עקיפה רוחנית

מאת אלת׳יה לונה

פברואר 2015

מאנגלית: סמדר ברגמן

 

עקיפה רוחנית

עקיפה רוחנית היא צל עקשן מאוד של הרוחניות, המתגשמת בצורות רבות, לעתים קרובות מבלי שיכירו בה. ~ ר׳. אוגוסטוס

מה עולה בראשכם כאשר אתם חושבים על ״רוחניות״? אתם עשויים לדמיין מקדשים יפהפיים, כלי נגינה שמימיים, פסלי בודהה זהובים, גנים ויערות גן עדן, פנים של מאסטרים נאורים, מלאכים, פסגות הרים, שקיעות או כל תמונה מהממת אחרת.

אנו נוטים לשייך לרוחניות מצבי הוויה נעלים המלווים בתחושות אושר, שמחה, סיפוק ושלווה פנימית עמוקה.

אף על פי שכל הדברים הללו נכונים ונהדרים, רבים מאיתנו הופכים שיכורים, מוסחים ולכודים על ידי דימויים מושכים ביותר אלה של הרוחניות, ומתעלמים מהצדדים החשוכים, הכואבים והמתישים יותר של נתיב שכזה.

במהותו עקיפה רוחנית דומה לכל צורת הימנעות אחרת שמעניקה לנו תחושות מדומות של ביטחון ואושר, שעה שהיא מערערת את נתיב הצמיחה האישית והטרנספורמציה העצמית העמוק והמשמעותי שלנו.

עקיפה רוחנית: צורה מפתה של אסקפיזם

הדבר לו אתה מתנגד – מתקבע. ~ ק. יונג

במשך זמן רב התאמצתי להבין כיצד נראית ומרגישה רוחניות ״אמיתית״. הייתי מביטה בעיתונים ומוצאת מודעות של נשים בעלות אצטלה ״על חושית״ המקדמות את שירותיהן, או גולשת באינטרנט ומוצאת דפים מפתים המוקדשים למציאת ״המלאך השומר״ שלך. קראתי ספרים על ״אופטימיות״ ומאמרים על הטלת כשפים למשיכת אהבה ושפע. אבל גם לנוכח כל החיפוש הזה, אף פעם לא הרגשתי חיבור לאף אחד מהדברים הללו. בדרך כלשהי, הם הרגישו לי מפוספסים; משהו, איכשהו, הרגיש לי אינטואיטיבית לא נכון.

רק בשנה האחרונה גיליתי למה תמיד הרגשתי כך לגבי עיסוקים רוחניים מסוימים. התשובה שמצאתי הייתה שרבים מהעיסוקים שיש להם מעטה של רוחניות, הם למעשה צורות של עקיפה רוחנית.

ההגדרה הפשוטה שלי לעקיפה רוחנית היא זו: באמצעות עקיפה רוחנית האדם משתמש ברוחניות כדי להימנע, להדחיק או להימלט מבעיות לא נוחות בחיים.

אלה יכולות להיות אובדן של אדם אהוב, התפרקות מערכת יחסים, בעיות במשפחה, התעללות בגיל הילדות, בדידות, הערכה עצמית נמוכה, התנהגויות של חבלה עצמית, פחד, בעיות בריאות מנטליות או רגשיות, או כל בעיות אחרות שקיימות בחיים.

עבור אנשים רבים, הרוחניות הפכה לסוג של קביים המאפשרים להם לשוב ולקום לנוכח תהפוכות החיים – ולפעמים הדבר הכרחי. כולנו זקוקים לתמיכה בזמן זה או אחר בחיינו – אבל הבעיה צצה כאשר הרוחניות משמשת כסם בו אנו הופכים תלויים כדי לעקוף את המרכיבים החשוכים יותר של חיינו.

כאשר הרוחניות משמשת כמנגנון הגנה כדי להרחיק את השדים של קיומנו, היא למעשה הופכת למכשול הגדול ביותר שלנו, מונעת מאיתנו לפתח אומץ אמיתי, אותנטיות וכוליות; תכונות שמעדנות את נשמתנו. אף על פי שהרוחניות יכולה לספק לנו קיר איתן מאחוריו אפשר להסתתר, בעשותנו זאת היא לוכדת אותנו במלכודת אשליות של ״הכול-נהדר-ומושלם״.

סוגים של עקיפה רוחנית

המפיץ אור חייב לשאת את הבערה. ~ ו׳. פרנקל

המציאות היא שלא הכול בחיים הוא ״אור ואהבה״, כמו הסיסמה של שוחרי רוחניות רבים. הנהיה אחר האור, וקיום נאור, גולמי ובעל חיבור עמוק קשורים ומדומים לעליה מרצון על המוקד. מדובר ביצירת כבשן מכול האמונות המזויפות, האשליות והתשוקות, הדעות הקדומות התפלות והאידיאלים המפרידים. מדובר בכניעה להרס כל דבר מגביל שאי פעם חשבתם או הרגשתם לגבי עצמכם, אנשים אחרים והעולם.

הרוחניות אינה תמיד יפה. למעשה, לעתים קרובות היא ההתנסות המפרקת, הגועשת והקשה ביותר שנוכל לחוות בחיים. אבל רק כאשר אנו יוצאים מאפר החורבן שלנו, אנו יכולים להיוולד מחדש – כמו עוף החול – לחיים חדשים של בהירות וטוהר.

האמת היא שיש בחיים סוגים רבים של עקיפה רוחנית שלפעמים איננו מזהים (או מסרבים לזהות). להלן מספר דוגמאות ואתם מוזמנים להוסיף להן.

1. מעקף האופטימיות

כולנו פגשנו אנשים בחיים שאוהבים לצחוק ולחייך, אך נראים בעלי אופטימיות מאולצת. ״התמקדו בחיובי!״ ״הסתכלו על חצי הכוס המלאה!״ ״השמש תמיד תזרח מחר!״ הן כמה מהאמירות הנפוצות של האנשים הללו שנוטים להשתמש באופטימיות כהימנעות ממציאויות החיים המפוכחות והבעייתיות יותר.

2. מעקף הגדלות

זהו סוג של אשליה עצמית ששוחרי רוחניות מסוימים עושים בו שימוש כאמצעי להסוואת החסרונות והליקויים הנתפסים שלהם. מי מאמץ את מעקף הגדלות? אלה שמבקשים להרגיש נאורים, נעלים או שהגיעו למישורי קיום גבוהים יותר. לעתים עושים בו שימוש אנשים שמחשיבים את עצמם למאסטרים, למנהיגים, לנשמות ערות ולגורואים.

3. מעקף הקורבן

כאשר אדם הופך קורבן לכישוריו או קורבן של אנשים אחרים, הדבר מסיר את לחץ האחריות הכרוך בעיצוב חיים מספקים ולקיחת אחריות כלפי האושר שלו עצמו – כך קורה במקרה של מעקף הקורבן. סוג זה של עקיפה רוחנית משמש לעתים קרובות שוחרי רוחניות שמאמינים שיש להם כישורים על-חושיים מסוג כלשהו, אך בשל הכישורים הללו הם לא מסוגלים להיות מאושרים או בריאים. הזדהות כאמפת (בעל הזדהות רגשית עם אחרים) היא לפעמים דוגמה טובה לסוג זה של עקיפה, כיוון שבאמצעותה אפשר להטיל את האשמה להתנהגות של הרס עצמי והתנהלות הפכפכה על אנשים אחרים ורגשותיהם.

4. מעקף הפסיכונאוט (אדם החוקר את הנפש והתודעה באמצעות מדיטציה, סמים פסיכדליים ועוד).

שוחרי רוחניות רבים חוקרים את גבולות התודעה, הנשמה והמציאות באמצעות שימוש בסמים פסיכודליים, כגון אל-אס-די, דימתילטריפטאמין, פטריות פסילוסיבין, מסקלין (סם מעורר הזיות) וחומרים פסיכואקטיביים אחרים שמרחיבים את התודעה ותפיסת הקיום. אף על פי שזוהי דרך מרתקת לחקור את המציאות, סמים פסיכואקטיביים, כמו כל סם אחר, יכולים לפעמים לשמש כדרך לבריחה מהמציאות והימנעות מהתחייבות להתפתחות אישית והתעדנות נשמתית.

5. מעקף ההורוסקופ

כאשר אנו מחפשים לעתים קרובות מחוץ לעצמנו אחר עזרה או הדרכה, כמו במקרה של עיון בהורוסקופים או פניה לקוראים על-חושיים, איננו מתחברים למעיין החוכמה והעוצמה הפנימי שלנו ומאפשרים לתחזיות חיצוניות למשול בתוצאת חיינו. אנו מבצעים את מעקף ההורוסקופ כיוון שאנו מפחדים ולא בוטחים בעצמנו וביכולת שלנו לקבל החלטות, והוא נובע גם מאי יכולת להתמודד עם מצבים קשים אותם אנו פוגשים בחיינו. 

