שער שני ~ חותם שני

התקשור נערך ב"סוכה-במדבר" והוא מחולק לשני חלקים

חלק ראשון 



שלום לכם, צבי ונטע היקרים. שלום גם לכולכם, אהובים.

שבו לכם בנחת, התרגעו, התרווחו, וקחו את זמנכם בידכם. כאן במדבר, הזמן כמו עומד מלכת. יש לו קצב משלו, דינמיקה משלו… פעימה איטית יותר, רחבה יותר, שקטה יותר, כזו המאפשרת התרחבות פנימית.

בניגוד לשבוע שעבר, בו ניצבתם אל מול הים הגדול, כעת אתם נמצאים במדבר. הים מתאפיין בשפע, בחיבור של כל-היש, בזרימה ובעוצמה.

עוצמת המדבר נובעת מהשקט ומהאין. היא קוטבית לים ומאפשרת התמקדות, קשב פנימי ובחינה של פוטנציאלים בטרם מימושם. כאן אתם יכולים לחבור אל הקול הבוקע מתוככם ומעיר בכם את זיכרון היותכם ~ קולכם המדבר בכם! קול האין הוא המִדבָּר, ייצוג של פוטנציאל השואף למימוש, ממש כפי שהים מייצג את כל-היש, כל אשר כבר נברא ונוצר.

"ארץ ציה וחורב… ארץ שממה ומדבר".

יפה היא שפתכם, מאפשרת חלוקה להברות, היפוך אותיות וקבלה של משמעויות חדשות. ראו את המילה "ציה"… והנה לכם: "צי-יה". ראו את המילה "חורב"… והנה לכם: "חובר". דמיינו לעצמכם את צי הרוח, צי המלאכים, צי של אנרגיה שלובשת ושאינה לובשת צורה מוגדרת, והנה הוא חובר אליכם!

קחו את המילה "שממה", קחו את המילה "מדבר", הפכו אותיות, שנו הגייה וקיבלתם: "שם השם (האלוהים) מדבר". כן, אין זה מקרי שהמאורעות ושהחותמות הרוחניים הגדולים, הוטבעו בכם כעם וכאומה מתגבשת בהיותכם במדבר.

האלוהים נגלה אל משה במדבר במעמד הסנה הבוער. לוחות הברית ניתנו לכם במסעכם במדבר. במדבר הלכתם ארבעים שנה עד ששחררתם מעליכם את "סיר הבשר", עד שזנחתם את אלילי החומר והצורה, עד שהתקדשתם ברוח חדשה, עד שאפשרתם התמרה, אמונה ובשלות, אשר הביאו אתכם אל ארצכם הישנה והחדשה כאחת. אל ארץ אבותיכם, ארץ שבעת המינים חזרתם עמכם הרוח החדשה והכמיהה הגדולה לניתוץ הישן, לחזרה אל מקור אחדותכם לגלוי האמת ואינסוף השפע אשר בכם. האם אתם מבינים?

כן, ארבעים שנה צעדתם במקום בו האלוהים מדבר אתכם, ובסוכות ישבתם, ממש כפי שאתם יושבים עכשיו, צבי ונטע היקרים, באותו האזור, באותה הרוח, באותו השקט שמאפשר לכם התחברות והתרחבות. עוד מעט השמש תשקע והרוח תנשב בכם. הביטו אל השמיים מעליכם וראו עד כמה הם קרובים אל אדמת המדבר, אדמת החיבור בין שמיים וארץ, בין צי של כוכבי מרום לכוכבכם אתם, פלנטה ארץ, אימא אדמה, גאיה היקרה והמבורכת שלכם.

שער הבריאה ~ שער היצירה

(קשור ליסודות אש ומים)

הירגע צבי (בכיתי מהתרגשות), והיי שקטה גם את נטע. ייתכן והמידע שיימסר לכם כעת, לא יהיה מובן לכם די הצורך, הן מפני שבחלקו הוא חדש לכם לחלוטין, והן מפני שעוד לא סיימתם את מסעכם, עוד לא השתחררתם לחלוטין מ"סיר הבשר" שלכם ועוד לא ניתצתם כליל את אלילי החומר והצורה שלכם. את נטע, כתבי את אשר ייאמר, אל תניחי לשכלך להפריע, הניחי לידך לזרום ולפעול כאילו באופן עצמאי. בטחי בצבי אשר יעבור על החומר ויכינו להפצתו ברבים (בעזרתי), אז יהיה פשוט ובהיר ומובן, ככל שזה רק ניתן.

"בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ".

