תסביך המסייע הכפייתי

"רק ניסיתי לעזור…."
מאת רנייה וולף
מאנגלית: סמדר ברגמן

אחלוק אתכם ציטוט מספרם הקטן והנפלא "אי. טי. 101" של דיאנה לופי וזואב ג'הו, עמוד 57: "להיות המשיח ולחשוב שאתה המשיח הם שני דברים שונים. אם אתה חושב שאתה המשיח, אתה תפעל כפי שאתה חושב שהמשיח היה פועל, דבר שבדרך כלל כרוך בניסיון להציל מישהו".

ניתן לכנות גישה זו בשם "תסביך המסייע הכפייתי". אני עצמי הייתי במקום זה. אנו מגיעים לכאן, לפלנטה, כדי לשרת את האור, להיות אלוהיים בעולם אנושי. השירות מקודד בנו. אנו גם בני אנוש, וכבני אנוש הותנינו ולמדנו שאנו שומרי אחינו, ושאם ברצוננו להיות אנשים הגונים, עלינו להציל את אחינו מכל פגיעה או אשליה אליהן הם נקלעים. רובנו חווים דרגות משתנות של בלבול לגבי נושא זה. רבים מאתנו הופכים ל"מתקני עולם", מנסים לכפות את העזרה שלנו כאשר לאמיתו של דבר היא אינה רצויה או דרושה, וכמו כן, את סדר היום ואת מערכות האמונה שלנו. אין זה שונה כלל מהדרך הדואלית של קודמנו. זו רק מערכת אמונה שונה, המכונה "עבודת אור".

האם עשיתם אי פעם משהו שחשבתם שיהיה דבר נחמד, דבר שיעזור למישהו אחר, שהתקבל באופן שונה לגמרי? כמובן, זה קרה לכולנו. האם עשיתם משהו בעבודה שחשבתם שיעזור מאוד והוא הפך לאסון ואתם זיכיתם בנזיפה? האם הקדשתם זמן ואנרגיה רבים כדי לסייע למישהו, רק כדי לגלות שהוא/היא כפויי טובה וחסרי הערכה באופן קיצוני? אולי הוא/היא תקפו אתכם, בגדו באמונכם בדרך כלשהי? או… האם אדם זה פשוט רצה יותר ויותר?

כאשר אתם מחליטים לעזור, או לעזור יותר מדי, מבלי שהתבקשתם, אתם פוגעים ברצון החופשי של האחר/האחרים. אתם גם שוללים את עוצמתו של האדם שייעדתם לקבלת העזרה שלכם. כל נשמה כאן, וכל אחד מאיתנו, עיצב לעצמו נתיב, כדי שיוכל לחוות חוויות מסוימות ולהיזכר בדברים מסוימים כחלק מההתעוררות שלנו. עבור חלק מאיתנו, הדבר כרוך בהתמרת קרמה, בהתנסות בקשיים ובאתגרים. אם מישהו שולל את ההתנסות שבחרנו לחוות על-ידי כך שהוא עוזר לנו לצאת ממנה, ההתנסות הקרמתית תחזור פשוט בדרך אחרת. לפעמים קל מאוד לקבל עזרה שמושטת, במקום להתמודד עם האתגר הקיים. הן המעניק והן המקבל מאבדים למעשה מעוצמתם על-ידי כך.

רצון חופשי הוא האור שלנו שלא ניתן להעניקו לאחר. לכל נשמה זכות זו לרצון חופשי, וזכות לבחור את הנתיב שלה, גם אם נתיב זה עשוי להיות טיפשי, מסוכן וכן הלאה, בעינינו. לכולנו "יש זכות לבחור את הנתיב שלנו". הניסיון לשנות את נתיבו של אדם אחר, אפילו בתמימות הגורסת "רק ניסיתי לעזור", הוא שיפוט, ויכבול אתכם לתדרים הנמוכים יותר. גם אם האדם יקבל את עזרתכם, אתם פגעתם ברצון החופשי, והוא/היא ירגישו משוללי עוצמה. אתם שללתם את העוצמה שלו/שלה, ואף-על-פי שאפשר שהוא/היא אינם יודעים כלל מה אירע, הוא/היא לא יאהבו אתכם כל-כך אחר-כך. אם אתם עוזרים למישהו, ולפתע פתאום, האנרגיה הופכת כועסת או עוינת, אתם יודעים ששללתם את עוצמתו של אדם זה בדרך כלשהי.