6. מעקף הקדוש

מאז שהיינו קטנים למדנו שאנשים רוחניים הם חביבים, חומלים ומתנהגים כקדושים. אנו ממשיכים לספר לעצמנו את הסיפור הזה כאשר אנו מתבגרים, ועבור כמה מאיתנו הוא הופך לסיוט הגדול ביותר. מעקף הקדוש הוא השתקפות של חשיבה קיצונית של ״שחור ולבן״, קידום האמונה השורשית שלאנשים רוחניים אין צדדים חשוכים, כיוון שהדבר יהפוך אותם ל״לא רוחניים״. סוג זה של עקיפה הוא ביסודו של דבר הימנעות מהעצמי המוצלל האישי של האדם על ידי פיצוי יתר באמצעות תחפושת של חיצוניות שמימית ומתוקה. הקרבה עצמית היא תסמין עיקרי של סוג מעקף זה.

7. מעקף המדריך הרוחני

״יש לי מלאך ששמו רפאל והוא מגן עליי״. במסורות רוחניות מסוימות, אלוהים הוא שמגן, במסורות אחרות, זהו מלאך, בעל חיים או ישות נעלה. אין זה משנה מיהו המדריך הרוחני, האמונה שהם כאן כדי ״להגן״ עלינו נעימה לנו, אבל פוגעת בנשמתנו. כאשר אנו מאמינים בעוצמתה של ישות אחרת להרחיק מאיתנו סכנה ולהגן עלינו, אנו מבצעים עקיפה קלאסית של הרוחניות: הימנעות מקבלת אחריות כלפי עצמנו וחיינו, והתחמקות מהפיתוח הלא קל של אומץ וחוסן נפשי. איננו ילדים, אבל כאשר אנו חושבים על עצמנו ככאלה, אנו מעצבים את חיינו כך שאנו נמנעים מפיתוח של אופי רוחני חזק. תפקידם של המדריכים הרוחניים הוא ללמד אותנו, לא להיות לנו ביביסיטר.

8. מעקף התפילה

בדומה למעקף המדריך הרוחני, מעקף התפילה מתחמק מאחריות אישית על ידי מתן אמונה בישות גבוהה יותר שתפתור את כל הבעיות והצרות שלנו. אף על פי שהתפילה יכולה להיות מנהג בריא, היא יכולה בקלות להפוך למגבילה ולהרסנית.

9. מעקף הגורו

לעתים יש תועלת בנהייה אחר גורו, שאמאן או מורה רוחני מסוים שילמד אותנו כיצד להתפתח, אולם תלות מוגזמת משמשת כצורה נוספת של עקיפה רוחנית. אף על פי שלא לכולם יש יכולת לצעוד עצמאית בנתיב הרוחניות, כאשר אנו מתחילים לסגוד לישות חיה אחרת, אנו מתאהבים בדימוי האשלייתי המתקתק של אותו מורה במקום במהות ההוראה שלו. כאשר איננו חושבים או מגלים את האמת בעצמנו, כיוון שאנו מתייחסים לדברי גורו או מאסטר כלשהו כמו לכתבי קודש, אנו פוגעים בהתפתחות שלנו ובהגעתנו למאסטריות באמצעות מסעות רוחניים אישיים.

10. מעקף הטלת האשמה

במסגרת החיפושים הרוחניים שלנו אנו הופכים עדים לשקרים, לאשליות ולהתנהגויות המשונות של זולתנו בני האדם והדבר יכול להכעיס, להעציב ולתסכל אותנו מאוד. אולם, כאשר אנו מתמקדים ב״כל מה ששגוי״ בעולם החיצון ואצל אנשים אחרים, ומקדישים את חיינו למסע צדקנות עצמית של הטלת אשמה, הדבר יכול לשמש כסוג נוסף של עקיפה רוחנית. הצורך להאשים יכול להטמיע בנו תחושת צדקנות מזויפת, לבטל את אחריותנו לבחון עצמנו פנימה ולשפר את עצמנו. בשורשיו, מעקף ההאשמה נובע מפחד ומהימנעות, והוא צורת דחיינות עוצמתית.

ישנם ללא ספק סוגים רבים אחרים של עקיפה רוחנית, אבל כאן הצגתי את השכיחים ביותר בהם ניתן להבחין בקלות הרבה ביותר בחיי היום-יום.

ממה שלמדתי, מפחיד עד מאוד לחשוף את עצמנו ואת החלקים הפגיעים ביותר שלנו לתהליך הטיהור. אבל לאט, כאשר תבעירו את כל האשליות והשקרים, אתם תראו שהחיים ברורים הרבה יותר, מחוברים יותר, מספקים מאוד ושמחים באופן שלא יתואר.