"ברא(שית)" ו"ברא", שתי מילים שמכילות כבר את הבריאה בתוכן! תורתכם הקדושה מתחילה במילה: בראשית, על-מנת להביא את משמעותו של החותם הראשון. כלומר, את הכוונה ואת התשוקה האלוהית האינסופית להתגלמות ולהתממשות, שקדמה במושגים של זמן לבריאה עצמה. אך הבינו יקירים, שכאן בממדים הגבוהים, אין משמעות לזמן. הכל מתרחש בו-זמנית ובמקביל, ברגע אחד של הווה נצחי.

הבנה אמיתית של שתי המילים תהיה אפוא זו המאחדת את בראשית ברא כאחד ~ הכוונה והתשוקה המתממשות כבריאה, באופן מיידי! זו טיבה של מציאות בממדים הגבוהים, אשר אינם מוכרים לכם עדיין, ואשר בהם כוונה ומחשבה ודימוי, הופכים מיידית למציאות חיה, פועמת ונושמת. זו גם הייתה מטרתם ותכליתם של "שעורי החושך" אשר לימדתם את עצמכם במשך עשרות אלפים משנותיכם; לחוות ולהתנסות בתוצאות של מיקוד והכוונה אנרגטיים, ולקבל את האחראיות שמאפיינת בוראים מודעים!

עוד בטרם נוצר הכל, צריך היה לברוא את הריק הגדול, מרחב האפשור האינסופי, אשר בתוכו יוכל להתממש הפוטנציאל, ושבו תוכל תשוקת היצירה האלוהית לבוא לידי ביטוי. מרחב זה נברא בקוטביות, זו המוכרת לכם כין ויאנג, חיובית ושלילית, ושמעצם טבעה, כל הנוצר בה מתאפיין על-ידי ניגודו והיפוכו. כך באים לידי ביטוי האור והחושך, הטוב והרע, הזכר והנקבה, וכל מרכיבי הדואליות הנוספים, המוכרים לכם היטב מחייכם ומהתנסויותיכם בממד הקיום הנוכחי שלכם.

חלק שני 

 

קרן הבריאה יצאה מה"בית", מה"ממלכה", ממישור האין ~ מהפוטנציאל האלוהי, לעבר הריק הגדול ~ שדה האפשור והמימוש הקוטבי והאינסופי. מרגע שנשלחה הקרן, התרחשו שני דברים בו-זמנית ובמקביל:

1. נוצר מעין גבול המפריד בין האין ליש, זה אשר אתם קוראים לו "קיר-האש" ושתוחם את ה"ממלכה" כמרחב הוויה, שנפרד לכאורה מהיקום שלכם.

2. במקביל, התפצלה קרן הבריאה לשלוש קרניים נפרדות (שוב לכאורה), והפכה לייצוג ולסמל של האב/אם, הבן/בת ורוח הקודש/שכינה.

כל קרן התפצלה אף היא לארבעה חלקים, וכך נוצרו שתיים-עשרה קרניים, שמכילות בתוכן שניים-עשר יסודות ומאפיינים, אשר הייתה בכוונת האלוהות להביא אל תוך הבריאה (ועליהן נדבר אולי בהזדמנות אחרת).

בשלב זה, נדלק האור בסוכה מעצמו, ונשמע צפצוף ממכשיר חשמלי.

שתיים-עשרה הקרניים חילקו את עצמן לשני חלקים, והפכו לעשרים וארבע, כאשר החצי האחד משמש כ"מוליך" של כוונת הבריאה האלוהית, ואילו החצי האחר, ממש בגבול בין האין ליש, החל לגלם את עצמו כ"כל היש" והמוכר לכם כיקום שלכם וכל אשר בו (גלקסיות, כוכבים, פלנטות וכל אשר בהם ובמרווחים שביניהם).

הן אלו אשר אולי מוכרות לכם כעשרים וארבע התרבויות הגדולות של היקום. עליכם להבין, יקירים, שליקום מבנה דמוי פירמידה, שבו האחד מפצל את עצמו לחלקים, והחלקים בתורם גם הם מתפצלים לחלקי משנה. כך נוצרת מערכת שבה כל המרכיבים יחד יוצרים מכלול אחד שלם, וכל חלק בפני עצמו מכיל בתוכו את כל היסודות, התכונות והמאפיינים של המקור עצמו. יחד עם החלקים הפיזיים שמשמשים כמצע של מישורי התגשמות קוסמיים, נפרשה גם רשת האור, זו שקיימת בין ובתוך המרכיבים הפיזיים, זו שמחברת כל חלק, כל חלקיק ולמעשה כל מרכיב שקיים ~ אל כל מרכיב אחר. ועכשיו, אתם שעזבתם את ה"ממלכה", הפכתם לחלק מקרן הבריאה, על כל התפצלויותיה! אתם השילוש הקדוש, אתם שתיים-עשרה הקרניים, שניים-עשר יסודות הבריאה, אתם עשרים וארבע התרבויות, אתם כל החלקים וכל החלקיקים הפיזיים שנוצרו, אתם רשת האור! לא קיים דבר, לא במישורי האין ולא במישורי היש, שהוא לא אתם עצמכם! האם אתם מבינים?