עשיתי זאת פעמים רבות בעצמי, כן. מטטרון היה צריך לסטור לי בנוצות מלאך יותר מפעם אחת לפני שהפסקתי לבסוף לעשות זאת. הייתי בשני הקצוות, עוצמתי נשללה על-ידי אחר בדרך דומה. יש לי כמה כשרונות; אני מתקשרת, יש לי ראייה על-חושית, אני יכולה להסביר היטב תפיסות במילים. השתמשתי בנדיבות רבה בכישורים הללו במשך שנים רבות ללא כל תמורה, רק כדי לעזור. בדרך כלשהי הרגשתי שאני חייבת זאת לעולם. פעמים רבות הצעתי את עזרתי, תקשור, ייעוץ רוחני או טיפול אנרגטי, כאשר הם לא היו רצויים או דרושים. הם התקבלו, כן, כמובן, בגלל שהיו בחינם.

פעמים רבות מישהו שאל אותי שאלה אחת ~ ואני בתורי עניתי על רבות. נתתי הרבה יותר מכפי שהתבקשתי. האנשים החלו לחשוב שאני מקור כל התשובות, והפסיקו לחפש תשובות משלהם. עזרתי יותר מדי פעמים רבות, שללתי את עוצמתם של אנשים ב"כוונותיי הטובות". לכן אני יודעת שכוונות טובות אינן חשובות. יהיו הכוונות שלי אשר יהיו, שללתי את עוצמתו של מישהו על-ידי כך שהצעתי יותר מדי או משהו שלא נבחר, שלא היה הולם.

כמה מהמקרים הללו הצלחתי לתקן, להחזיר את האיזון, אחרים לא. אני בעצמי, עדיין לא הייתי ביושרה הגבוהה ביותר שלי כאשר עשיתי זאת. לא ידעתי זאת בזמנו, אני יודעת זאת כעת. זה לא משנה ~ ה"עזרה" שלי שללה את עוצמתו של מישהו. ברמה גבוהה יותר, כמובן, אותם אנשים בחרו אף הם לחוות חוויה זו של שלילת עוצמתם וללמוד ממנה. אני למדתי דרך גבוהה יותר, דרך שמאפשרת לאנשים לעשות זאת בעצמם, על-פי ההדרכה שלהם.

עכשיו אתם כבר עלולים לצרוח: "אנחנו לא אמורים לעזור לאף אחד??? חשבתי שבשביל זה אנחנו כאן!!!" יש הבחנה חשובה שיש לעשות. אנחנו כאן כדי "לשרת". מעל לכל, אנחנו כאן כדי לשרת את עצמנו, כיוון שאם איננו יכולים לעשות זאת, איננו יכולים לשרת אף אחד אחר או את הפלנטה. אינכם יכולים לטפל בילדים שלכם או ללכת לעבודה אם אתם חולים. אינכם יכולים לשרת אף אחד אחר במידה רבה, אם אתם חיים בדואליות האנושית ותפקודכם לקוי.

היה זה מבצע בעל שני חלקים, משימת "השירות" הזאת שבגינה באנו לכאן. החלק הראשון היה להביא את הצופן, את סיבי האור אל הפלנטה, לזרוע את התודעה הפלנטרית עבור התעוררות ההמונים, ולשנות את הגנטיקה של האדם המתפתח. כן, כולם כאן תרמו לכך. החלק השני, עבור אלה שבחרו לקבל את המשימה, הוא להתגבר על האנושיות שלנו, על כל הדואליות והפחד שלה, ולחיות את אנרגיות האהבה מהתדר הגבוה יותר. משימה זו היא להיות אדם אלוהי, בן אנוש נעלה חדש ונפלא, מעט שונה מהמאסטר המסורתי. כבני אנוש אלוהיים, עלינו להיכנס אל העולם ולשנות כל פינה שלו על-ידי האנרגיה של ישותנו. עלינו לברוא תבנית חדשה של אחדות בתודעה הפלנטרית על-ידי הדרך שבה אנו חיים את חיינו, לשמש כדוגמה.

