פחד, אומץ והשלכות

ג׳ניפר הופמן

8 באוגוסט, 2018

מאנגלית: סמדר ברגמן

 

הדבר המחליש ביותר שאנו יכולים לומר לעצמנו הוא משפט קצרצר שאומר הרבה כל כך. ״אני מפחד/ת״ הוא האופן שבו אנו מתארים את התחושות שלנו לגבי דבר מה שאיננו רוצים להרהר בו, שאיננו רוצים להביט בו או לחשוב עליו ושאיננו רוצים לעשות. ״אני מפחד/ת״ הוא האופן שבו אנו נותנים לעצמנו רשות לא להתמודד עם אתגר ולשקול דרכים אלטרנטיביות להגשים את המטרות, החלומות, הרצונות והכוונות שלנו. ״אני מפחד/ת״ שוכן במרחב האנרגיה של הכוונה, הפעולה והאומץ, שהוא לדעתנו ההפך מהפחד, אך אין זה כך. ממה אנו באמת מפחדים? לא מהפחד, מהתוצאות/ההשלכות.

פחד הוא המפלצת הגדולה, השחורה והמפחידה שבארון, שלא נעלמת כאשר אנו מדליקים את האור. אנו מפחדים מדברים מהם למדנו לפחד, מדברים שמכאיבים לנו, שקוראים תגר על האור, הרוח והאנרגיה שלנו, שמגבילים את השמחה שלנו ושגרמו לנו בעיות בעבר. מהו המרכיב המשותף של כל הדברים הללו? אלה הן תוצאות, לא פחדים. אנו לא מפחדים מדברים אקראיים, אנו מפחדים מתוצאות שחווינו בעבר שגרמו לנו כאב ואנו מפחדים שהן יגרמו לנו כאב שוב היום.

אנו חושבים שאנחנו צריכים להתגבר על הפחד כדי לפעול ושנקבל אומץ ברגע ששוב לא נפחד, אבל זה לא נכון. אומץ ופחד נובעים משני מקומות שונים. אומץ נובע מן הלב (שורש המילה, באנגלית, הוא מהמילה בצרפתית ״לב״), ופחד נובע מזיכרון עבר רגשי המבוסס על התנסות אמיתית. לומר שנאזור אומץ ברגע שהפחד יעלם דומה לניסיון לנהוג במכונית שאין בה דלק. אומץ הוא הדלק שלנו, פחד הוא הבלמים שמאפשרים לנו להאט ולעצור לפני שנפנה בפנייה חדה בהמשך הדרך.

כמות בריאה של פחד היא שמונעת מאיתנו להרחיק לכת יתר על המידה, במהירות רבה מדי מבלי לחשוב האם ברצוננו לחוות השלכות פוטנציאליות. חשבו על פעוט בן שנתיים חסר פחד שמתחיל לרוץ אל תוך רחוב סואן. ילד זה חסר את הזכרון הרגשי שיאפשר לו לדעת ממה לפחד, ולכן הוא לא חושב שריצה אל תוך רחוב אינה פעולה טובה. יש לו המון אומץ (דלק), אבל אין לו בלמים (פחד). עד אשר ילמד את החוכמה שנובעת מניסיון, הוא זקוק ליד מכוונת שתעצור אותו ושתמנע ממנו להיפגע. פעוט בן שנתיים לא זקוק כלל לשיעורים באומץ, אבל הוא זקוק לשיעורים כדי ללמוד ממה לפחד, כדי שידע ממה להימנע. חשבו על זה.

פחדים אקראיים אינם קיימים, אף על פי שאנו נוטים לקבץ את הפחדים שלנו כך שאנו מתחילים לפחד מכל דבר בגלל תוצאה אחת. לאחר מערכת יחסים כואבת ומאכזבת אנו מפחדים להתאהב. מבוכה יכולה לגרום לנו להתחבא, לפחד לצאת אל העולם. טראומת חיים יכולה לגרום לפחד כולל ולתסמונת פוסט-טראומתית שגורמת לנו לפחד מהכול.

אחת מהלקוחות הראשונות שלי הגיעה אליי כיוון שהיא לא יצאה מביתה במשך שלוש שנים לאחר מות בעלה ובתה בתאונת דרכים. היא הייתה שבורה והדבר התממש כפחד מכל דבר ומכל אדם ומאגרופוביה קשה. הודות לחברים ולבני משפחה שוידאו שיש לה מה לאכול ושטיפלו בענייניה האישיים, היא הצליחה להתקיים בתוך בועת כאב שקטה ונפרדת עד אשר התקשרה אליי יום אחד, כיוון ששוב לא רצתה לחיות בפחד, אבל לא ידעה מה לעשות. נדרשה שנה של הדרכה עד אשר היא הצליחה לצאת מביתה בנוחות לצורך סידורים, לגלות מחדש את תחומי העניין שלה ובסופו של דבר, למכור את ביתה ולעבור למקום חדש, למצוא אהבה חדשה ולהתחיל מחדש את חייה. אני שומעת ממנה מדי פעם והיא מאושרת, מסופקת ואוהבת את החיים פעם נוספת.

אנו לא מפחדים מהפחד, אנו מפחדים מההשלכות הכואבות, הטראומתיות, הפוגעות, המאכזבות או הלא צפויות של הפעולות שלנו. יש לנו אומץ עד אשר אנו חווים את התוצאה הכואבת והלא-צפויה. איננו מאמינים שפני הדברים יכולים להיות גרועים כל כך ולכן אנו מסיקים שאנו רעים, טועים או פשוט בורים. זהו רגע של חוכמה עבורנו, להבין כיצד הגענו למקום זה שממנו אנו יכולים ללמוד שיעורים רבי ערך. אך במקום זאת, הוא הופך למקור של כישלון, פחד ואמונות מוטעות. לכן אנו שופטים את חוסר היכולת שלנו, את הטיפשות שלנו, את העיוורון שלנו ונשבעים ש״לעולם לא נעשה זאת שנית״.

כאשר אנו מעריכים את תוצאות העבר במונחים של החוכמה שרכשנו מהן, משתמשים באומץ שלנו כדי להביע כוונות חזקות ומרחיקות לכת ומכינים תוכנית חלופית במידה ונקבל ״תוצאות לא רצויות״, ההצהרה ״אני מפחד/ת״ מאבדת את כוחה, כיוון שמקור הפחדים שלנו אינו תעלומה, ואנו נשארים בתוך האור הזוהר והאנרגיה העוצמתית של אנרגיית האומץ של לבנו, שמסייעת לנו לנוע אל מעבר למכשולים כלשהם, עד אשר אנו משיגים את מטרותינו.

*~*~*~*~*~*~*

אתר זה קיים כבר כעשרים שנים. אין עוד כמוהו בארץ. הוא משמש כספריית עצומה של תרגומים וחומרים מקוריים, הנגישה לכל מי שמעוניין להיכנס ולקרוא. הכניסה חופשית. יכולתי לשים בכניסה עמדת תשלום, למכור מנויים… אבל זה לא מרגיש לי נכון. אולם, כדי להמשיך בעבודת התרגום אני זקוקה לתמיכה ולעזרה שלכם – הקוראים.
לחצו על הלב ותנו מהלב. ~ סמדר