על הוצאת ספרים לאור

על הוצאת ספרים לאור בכלל

ובתחום הרוחניות בפרט

מאת סמדר ברגמן

"היזהר עשות ספרים הרבה", אמר קהלת, אך כ"עם הספר" אנו רוצים לא רק לקרוא ספרים רבים אלא גם להיות סופרים בעצמנו. ישראל "אלופה" בהוצאת ספרים לאור – כמות הכותרים שמתפרסמים בכל שנה היא עצומה וקהל הקוראים מצומצם. על פי נתוני הספריה הלאומית, "בשנת 2011 יצאו לאור בישראל 6,876 כותרים, משמע בכל 80 דקות יוצא ספר לאור, והדבר מציב את ישראל במקום השני בעולם בכל הקשור להוצאת ספרים ביחס למספר התושבים" (הנתונים נלקחו מאתר "ספרים, סופרים ומה שביניהם"). עובדה זו כמו גם העובדה ששוק מכירת הספרים בעייתי מאוד (כמה רשתות גדולות העושות בו כרצונן), הופכת את הנושא בעייתי עוד יותר.

בעבר היה נהוג להוציא ספרים במסגרת "בית חם" של הוצאת ספרים מקצועית. דפוס האופסט חייב הדפסת עותקים רבים, דבר שהיה כרוך בעלויות גבוהות. כיום, עם כניסת הדפוס הדיגיטלי לעולם המו"לות, קל יותר להוציא ספרים, כיוון שניתן להדפיס כמויות קטנות. אמנם מחיר כל עותק בדפוס הדיגיטלי גבוה מעט יותר מאשר בדפוס האופסט, אך הוא מאפשר הדפסת כמויות מצומצמות בכל פעם. מעבר זה הופך את הוצאת הספרים לנגישה יותר.

אנשים שאינם רוחניים מבקשים להוציא ספרים לאור מסיבות מגוונות, הם רוצים לפרסם את עצמם, להרוויח כסף, לזכות בתהילה, להנציח את פועלם, לבסס את מעמדם ועוד. אך אצל אנשים רוחניים המקבלים לעתים מסרים מעולם הרוח, עוטה השאיפה להפיץ את המסרים הללו לקהל הרחב לבוש נוסף. לא אחת שמעתי מאנשים שפנו אליי דברים כגון: "נאמר לי שהספר שלי יציל את העולם"; "נאמר לי שהספר יצליח מאוד", "הספר הזה יהיה החשוב ביותר בעשור שלנו, כך אמרו לי הרוח/המלאכים/המדריכים", "הספר יהיה חיוני מאוד לאנושות" וכן הלאה. תחושות שכאלה יכולות להוביל את הכותבים הרוחניים לפעולות שבסופו של דבר יגרמו להם הפסד כלכלי. רצונם העז להוציא את הספר לאור והיותם אנשים רוחניים שמאמינים בדרך כלל בדברים הטובים שבעולם, גורמים להם להתעלם מכמה עובדות בסיסיות מאוד שקשורות לתחום ההוצאה לאור. בקרב הכותבים הרוחניים, ישנם אלה ששואפים שאיפה תמימה ואמיתית לפרסם את מסריהם, אך יש גם שלוקים באגו רוחני. בשני המקרים התוצאה עלולה להיות התעלמות משיקול דעת עסקי, מעשי וחכם.

הדרך המקובלת של הוצאת ספר לאור כרוכה בכמה שלבים:

  • שליחת כתב היד להוצאת הספרים;
  • הוצאת הספרים מחליטה שברצונה להוציא את הספר לאור;
  • הסופר וההוצאה חותמים על חוזה;
  • ההוצאה משקיעה מכספה בהוצאת הספר לאור: בעריכה, בהדפסה ובשיווק שלו.

זה הנוהל המקובל – ההוצאה מאמינה בספר ומוכנה להשקיע בו את כספה. הרווחים מתחלקים על פי קריטריונים ידועים בתחום המו"לות. בדרך כלל הסופר מקבל אחוזים מצומצמים למדי (לכן, רצוי שתמחקו את הסעיף "להרוויח כסף" שרשום למעלה. רק סופרים מעטים מאוד, אם בכלל, מצליחים להתפרנס מכתיבה).

אך קיימת עוד אפשרות למי שנדחו על ידי הוצאות הספרים ואפשרות זו היא הוצאה עצמית. לא בכדי מכונה הוצאה עצמית באנגלית במילים Vanity Press – הוצאה שמקורה ביהירות. כותבים שמסרבים לקבל את דין הוצאות הספרים, מחליטים להוציא את הספר על חשבונם. כאמור, תכופות כרוך סוג זה של הוצאה לאור בהפסדים כספיים ובמפח נפש.

