שבעה ימים של אלכימיה אלוהית – היום השישי

טקס ההתמרה
כפי שנמסר על ידי המלאך הנעלה מטטרון
רניה וולף
מאנגלית: סמדר ברגמן

 

אהובים, נכנס עתה למרחב הדומם של חדרי לבנו, שם אנו מאוחדים עם האלוהים אבינו-אמנו, ומעבר לכך, שם אנו מאוחדים עם התודעה האחת שבמקור הבריאה כולה. כאן נמצאת הדלת למקדש האור החיצוני שבו כל הדברים מתגשמים.

יניח עתה כל אחד מאיתנו את טרדות ודאגות החיים האנושיים בצד, ובואו נהיה שקטים עם תודעת ולב האלוהים האב-האם. בואו נעבור עתה מבעד לדלת המקדש, שם מלאך הנוכחות מקדם את פנינו בברכה.

טהורים באמצעות עמוד אש הקשת בענן ורחוצים במי האהבה הנצחית שזורמים ממעיינות לב האלוהים אבינו-אמנו, אנו חוזרים עתה אל המקדש כדי להתמיר את הישות האנושית שלנו לישות אנושית אלוהית.

אהובים, הבה נכנס שוב אל החדר הפנימי של המקדש, שם עמוד אש הקשת בענן מאיר ומזין את הבריאה כולה.

אהובים, אנו משליכים אל תוך עמוד אש הקשת בענן את כל הפחדים והשיפוטים שלנו. אנו משליכים אל להבות הקשת בענן את כל הדפוסים הקרמתיים של השושלות הגנטיות שלנו ואת כל הקרמה הבלתי פתורה שבראנו במשך החיים האלה ובתקופות חיים אחרות כלשהן. אנו משליכים אל להבות הקשת בענן את כל רגשות הבושה, האשמה והחרטה ואת תחושות חוסר הערך שלנו בפני האלוהים ובפני אנשים אחרים. אנו משליכים אל תוך להבות הקשת בענן את כל המחלות, התחלואים והליקויים של הגופים הפיזיים שלנו.

שעה שכל ששוב לא משרת אותנו מתפוגג ונעלם, נותר רק זהב התודעה האלוהית הנאורה. שעה שהקרמה שלנו מותמרת, שוב איננו נפרדים אלה מאלה. כעת ניתנת לנו החירות לדעת ולבחון את האלוהות שלנו ולדעת ולבחון את האנושיות שלנו ללא פחד. ניתנת לנו מתנת החסד.

אהובים, אנו מוארים כעת באלוהות שלנו כמו גם באנושיות שלנו. אנו נולדים מחדש בתודעה גבוהה יותר באמצעות האור והאהבה של האלוהים האם-האב. אנו רבים שהם אחד ואחד שהוא רבים. הניחו לשמים ולארץ להתאחד, מעתה ועד עולם.

אהובים, נקבל עתה את הברכות והתפילות של האלוהים אבינו-אמנו, שעה שאנו מאוחדים עמם, בתוך עצמנו ואלה עם אלה. בחסד, נאמץ את האנושיות ואת האלוהיות שלנו. אחד ורבים, רבים ואחד, נשכון באור ובאהבה, מעתה ועד עולם.

וכך הוא, בשם האלוהים האם-האב.