סלקו את המוקשים

מאת דיוויד ג' אדאמס
אוסטרליה
מאנגלית: סמדר ברגמן

ברכות, בתחילת השנה הולם ואף חשוב לשחרר דברים מהשנה שעברה ששוב לא מסייעים למסע שלנו בזמן הזה, ולכן חשתי צורך לשלוח שוב את המסמך "סלקו את המוקשים" שהתבקשתי לחלוק עמכם בתחילת השנה שעברה. הנה הוא.

ברכות של שלום,

דיוויד

סלקו את המוקשים

ראשית, כל מה הם המוקשים?

המוקשים הם ספיחות של אנרגיה שהן פחות משמחות, פחות ממעצימות, פחות מהרמוניות ופחות ממרוממות עבור הפרט. הם שונים, כמובן, מאדם לאחד, משום שאין שני אנשים שמגיבים באופן שווה לזרימה של אנרגיה מאירוע שחוו. המוקשים דומים מעט לוירוס אנרגיה, באופן אינדיבידואלי הם קטנים וחסרי משמעות לכאורה, אך כאשר מאפשרים להם להצטבר בגוף, הם יכולים להשפיע במידה חמורה על רווחתו של הפרט.

הסיבה היא שהמוקשים יכולים להיות קטנים וחסרי משמעות כך שלעתים קרובות הם חומקים ממבטו של הפרט כאשר הוא מבקש "ריפוי" ממחלה כלשהו. בצורתם המצטברת הם בוראים חוסר נוחות ובסופו של דבר אפילו מחלה, אולי לא במובן הפיזי, אבל במובן האנרגטי והרגשי.

סוד ההצלחה של המוקשים כזיהום אנרגטי קשור להיותם קטנים מאוד וחסרי משמעות בתחילה, משום שמוח האדם משכנע את עצמו בקלות שהוא כבר "טיפל" במצב ברמה מנטלית או רגשית או פשוט "שחרר" אותו. את האחרון, את השחרור, אנו מכנים תכופות "שכחה", אך המציאות היא שאיננו "שוכחים" דבר. כל שהתרחש בחיינו ואף בגלגולים הרבים שלנו, מאוחסן בתוכנו. מה שאנו מכנים בשם "שכחה" הוא פשוט חוסר יכולת להעלות ברגע נתון התרחשויות אלה אל הזיכרון המודע.

לעתים קרובות נאמר לנו כאשר אנו עובדים עם אנרגיות ש"דומה מושך דומה", ולכן קל להבין כיצד אנרגיות לא הרמוניות שנמשכות אל תוך הגופים ושדות האנרגיה שלנו יצטברו עם הזמן. ככל שהן מצטברות כאנרגיות לא הרמוניות, הן ישפיעו על הרווחה שלנו יותר ויותר. כאשר אנו מגיעים לשלב של מחלה, השלב שבו דרושה פעולה ברורה, המוח שלנו מחפש אוטומטית אחר גורם או גורמים ששווים בגודלם למחלה עצמה. המציאות במקרים רבים היא שגורם גדול שכזה אינו קיים, רק התאספות של מוקשים על פני תקופת זמן ארוכה או אפילו על פני תקופות חיים רבות.

נסו תרגיל קטן זה למשך כמה רגעים. שבו בשקט וחשבו על השבוע האחרון שחלף, נסו לזמן אל ראשכם כל מקרה, קטן ככל שיהיה, שגרם לכם להרגיש פחות שמחים, פחות הרמוניים, פחות מועצמים. אולי מישהו עשה לכם תנועה מגונה מחלון המכונית לאחר שחתך אתכם, אולי מישהו הניח לדלת להיטרק בפניכם במקום להחזיקה פתוחה, אולי שמעתם חדשות מטרידות או פוגעות בטלוויזיה. אולי אפילו קיבלתם אימייל זה אל תיבת הדואר שלכם העמוסה לעייפה ואתם ממהרים לעשות משהו מהנה הרבה יותר… (חיוך)

אני חושב שתופתעו כמה ממוקשים אלה מצויים עדיין בתוככם, אפילו אם באותו זמן ~ או אפילו עכשיו כשאתם חושבים עליהם שוב ~ הם נראים מטופשים וחסרי משמעות. ואם הם עדיין מצויים בתוככם, אזי הם מתווספים למוקשים דומים מן העבר הרחוק. אם נזכרתם רק בתריסר מקרים בשבוע האחרון (ואלה יהיו המשמעותיים יותר ~ קצה הקרחון, אם ניתן להתבטא כך), אזי הכפילו את המספר הזה במספר השבועות שחייתם רק בקיום הנוכחי, ותתחילו לראות את השיעור הפוטנציאלי של ההצטברות ואי לכך את התוצאות הפוטנציאליות לרווחה שלכם. יש צורות רבות שאותן מחלות יכולות ללבוש ושמות רבים שהן יכולות לקבל. חלקן, כגון "דיכאון", מוכרות היטב ונמצאות בעלייה בארצות רבות בעולם.

אז איך נוכל להתחיל להתמודד עם מוקשים אלה בחיינו?

ראשית, יש לנקוט בצעדים כדי להתמודד עם הזיהומים הקיימים, ואז יש להתחיל בצעדי מניעה כדי להבטיח שההצטברות לא תחל שנית.