העצמי הגבוה שלכם נוהג אף הוא באותה הדרך. הוא מחלק את עצמו לרסיסים ~ חלקים של עצמו, ומפזר אותם באינספור מישורי התגלמות שקיימים באינספור ממדים של זמן ומרחב. אבל ביקום שלכם יקירים, כל המישורים האלה קיימים בשתיים-עשרה רמות עיקריות ~ שניים-עשר הממדים העיקריים של היקום. כל חלק מהעצמי הגדול שלכם, מכיל בתוכו את גרעין האין (כפי שכבר נאמר לכם), מכיל בתוכו את רשת האור, מכיל בתוכו את כל החלקים וכל החלקיקים האתריים והפיזיים שלכם, ומממש את עצמו דרך שניים-עשר "מחוללים" של בריאה ויצירה שקיימים בכם, שתיים-עשרה הצ'אקרות שלכם.

נשמה הבאה אל עולמכם, אינה באה אל עולמכם! היא באה אל עולמה! העולם שהיא בעצמה יוצרת! גרעין האין שבתוככם, מחווט את עצמו אל ה"מחוללים" ויוצר עבורכם את כל המציאות אשר אתם מכירים ~ המציאות שלכם! זו המשמעות האמיתית למשפט אותו הגיתם בצדק: "כל אדם הוא עולם ומלואו" וכך יש להבינו ולפרשו!

אתם יוצרים את גופכם ומעניקים לו כלים שמשמשים אותו לחיים, להוויה, לחוויה, לתפיסה, לרגש, למחשבה ולמשוב. כל אשר אתם חווים, נספג ומוצפן אנרגטית ברקמות, בתאים ובחלקיקים הפיזיים שלכם, ומשם דרך הגופים האתריים, הוא מושב אל רשת האור ואל גרעין האין אשר בתוככם.

כפי שכבר אמרנו לכם יקירים, זו הדרך בה מתפשט היקום, זו תכונתו הטבעית של הפוטנציאל, להתממש ועל-ידי כך להגדיל את עצמו. אם כך, אנו אומרים לכם כעת יקירים, שכל סלע וכל הר, כל עץ וכל ים ונהר, כל רוח ושמש וכוכב, כל חוויה וכל מרכיב בחייכם שלכם, שנתפס על ידיכם כחלק מהמציאות שלכם, אינו אלא פרי הבריאה והיצירה שלכם עצמכם!

דמו לעצמכם מבנה מעוגל, אינסופי בגודלו, תריסר קומות גובהו, ובמרכזו עמוד המלופף בגרם מדרגות ספיראלי, והמתעקל סביבו מלמטה וכלפי מעלה. כל טיפוס של מספר מדרגות מסוים, מוביל לקומה, ובה מערכת מסועפת של פרוזדורים, המובילים לדלתות ופתחים אל אולמות רבים. וכך אתם מטפסים אל הקומות, נעים במסדרונות, בוחרים בדלתות ונכנסים אל האולמות (עולמות). חופש בחירה מוחלט ניתן לכם, לעצב אותם כרצונכם ולגלם בהם (יחד עם אחרים), את הדרמה המפוארת, את הציור והפיסול, את ההלחנה ואת השירה של "ההפקה הגדולה" של חייכם.

פתחו את שערי לבכם לרווחה אהובים, הבינו שאתם כבר מכילים את המבנה כולו, את הקומות ואת המדרגות, את הפרוזדורים ואת האולמות ~ נשמתכם היא המכלול וסך כל הדרמות וההפקות אשר אתם יוצרים ומגלמים.

החותם השני הוא אפוא הצד השני של המשוואה: "בראשית ברא", הוא הבריאה והיצירה עצמן, הבאות כמענה לכוונה ולתשוקה האלוהית להתממשות ולידיעה עצמית, שנובעת מתוך הקיום, מתוך החיים, מתוך ההתנסות, מתוך החוויה וההוויה.

אנו נפרדים מכם יקירים. נא זכרו לכבד, להוקיר ולאהוב את עצמכם ואת כל שהנכם, כמו גם את כל הדברים ~ הוא שאמרנו לכם אהובים: אתם הדברים כולם.

אני המלאך גבריאל.