בן אנוש אלוהי לא "צריך" לעזור לאף אחד, לא צריך להציל אף אחד. בן אנוש אלוהי הוא מרחב בהיר שבוחר את הפעמים החכמות בהן לשרת אחר/אחרים ואת הפעמים שבהן לא לשרת. שירות אחר ממקום של שירות העצמי גם כן, הוא פעולה מעצימה. כאשר אתם עוזרים לאחרים משום שאתם חושבים שאתם יודעים מה טוב יותר עבורם, אתם שוללים עוצמה, הן את העוצמה שלכם והן את של האחרים. לשרת משמעו לכבד את המרחב והגבולות של האחרים, כיוון שלאמיתו של דבר, כאשר אתם עושים זאת, אתם גם מכבדים את המרחב והגבולות שלכם.

אווה ואני, כמו גם אלה שמסייעים לנו, יחד עם מטטרון, משרתים אתכם. אנו מבקשים להעצים אתכם במקום לשלול את עוצמתכם על-ידי כך שנציב את עצמנו מעליכם, ונדחוף את גרסת האמת שלנו, נעניק לכם את כל התשובות. מטטרון משרת את כולנו, מעצים את כולנו, לא על-ידי כך שהוא מעניק עזרה בכל פעם שאנו זועקים לעזרה. אני זעקתי פעמים רבות… והוא שתק, כיוון שהיה עליי ללמוד, לצמוח ולעשות זאת בעצמי. אני אסירת תודה יותר משתוכלו לדעת אי פעם לממטרון ולשירות שהוא מעניק.

אני רואה דברים דומים מתרחשים בפורומים. מישהו שואל שאלה, מעלה בעיה רגעית. ברוב המקרים היא מתחילה במילים: "האם מישהו יודע למה? האם מישהו יודע מה משמעות הדבר?" מיד, כל המסייעים מטים שכם, מעניקים סוגים רבים ושונים של דעות, הצעות, כיוונים וכדומה. אולי מסייע אחד נראה בעל ידע רב, מעניק תשובות רבות שנשמעות טוב, ולכן עוד אנשים מתחילים לשאול, מתחילים לוותר על עוצמתם ולהעניקה לאותו אדם. זו נטייה אנושית לחפש מאסטר, מנהיג, מורה מחוץ לעצמי.

כל שאלות ה"למה" ו"מה משמעות הדבר" הן השאלות בגינן עליכם להיכנס פנימה ולחפש את התשובות שלכם. אתם היחידים שיכולים לענות על השאלות הללו, באמת. התשובות, המשמעויות וההצעות של כל אדם אחר נמצאות מחוץ לכם. קרוב לוודאי שלא יהיה להן שום קשר ל"למה" האמיתי שיגיע אליכם מאוחר יותר. יש לי תשובות רבות לשאלות שלרוב האנשים אין. עניתי בעצמי על שאלותיי החשובות לגבי טבע האלוהים, היקום, תכלית חיי. תמיד הייתי מוכנה לחלוק את התשובות הללו בנדיבות. רציתי, כמובן, לעזור לאחרים להבין בקלות רבה יותר את הדברים עמם התמודדתי במשך שנים כה רבות, לפני שמצאתי את התשובות. לבסוף, מטטרון עצר אותי וגרם לי להפסיק לעשות זאת, כמעט לגמרי. למה?

ראשית, התשובות שבידי הן לשאלות מפתח, לחלקים חשובים מאוד בהתעוררות העצמית של כל אדם. שנית, התשובות הללו הן האמת שלי, לא "האמת". התשובות של כל אדם לשאלות הללו חייבות לבוא ולנבוע מלבו שלו. האמת שלנו עשויה להיות דומה מאוד, האמת שלי עשויה להדהד בתוככם, היא עשויה להביא לכם השראה, אבל האמת שלי אינה זהה לאמת שלכם. אם תקבלו את האמת שלי, במקום לחפש אחר האמת שלכם, אתם מציבים את העוצמה מחוץ לעצמכם. כאשר אתם מציבים את העוצמה מחוץ לעצמכם, אתם לא מתעלים.

נכון, קל הרבה יותר לקבל אמת של מישהו אחר מאשר לחפש אחר האמת שלכם. זו הייתה הדרך האנושית, לחפש מאסטר או גורו שיכולים לספק את התשובות החשובות. אז כל שעליכם לעשות הוא "להאמין" והכל יהיה בסדר. הבעיה היחידה היא שאתם משוללי עוצמה, ממש כפי שכל האנושות הייתה תמיד. בסופו של דבר, אותה אמת ששוכנת מחוץ לעצמכם תתפורר ודבר לא יוותר בידכם. אז אתם חייבים לחפש מאסטר אחר מחוץ לעצמכם, או לאזור אומץ ולחפש את המאסטר שבתוככם.

אינכם יכולים להיות בני אנוש אלוהיים מבלי לעבור את התהליך של השבת עוצמתכם ומציאת האמת הפנימית שלכם. אלכימיה אלוהית קשורה לטרנספורמציה האישית שלכם ולא של אף אחד אחר. אינכם כאן כדי שמישהו יעזור לכם, ואינכם כאן כדי לעזור למישהו אחר. אתם כאן כדי לשרת ולקבל שירות באופן מאוזן ושווה. כאשר כל אדם, באופן אידיאלי, מתמקד בעצמו ובאלכימיה האישית שלו/שלה, במקום בזו של כל האחרים, האנרגיה של השכל האחד נוצרת, התוצאה של "כי במקום אשר שניים או שלושה נאספים לשמי שם אני בתוכם".

כל העזרה הזאת אלה לאלה אינה משרתת את האור, או את האלכימיה האלוהית של הפלנטה. אנו משרתים בדרך האפשרית הגבוהה ביותר על-ידי הפיכתנו לתדר הגבוה ביותר, על-ידי היותנו האהבה והאור שעד כה הוסוו על-ידי האנושיות שלנו. אני עצמי, איני מציעה עוד עזרה. אני ממתינה עד אשר אני מתבקשת לעשות דבר-מה, ואז אני בודקת עם מטטרון/ההדרכה הגבוהה שלי האם עליי לשרת על-ידי נתינת הדבר שהתבקשתי לתת. במקרים התכופים פחות שבהם אני מציעה שירות, מבלי שהתבקשתי, אני שואלת אם השירות באמת רצוי. לפעמים אני מסבירה לאנשים כיצד קבלת העזרה שלי יכולה למעשה לשלול את עוצמתם, ולחשוב על כך לפני שהם מסכימים לקבלה. את מי אני משרתת כעת, הוא לחלוטין עניין של האם אני מרגישה שעליי לעשות זאת, והאם מטטרון מכוון אותי לעשות זאת.

אתם לא משרתים על-ידי מתן תשובות וסיוע קבועים. זו פשוט ההתגשמות של תסביך המסייע הכפייתי והצורך להציל נשמות, להיות "שומר אחיך". הוא מבוסס בדואליות. אדם בעל יושרה גבוהה מכבד את המרחב והגבולות של אדם אחר, של כל האחרים. הוא/היא מאפשרים לכל האחרים רצון ובחירה חופשיים, ללא קשר לטבע הבחירה הזאת. כיבוד מרחב של אדם אחר משמעותו גם כיבוד המרחב האישי. האדם חייב גם לנוע למקום של היושרה הגבוהה ביותר כדי להיות בן אנוש אלוהי. יושרה אישית היא סימן לרמת התדר בה חי האדם. העצמי הגבוה אינו יכול לחיות באנרגיות הדואליות, ואי לכך אתם חייבים לנוע אל תוך האחדות של החיים ביושרה מוחלטת כדי להיות בני אנוש אלוהיים. החיים ביושרה הגבוהה ביותר משמעותם ל"שרת" על-ידי כך שאתם מאפשרים לכל נשמה רצון ובחירה חופשיים. לעולם איננו יכולים לדעת באמת מהו נתיבו של אדם אחר. להיות מסייע כפייתי משמעו להפריע להתעצמות האישית של האחרים.