כיוון שלכותב יש בדרך כלל משאבים מצומצמים ו/או הוא חסר ניסיון בתחום ההוצאה לאור, ספרו עשוי לצאת לאור ללא עריכה לשונית, עיצוב גרפי טוב והדפסה איכותית. הכרתי כותבת שלקחה הלוואה מהבנק כדי להוציא את ספרה לאור בעצמה, וכשיצאו העותקים מבית הדפוס התברר שהכריכה הצבעונית מטושטשת כצילום שצולם בידי חולה פרקינסון.

בעיה נוספת העומדת בפני הכותב היא ההפצה. חברות ההפצה לא עובדות בדרך כלל עם כותבים פרטיים אלא רק עם הוצאות ספרים. יוצא מכך שהכותב הדפיס את ספרו על חשבונו ועתה אין לו כיצד להפיץ אותו אל קהל הקוראים. שוב, אני מכירה באופן אישי כותבת שבביתה נמצאו אלפי ספרים שהדפיסה, ולא היה להם דורש. בסופו של דבר, היא תרמה את חלקם והעבירה את השאר לגריסה, כיוון שעזבה את הארץ ולא היה לה היכן לאחסנם.

במצב אידיאלי, תחום ההוצאה לאור אמור להיות מנוהל בידי אנשים שאוהבים את המילה הכתובה אהבה עזה, שמרגישים תחושת ייעוד וסיפוק כשהם מספקים לקהל הקוראים שלהם ספרים מעוררי השראה, ומקדמים את התרבות. אך כיום קמו "הוצאות לאור" שמנצלות לטובתן את רצון הכותבים להוציא לאור את מסריהם. הוצאות אלה מאפשרות לכותב להוציא את הספר "על חשבונו", הן מספקות לו שירותי העריכה, הגרפיקה וההדפסה, ומבטיחות גם לנסות ולשווק את הספר – לרוב במחיר מופקע ובדרך כלל, לאחר מכן, הן לא טורחות כלל להפיץ את הספר או לשווק אותו. למה להן? הן הרוויחו כבר את כספן, לא מהקוראים אלא מהסופר. גם לכם נדמה שזה צריך להיות הפוך? אז מדוע שישקיעו זמן וכסף בהפצת ובשיווק הספר. אלה לא באמת הוצאות ספרים, אלא בתי דפוס במסווה של הוצאת ספרים. קיימות הוצאות ספרים שמחתימות את הכותבים על הסכמים דרקוניים ממש, הן מעבירות אליהן חלק מזכויות היוצרים, מקבלות חלק מהרווחים ודורשות מהכותבים לשלם להן סכומים מוגזמים, עד פי 3 או 4 ממה שעולה באמת להפיק ספר. במקרה שכזה, הפקת כל עותק מגיעה לסכומים גבוהים, הרבה יותר ממחיר הספרים בשוק. משמע, גם אם ימכרו כל העותקים, לא ניתן יהיה להחזיר את ההשקעה. מה שקורה בפועל הוא שהכותב מממן למעשה מכיסו את קהל הקוראים שלו. שוב, משהו כאן הפוך, לא?

אי אפשר שלא להזכיר את האופציה של הספר האלקטרוני – שמבחינתי הוא העתיד הירוק והידידותי שלנו. אך הנושא בחיתוליו, בעיקר בארץ, וכרגע זו עדיין לא האופציה המומלצת ביותר.

אז אם אתם כותבים ומעוניינים להוציא ספר לאור, אל תשכחו שספר הוא פרויקט כלכלי, מעשי, בעל צדדים והיבטים רבים שיש לקחת בחשבון. הכרחי ללמוד לעומק את הנושא, לקרוא ספרי הדרכה (למטה רשום ספר טוב שכזה), לעשות סקר שוק, לקבל המלצות, להתייעץ עם אנשי מקצוע, ולקבל הצעות מחיר שונות. ואם הוצאת ספרים כלשהי "רוצה מאוד" להוציא את הספר שלכם לאור, כאשר יש כל-כך הרבה כותרים בשנה, וכאשר שוק הספרים נמצא בצרות ועוד מבקשת מכם לממן אותו – חשבו פעמיים.

מקורות:

  • להוציא לאור – צביקה רייך. הוצאת תמיר.

קריאה מומלצת נוספת: