שער ראשון ~ חותם ראשון

להלן הפרק הראשון כפי שנמסר לי והועבר לכתב סימולטנית, בעזרתה האדיבה של נטע אהובתי. תודה ואהבה לך נטע יקרה.

הקדמה:
שבעה שערים ~ שבעה חותמות לה לנשמה, בהם תשכון ותדור, ותשוב לשכון, להתגלם ולהתמחזר, בהם תתנסה ותחווה ותהווה, בהם תתמיר ותצמח ותתעלה, עד אשר תשלים את משימותיה, עד אשר יושגו כל יעדיה, עד מוצו בחירותיה, עד אשר תשלים את מסעה ותשוב כמנצחת אל ביתה, אל ממלכתה ואל כור מחצבתה, אל איחודה עם אביה/אמה בוראה ומולידה.

ברכות לכם, יקירים.

פונה אל נטע ואליי: אני שמח מאוד על שנעניתם לבקשתי ובאתם אל הצוק הגבוה שמשקיף אל הים הגדול. שלחתי אתכם אל הים מפני שכאן אני יכול לפרוש את כנפיי לכל אורכן, להציג בפניכם את מלוא גודלי, הדרי ותפארתי, ולשמש לכם כמראה המשקפת את מלוא גודלכם, הדרכם ותפארתכם אתם, כפי שהם באמת.

הים בפני עצמו מהווה לכם מעין שער ומתקיים בו חיבור ישיר אל לבכם. לא מקרי הוא שלבכם נפתח אל הרוח ואל האור, כאשר אתם ניצבים אל מול גודלו, יופיו והדרו. הים מייצג את החיים ואת קצב החיים: את הגאות והשפל, את הסערה והשקט, את המחזוריות ואת פעימת החיים ~ כפעימת הלב הבלתי פוסקת, את העומק השוכן מתחת לפני השטח ואת כל מה שהוא צופן בתוכו ואשר נסתר (לכאורה) מן העין. הים מייצג את האופק הרחב, את הזרימה האינסופית, את חוסר המוגבלות והחופש המוחלט מהם באתם, את המקור ואת השורש ~ אם כל חי אשר מהם נובטת האדמה עצמה וכל החי, הצומח והדומם אשר עליה ובתוכה.

כך, כאשר אתם מתיישבים לכם בראש הצוק הנישא, יש לכם חיבור של שמים עם ארץ, של אור עם צל, של חי עם דומם, של זוחל ומהלך עם זה אשר עף ושוחה. אפשר לומר ש"קול הרוח" נישא כאן והופך מוחשי עבורכם, הרוח המניע את גלי הים אשר בכם, את קצב חייכם ואת צו לבכם. מראהו של הים, מרחיב את לבכם ואת נשמתכם, ומביא אליכם בפשטות ובבהירות את החיבור אל המרחב האינסופי, אל הניגודיות והקוטביות אשר הוא מכיל, ואל המגוון האינסופי אשר בין הקטבים. הוא מאפשר לכם לאחד את הכל בתוככם לזרימה אחת צלולה וטהורה, בלתי פוסקת במקצבה, פעימת הלב ~ בים אשר בכם.

שער הוא הים…

פתחו את שער לבכם, אחדו את כל אשר בתוככם, התחברו אל מרום מושבכם והניחו לי להביא אליכם בכמה משפטים את הידע על החותמות ועל השערים:

חותם הוא שער.

שער הנפתח ונסגר.

שער שמכיל בתוכו מהות מסוימת.

המהות איננה סופית ואיננה מוגדרת, אבל היא יוצרת מעין מסגרת שיכולה להכיל הבנה מסוימת ~ מגדר מסוים של התנסות, שנובע מן המהות של הכל, ומהווה כשלעצמו, חלק ומרכיב ממנה ובתוכה.

שבעה שערים, שבעה חותמות.

סוד יצירת האדם, סוד המחזוריות והגלגול, סוד שאיננו סוד עוד, סוד שהופך לי-סוד.

שער ראשון ~ חותם ראשון
שער הרצון ~ שער הבחירה

קשור ליסוד אש וליסוד אדמה, ביטוי לכוונה המקורית של להבת היצירה לבוא לידי ביטוי, לידי מימוש, לידי התגלמות.

הנשמה היא חלק מהמכלול האלוהי, חלק מהפוטנציאל האינסופי, חלק מהכוונה האלוהית, חלק מהשאיפה הנצחית למימוש עצמי בעולמות של חומר וצורה, להביא לידי ביטוי ולידי מימוש, את אינסופיותה של תשוקת היצירה האלוהית.

אתם הנכם אותו החלק בנשמתכם, הבא אל עולם החומר, תוך שהוא נושא בתוכו את החלק שלכם, החלק שהוא אתם, מתוך אותה כוונה, מתוך אותה הלהבה ואש היצירה. וכך אתם באים אל העולם הזה, אחרי שבררתם (מנוקד בקמץ) ואחרי שביררתם (מנוקד בצירה) ~ מהו המקום, מהו הזמן ומהן הנסיבות, אשר יאפשרו לכם להביא את עצמכם לידי מימוש ולידי ביטוי מלא. אתם פוטנציאל מסוים, אחד מני רבים, שלובש דמות, צורה וזהות, שנולד אל העולם, שחווה אותו, ושמשמש בו ככלי למשוב. נע, פועם ונושם הלוך ושוב ~ בין מה שאתם תופסים כרוח לבין מה שאתם תופסים כחומר. אך לחומר הזה יש צבע, יש גוון, יש ניחוחות וטעמים, יש ייחודיות, יש ביטוי של אינסוף הבא בדרך אחת ויחידה, אשר מעולם לא הייתה כמוה ולעולם גם לא תהיה!

זוהי הייחודיות של הנשמה בהתגלמותה, זהו ביטוי ייחודי ובלעדי, זוהי הדרך בה מתפשטת תודעת האל, דרך תודעת הנשמה, אל חקר של הוויה, חקר של חוויה, אשר לא היה מוכר ולא היה ידוע קודם לכן. זו ההמשגה (מהמילה: מושג) הקרובה ביותר למה שאתם קוראים לו: "התפשטות היקום".

השער הראשון אפוא הוא ביטוי לרצון ולכוונה של האלוהות ושל הנשמה, לחתום את עצמה בחותם הנצח, החותם הייחודי והבלעדי של חלק הנשמה שהוא אתם. אתם תבחרו לכם, כפי שתמיד עשיתם, את המקום, הזמן והנסיבות. אתם תבואו אל העולם הזה כילדים תמימים, כדף חלק ~ אל מישור מסוים של כאן ועכשיו, מישור אשר בו אתם גדלים וצומחים, לומדים ורוכשים, את הכלים הבסיסיים ואת הידע הראשוני שמאפשר לכם להתחיל לכוון ולשלוט בבריאה העצמית שלכם, באנרגית היצירה וההפעלה המגולמת בכם. בריאת הרוח היא, אך אתם אינכם יודעים זאת.

נשמתכם הבאה אל העולם, מבקשת תחילה ללמוד אותו על בוריו, לחוות ולהתנסות בכל אשר רק אפשר, להפנים את החוויות האלה, להתחיל לזכור ולהביא את שמחתה הטבעית ואת תשוקתה המקורית אל תוך חייכם, אל תוך צמיחתכם, להטמיע אותה ביסודות הרוח והחומר אשר הנכם.

תשוקת הרוח הופכת לתשוקת הלב: לפרוץ אל עולם החומר, לקחת בו חלק, להטביע בו את חותמכם האישי והייחודי, לחוות את כל אשר ניתן לחוות ~ שמחה ואהבה כמו גם עצב ופחד, וכל מגוון אינסוף הרגשות והמחשבות המפכה בכם כזרימת הים ~ זרימת הנצח.

פריצתכם אל העולם, כמוה כפרח השדה הפורץ מבעד לסלעים, עד יעלה ויצמח ויחשוף לאור, מתוכו פנימה וכלפי חוץ ~ את יופיו, את הדרו ואת ניחוחו הנפלאים והייחודיים כל-כך!

ראו כי לפרח השדה ולעץ השדה, להר הדומם ולנחל הזורם דימינו אתכם. אנא ראו בהם את השתקפות היותכם וזכרו לכבד להוקיר ולאהוב את כל אלה, אלה את אלה, ובעיקר את עצמכם.

ברוכים אתם ואהובים עלינו מאוד.

אני המלאך גבריאל.