לדעתי טוב יותר להתמודד עם כל המוקשים הקיימים ביחד, במקום עם כל אחד בנפרד. הסיבה היא שאם אנו רוצים להתמודד עמם על בסיס אינדיבידואלי הדבר יחייב כמות עצומה של זמן ומאמץ, ויהיה עלינו להיזכר בכל מוקש אפשרי בחיינו ולהתמודד עמו, וכפי שהוזכר כבר, קרוב לוודאי שנוכל להיזכר רק בברורים ביותר ונפספס את שאר הקרחון.

לכן, שבו לרגע במרחב שקט, מקום שבו אתם מרגישים הרמוניים ומרוממים באופן טבעי (עבורי זהו חוף הים, עבור אנשים אחרים מקום שכזה עשוי להיות חלקת יער, אתר מקודש על הפלנטה או אפילו אזור מיוחד בביתם). כעת בקשו שכל המוקשים אשר אחסנתם בתקופת החיים הנוכחית יעלו לפני השטח, כל אותם מקרים בחייכם שבהם אנרגיה נמשכה אל תוככם או נבראה בתוככם, אנרגיה שהייתה פחות ממשמחת, פחות ממעצימה, פחות מהרמונית ופחות ממרוממת. ללא צורך לדעת את הפרטים של המוקשים או לשפוט את עצמכם, בקשו שהמוקשים יותמרו על-ידי ה"להבה הסגולה" או על-ידי "אש הדרקון הקרה" לאנרגיות שמחות, הרמוניות, מעצימות ומרוממות עבור הישות האלוהית שלכם בכל ממדיה!

חשוב שלא תתמקדו רק בממד הקיום הפיזי, אלא שתאמצו את כל שאתם.

בעת שתהליך זה מתרחש, אני בטוח שתרגישו את עצמכם הופכים קלים ומועצמים יותר. לכן חזרו על התהליך שנית, ובקשו הפעם שמוקשים מכל תקופות החיים האחרות יותמרו באופן דומה.

אני בטוח שקיבלתם מסרים רבים בזמן האחרון העוסקים באנרגיות החדשות שזורמות אל הפלנטה הזאת כדי לסייע בשינויים שמתרחשים, ושזה זמן לשחרר את העבר. ובכן, המוקשים הם אזור נסתר מן העבר, אזור שיש לטפל גם בו בזמן הזה.

לאחר ששחררנו את המוקשים שהצטברו, כיצד נוודא שלא נתחיל לצבור אותם שוב?

ובכן, מודעות היא המפתח. ברגע שהבנתם שהמוקשים קיימים, אתם יכולים להתחיל לזהות את האירועים בחייכם בהם קיים פוטנציאל ליצירתם, ולפיכך להתמודד עמם בעת שהם מתרחשים. לדוגמה, ניהלתי שיחה בנושא המוקשים עם הפנדרגון האהוב בשעה שלוש בלילה ביום ראשון האחרון. בערך בעשר בבוקר באותו יום יצאתי ממרכז הקניות ובעודי מתמרן את מכוניתי ויוצא ממקום החניה, הגיעה מכונית שלא המתינה שאסיים את התמרון, עקפה אותי במהירות ונכנסה למרחב שלידי, חוסמת כמעט את יציאתי. אף-על-פי שלא צעקתי וצרחתי או עשיתי תנועות מגונות כלפי הנהג הפרוע, כן התרחקתי כשאני ממלמל גידופים עד אשר קול בראשי אמר: "היי, דיוויד, זה מוקש!" מיד זימנתי את האנרגיה של המקרה וביקשתי מ"אש הדרקון הקרה" להתמיר אותה. החשכה נעלמה ואני מצאתי את עצמי צוחק בקול רם!!… שיניתי בהצלחה מוקש לאנרגיה של שמחה!

לכן השלב הראשון הוא לזהות מתי מתרחש אירוע שכזה ולהתמודד עמו מיד; אולם, כיוון שקרוב לוודאי שלא תצליחו להבחין בכל אירוע, טוב להכין תכנית גיבוי. לכן, כחלק מהמדיטציה השבועית הכללית שלכם קראו לפני השטח והתמירו את כל המוקשים מהשבוע האחרון באותה דרך שתוארה קודם לכן. הדבר יהיה פשוט ויעיל, אף-על-פי שמשמעות הדבר היא שאפשרתם למוקשים שבוע של חסד להשפיע על האנרגיה שלכם!

במשך שנים רבות מילאתי אחר עצה שידידיי הרוחניים העניקו לי, להתמיר אוטומטית אנרגיות שאני פוגש על-ידי הנחת ה"פקודה" הבאה בתוך ישותי: "כל האנרגיות שזורמות אליי, שזורמות דרכי או שמקורן בתוכי יותמרו לאהבה ולאור מאוזנים".

טוב יהיה לשלב זאת כחלק מהפתרון למוקשים.

אני חושב ששילוב של שלוש השיטות יהיה הדרך הטובה ביותר, משום שבסופו של דבר, הדבר שאליו אנו שואפים הוא להבטיח שהאנרגיות היחידות שנקבל אל תוך עצמנו הן אותן אנרגיות אשר מרוממות אותנו.

אני מציע תרומה קטנה זו לעתידכם.

ברכות ואהבה,

דיוויד ג' אדאמס

נ.ב. הפנדרגון האהובה (רוח הדרקון האדום) עשתה שימוש במונח "מוקשים" בשיחה שניהלה עמי, ודומה שהוא מתאר "אנרגיות פחות משמחות" באופן מושלם כל-כך שהתאהבתי בו והייתי חייב פשוט להשתמש בו במאמר הזה.