעי

כפי שאמרתי, הממד הרביעי הוא ״ברגע זה״ של ״זמן ההווה״. אבל לזמן-הווה יש למעשה ארבע רמות שונות.

בשנת 2010, כולנו עברנו לרמה השלישית. בשנת 2012 נעבור לרמה הרביעית, האחרונה. ברמה זו, כאשר אתם חושבים ״בא לי תפוח״, התפוח יופיע בכף ידכם. בדרך כלל כאשר אני אומר זאת אנשים מתרגשים מאוד. וזה מרגש. אבל… יש אבל.

הרוב המכריע של האנשים על הפלנטה אינו מוכן לשלוט ולמשול בכל מחשבה, תחושה ופעולה בכל רגע. אבל אין ברירה. זו מיומנות בסיסית ונדרשת של תודעת הממדים הרביעי והחמישי הגבוהים יותר.

אחת הסיבות לבריאת הממד השלישי הייתה לספק ״מגרש משחקים״ אשר בו יוכל כל אחד מאיתנו לתרגל ולשפר את רטט המחשבות והתחושות שלנו. כדי להגשים זאת, למגרש המשחקים התלת-ממדי יש ״זמן השהייה״. במקום ״הגשמה מיידית״ קיימת השהיית זמן בין המחשבה שאנו חושבים וההתגשמות או ההתנסות של אותה מחשבה. בדרך כלל, אנו מרושלים מאוד ביחס להשהייה זו.

במקום להתמקד במה שאנו רוצים ולאפשר לדבר להתגשם עם הזמן, אנו חשים כעס, תסכול, שעמום, דאגה, חרדה, אשמה, פחד – כל מיני סוגים של מחשבות ותחושות נמוכות ודיס-הרמוניות. אנו מתנהגים כאילו אנו יכולים לחשוב ולהרגיש הכול מבלי שתהיינה לכך השלכות, כיוון שאיננו רואים את התוצאות המיידיות של המחשבות שלנו.

אך לא עוד. שעה שהזמן הליניארי התלת-ממדי מתמוטט אל תוך נקודה אחת זו של זמן-הווה, השהיית הזמן מתמוטטת אף היא. יש לנו פחות הזדמנות לתרגל מודעות להרגלים המנטלים והרגשיים שלנו לפני ש״נקבל את הדבר שעליו אנו חושבים״. זה עניין רציני מאוד.

למרבה המזל, כמה כלי אנרגיה פשוטים יכולים לעזור לכם לנהל את המחשבות והרגשות שלכם בכל רגע, כדי שתוכלו להיות מוכנים להזדמנות ולאתגר חסרי התקדים של החיים והבריאה בזמן-הווה בממדים גבוהים יותר.

ניתן לקרוא על כלי אנרגיה בסיסיים אלה באתר שלנו www.masteringalchemy.com, אך הרשו לי לתת לכם כמה דוגמאות.

אפשרו לתמורה לנקות את המחשבות והרגשות הלא-מודעים שלכם

במונחים פשוטים, התמורה משתמשת בגל אחד של תדר אור כדי לנקות ולסלק את מי שאיננו, ובגל אחר כדי להזכיר לנו מי אנו. התמורה יודעת היכן אחסנו את הרגלי המחשבה הלא-מודעים והתגובות הרגשיות, והאור מנקה כל זאת מהרטט שלנו.

אולם, שעה שמחשבות ורגשות נחותים אלה מתנקים, הם יכנסו אל המודעות שלנו וימגנטו אלינו אנשים ונסיבות שישקפו אנרגיות קאוטיות אלה. כיצד תתמודדו עם אנרגיות עוצמתיות-לעתים אלה כאשר הן מופיעות? עליכם לאפשר אותן. אם תוכלו פשוט להתבונן בהן מתוך תחושת ריחוק, שעה שהן צצות – ביודעכם שהן רק צצות ועולות כדי להתנקות – הן יעלמו במהרה, ואתם לא תזכרו כלל על מה הייתה כל המהומה.

אבל אם תתפסו ותאחזו במחשבות וברגשות קאוטיים אלה, אם תתעקשו להרגיש אשמים או מודאגים, אם תמשיכו לטעון ש״אני לא בסדר״ או ״הם לא בסדר״, האנרגיות הללו לא יתנקו מהמרחב שלכם – והתמורה, ככל שהיא הולכת ומאיצה, תהפוך לדרך מלאה מהמורות, לדרך מאוד ״לא בסדר״ עבורכם.

זכרו שברוב המקרים, מה שצץ ועולה כלל אינו שלכם; הוא אינו שייך לכם. הכירו בו ודעו שהוא עולה כדי להתנקות… לתמיד. נשמו כמה נשימות עמוקות, צאו להליכה, האזינו למוזיקה – אבל הפנו את תשומת הלב שלכם למשהו בעל רטט גבוה יותר.

הבנת הממד הרביעי התחתון והעליון

כדי להבהיר היבט חשוב נוסף של השינוי, בואו נדמיין שלממד הרביעי יש רק שני חלקים – ממד רביעי תחתון וממד רביעי עליון. (זה לא נכון טכנית, אבל זו הבחנה יעילה).

כפי שאמרתי, הצורה תישאר כאשר הממד השלישי יעלם. אנו עדיין נחווה בתים, מכוניות ועצים. אבל הפחד, השיפוט, האשמה, הבושה, הנכון והשגוי יעלמו. כל האנרגיה הרגשית הדחוסה הזאת, שהיא הדבר היחיד שמונע מאיתנו לשחק בממדים הגבוהים יותר עתה, פשוט תתנקה מהמרחב שלנו.

אולם, על פי רטט המחשבות שאתם חושבים שעה שהממד השלישי נעלם, אתם תמצאו את עצמכם בממד הרביעי התחתון או בממד הרביעי העליון.

הממד הרביעי התחתון, המכונה גם המישור האסטרלי או מרחב החלום, מחזיק בכל המחשבות שנחשבו אי פעם על ידי מישהו בממד השלישי.

אתם מבינים, המחשבות לא נעלמות פשוט לאחר שאתם חושבים אותן. הן ממשיכות להתקיים בממד הרביעי התחתון, ויש להן משקל, מרקם, דחיסות ומטען רגשי ספציפיים. והן נקשרות ומתאגדות יחד עם כל שאר המחשבות האחרות בעלות אופי דומה.

מחשבות מסוימות, כגון אונס, שליטה, עבדות, מלחמה, שנאה – הן כבדות, דחוסות ואפלות. בניגוד לכך, מחשבות כגון ״פרפרים״, ״ילדים משחקים בגן השעשועים״, ו״פרחים פורחים ביום אביבי חם״ מרגישות קלילות ויש להן רטט פשוט ואוורירי. מחשבות קלילות כגון אלה משתהות רק לעתים נדירות בתודעת הממד השלישי. משום שכדי להיערך עם ולהרגיש את הרטט, לדוגמה, של ״יופי״, אנו חייבים לצאת מתודעת הממד השלישי ואל תוך זמן ההווה, למרחב הממד הרביעי העליון.

חכה, אתם אומרים, אני מכיר ״יופי״! אתם מכירים, כיוון שאנו חיים עתה בו זמנית הן בממד השלישי והן בממד הרביעי, אך באיזו תכיפות אתם נערכים עם, או מתעכבים על תחושת היופי?

לקחת ללב מחשבות כגון ״קלילות״, ״אווריריות״ ו״יופי״ היא מיומנות זמן-הווה של הממד הרביעי. הרטטים הללו כלל לא קיימים בממד השלישי המהיר של העבר/עתיד, בו קשה מאוד להתעכב בזמן-הווה ולהריח פרח.

אבל, מצד שני, האם שמתם לב לכך שמחשבות כבדות ולא נוחות כגון, ״אני לא מספיק טוב״ או ״הם לא אוהבים אותי״ או ״אף פעם לא אצליח״, נוטות להתעכב זמן ממושך יותר בתודעת הממד השלישי? הסיבה היא שהמחשבות הן חשמליות ורגשות הם מגנטיים. למערך רטטים קליל ואוורירי כגון ״יופי״ או ״חינניות״ יש מטען חשמלי רך ונמוך שהוא רחב ונזיל. בעוד שמחשבות מכוערות וכבדות יותר הן טעונות יותר ועטופות ברגשות מגנטיים ביותר. לא רק שקשה יותר לנקות מחשבות אלה מאשר מחשבות אוהבות וחביבות; הן גם נקשרות באופן מגנטי לכל המחשבות האחרות הדומות להן בממד הרביעי התחתון.

הרבה כל כך מהשדה המגנטי שבו אנו מהלכים – ״אני לא בסדר״, ״אתה לא בסדר״ – קשור מעט מאוד למהות האמיתית שלנו. זו רק המגנטיות של מחשבה כבדה ולא מודעת אחת שקושרת את עצמה למגנטיות של מחשבות כבדות ולא מודעות דומות.

אתם מתחילים לראות מדוע חיוני להפוך מודעים למחשבות שאתם חושבים ולרגשות שאתם משליכים אל תוך סביבת הרטט שלכם.

למרבה המזל, הגל השני של התמורה מקל על המצב. ככל שאנו משחררים את האנרגיות הכבדות של מי שאיננו, האור מחווט אותנו מחדש, מצעיד אותנו אל הרטט הממד הרביעי העליון, שם מחשבות ורגשות נחותים אינם בגדר הסחת דעת רבה בהתנסות הכללית שלנו.

אנו מתחילים לחיות מתוך היערכות עם הלב, וחווים את הרטטים וההשלכות של תפיסות כגון ״אני מחבב את עצמי״, ״אני מאושר״, ״אני מרוצה מעצמי״.

ההיערכות עם הלב הופכת טבעית, כיוון שהיא ההיערכות הטבעית שלנו עם הממדים הרביעי, החמישי והשישי הגבוהים יותר.

אולם, מעט עבודה נדרשת כאן.

כל ההגבלות, השיפוטים, ההכחשות, האשמה או הטינה שכל אחד מאיתנו מחזיק עדיין, בדרך זו או אחרת, הופכים כמשקלות המחוברים לכדור פורח. הם מגבילים את יכולתנו להגביה בטווח הרטט של הממד הרביעי.

כל אחד מאיתנו אחראי במאה אחוזים על התהליך. ככל שנסיר משקל רב יותר – דפוסי רטט נמוכים בצורת מילים, מחשבות ורגשות – כך נוכל להגביה אל תוך החוויה הרחבה של הממד הרביעי העליון. כאן, דומה שאנו מתעלים מעל לגבולות ולמגבלות, שתמיד היו רק הרגל של התבוננות בממד השלישי. זהו מבט רחב יותר, מבט רגוע יותר ומבט שקט יותר. בממד הרביעי העליון, אתם יכולים לבחור בפחד או בדאגה, ולצנוח אל הממד הרביעי התחתון… אך אתם לא תעשו זאת.

כאשר אתם מתחילים להיערך עם הלב, באופן טבעי מאוד – ״אני מחבב את עצמי״ – אתם תגלו שאין כל סיבה או כפיה לבחור בתשומת לב לא נוחה בממד הרביעי התחתון. הדבר יתרחש באופן טבעי ונכון משום שאלה השפה והרטט של הרווחה הטבעית שלכם – אם תניחו לה ואם תתמקדו בה.

זו בחירה.

כאשר התמורה מאיצה, הזמן מתמוטט והכול נמצא ברגע ההווה, אתם יכולים לבחור עדיין במחשבות וברגשות שלכם באופן לא מודע, על פי הרגלי הממד השלישי, ותהיה לכם הזדמנות לחיות חוסר נוחות זה באופן מיידי ומלא בהתנסות שלכם.

או אתם יכולים לבחור במחשבה וברגש שלכם בכל רגע, עם מיקוד ומודעות, ולחיות את מלא ההתנסות הזאת.

במילים אחרות, טוב תעשו אם תתרגלו ותשלבו את היכולת לבחור את תכולת התודעה שלכם ברגע זה, קודם שהיא תהפוך משמעותית באמת – ורגע זה אינו רחוק.

הכול תלוי בכם.

עד עתה, מרכז הראש שלכם, המקום שממנו אתם יכולים לבחור במחשבות ובנקודת תשומת הלב שלכם, היה עסוק במחשבות על אחרים. אימא, אבא, המורה – אהבו אתכם והייתה להם דעה כיצד תוכלו לחיות את חייכם באופן הטוב ביותר, והמחשבות שלהם נעו בתוך ראשכם, ״אתם״ זזתם הצדה.

עכשיו הגיע הזמן לקחת שוב בעלות על מרכז ראשכם. שעה שאתם מזהים ומשחררים את המחשבות הלא-טבעיות שאומרות ״אני לא יכול לעשות דבר זה או אחר״, ו״אני חייב לעשות כך או אחרת״, אתם תגלו שבמהרה כל המחשבות הללו, עם החיבורים הדביקים שלהן בממד הרביעי התחתון – נעלמות.

הזזת תשומת הלב שלכם בזמן-הווה ל״יופי״ או ל״רווחה״ או פשוט היותכם ״מאושרים, במצב של ״קלות״, מסלקים את הרטטים הנחותים יותר שמאוחסנים בתוך השדות האסטרליים הנמוכים של הממד הרביעי.

התחילו בכך שתשחקו ברטט של מה שאני מכנה ״מילים חיות״. המלאכים הנעלים בחרו בכוונה ובדיוק את המילים הללו – מילים כגון, ודאות, יכולת, הווה, חינניות ואושר – כדי שתוכלו בקלות הרבה ביותר לנקות את כל הרטטים הלא מודעים מהמרחב שלכם.

בחרו מילה אחת בכל יום ועטו אותה כל היום, חשבו עליה והרגישו בה לעתים קרובות.

אם תתאמנו לחשוב על הרטטים הללו ולחוש בהם עכשיו, כאשר אין לכך עדיין חשיבות ראשונה במעלה, אתם תהפכו זאת להרגל שלכם כאשר תהיה לכך חשיבות שכזו.

אתם מתחילים להיערך בחן עם כוליות ״עצמכם״, ומצב הרווחה הטבעי שלכם מרומם אתכם אל הממד הרביעי העליון.

קל? בערך.

פשוט? כן.

האם דרושות מודעות והחלטה ממרחב זמן-הווה? לגמרי.

האם אתם יכולים לשבת על הגדר ולקוות שהכול יסתדר מעצמו? לא.

רמות גוברות של אור אלקטרומגנטי מהממדים הגבוהים זורמות עתה בתוך כולנו. אנשים רבים בממד השלישי אינם יכולים להתמודד עם נחשול זה, והם בוחרים לצאת מגופם.

ורבים, רבים נוספים ילכו בעקבותיהם ככל שהתמורה תאיץ.

אתם מבינים, כולם חוזרים הביתה לממדים הרביעי והחמישי, אבל לא כולם הולכים הביתה באותו זמן, ובאותה קלות ובאותו חן.

מה אתם בוחרים?

ברכות.

רוצים עוד תרגומים? אל תשכחו לתמוך  – העניקו תמורה.