סיפור נפילת התודעה – חלק ב׳

ג’ים סלף

מאנגלית: סמדר ברגמן

חלק ב’

לעיוותים ולמוטציות היו חיים משלהם והעיוותים החלו לנהל אינטראקציות אלה עם אלה ולטוות יחדיו. העיוותים והמוטציות החלו לברוא ולטוות עיוותים ומוטציות נוספים, ועוד ועוד עיוותים ומוטציות. לעיוותים ולמוטציות לא הייתה תודעה. הם היו כנגיף או כמכונה שממשיכים לשכפל ולהעתיק את עצמם. 

בממד השלישי, העיוותים והמוטציות הם רטטים המוכרים לכם ככעס, כקנאה, כטינה וכגסות; כרמאות, כשליטה; כגילוי עריות, כאונס ותופעות חברתיות ששמן מסתיים ב"יזם" כגון "סקסיזם, גזענות (racism) וכן הלאה. כל אותם רגשות מכוערים וכל אותן מחשבות מכוערות הם העיוותים שמשחקים בתוך כל המרחבים שלנו כיום. הם כולם עטופים בפחד.

תהליך זה נמשך זמן רב מאוד. קיימים מקומות רבים בכל-היש שאין בהם אור כלל וכלל. פעם אמרתי לאוריאל: "הבאת החשכה הזאת חזרה אל האור… זה אתגר רציני, נכון?" יכולתי לחוש בחיוכו.

אוריאל אמר: "אותן תבניות וישויות חשוכות שאין בהן אור אינן בגדר אתגר. קל יהיה לעבוד עמן כאשר יגיע הזמן המתאים לכך. מי שמהווה אתגר אמיתי הוא אתם. אתה מבין, יש לכם רצון חופשי ויש לכם אפשרות בחירה. אתם מחזיקים בניצוץ הבודד של אור הבורא בתוככם. יש לכם אפשרות בחירה ואנו לא נתערב בבחירות שלכם. אתם חייבים לבחור בעצמכם. לישויות החשוכות אין רצון חופשי או יכולת בחירה".

דברים רבים התרחשו כעת. בעת שנעשה שימוש בקרן השניה, התגלה שניתן לצמצם את האור ולדחוס אותו. דבר זה יצר ממלכת בריאה חדשה לגמרי. ישויות האור הגדולות, האווטרים והאלוהים, יכלו לחוות את עצמם כצורות. היה זה עניין חדש ומהנה גם יחד. הם החלו להתנסות בכל מיני צורות, כגון אבנים, מים, אוויר, פרחים והרבה יותר. 

שעה שהבריאה החלה להתרחב, בריאה מדהימה נוספת התרחשה. שנים-עשר מרכזי תודעה חיים נמשכו מההיבט המשיחי של הבורא והופצו בכל מרחבי כל-היש. כל אחד מהמרכזים הללו החזיק באהבת הבורא. מטרת כל אחד מהמרכזים הללו הייתה לשקף אהבה זו ואת האור המשיחי חזרה לישויות שהתגוררו במרכזים הללו או ביקרו בהם. כתוצאה מכך, הישויות החדשות הרבות שבממלכת המלאכים, האווטרים, האלוהים וכל ישויות האור הדגולות נהנו ממרכזים אלה של האור המשיחי.

כדור הארץ הוא אחד ממרכזי אור מיוחדים ביותר אלה.

במהלך נפילת התודעה, היו אלוהים-בוראים רבים, ואחרים, שהגיעו למרכז משיחי זה. רבים מהם היו שקועים מאוד באותן בריאות נגועות ומעוותות והתמקדו בהן מאוד. הם לא החזיקו עוד באור הבורא. הבריאות הפיזיות שנעשה על כדור הארץ החלו להחזיק בעיוותים רבים יותר ופחות באהבת הבורא.

בשל חלחול ממושך ועוצמתי זה של עיוותים ומוטציות, הפלנטה לא הייתה מסוגלת עוד לשקף את התודעה המשיחית חזרה אל הנמצאים על פני השטח שלה. התושבים שלה שוב לא קיבלו את אורה והפלנטה נפלה מאותה תודעה משיחית. היא נפלה משדה האהבה המאוחד אל תוך דחיסות גדולה יותר ויותר, הפכה פיזית. הפלנטה נפלה. מרכז אור אחד מתוך השנים-עשר נפל. אירוע זה יצר גל עצום בכל רחבי כל-היש. הפלנטה הייתה, עד לנפילתה, פרוזדור משמעותי מאוד שהיה נגיש לכולם. 

באותה נקודה בזמן, המלאכים הנעלים, האלוהים, אדוני האור, וישויות דגולות רבות אחרות, ביקשו מהבורא לברוא תחום או גבול; נקודה שתעצור את הנפילה. אם הפלנטה תיפול מעבר לנקודה זו, היא לא תתאושש.

בריאה זו ידועה כ״קובייה של מטטרון״. הייתה זו תצורת תודעה, אור וצליל גיאומטרית מורכבת מאוד. היא יצרה נקודה שממנה הפלנטה לא יכלה להמשיך וליפול. התוצאה נודעה בשם "הממד השלישי". הוא היה נוקשה, מובנה ודחוס מאוד. לא הייתה גמישות בזמן שנוצר. היו לו מגבלות ספציפיות מאוד והוא יכול היה להכיל מעט מאוד אור ולתמוך בו, ואף על פי כן, הייתה תודעה שחיה בתוך הפלנטה הזאת. הפלנטה התקיימה במצב זה במשך זמן ממושך מאוד.

כיוון שנפילת תודעה גדולה זו גרמה הלם גדול לישויות אור דגולות, לאווטרים, למלאכים נעלים רבים כל כך ולעוד רבים אחרים, ממלכת המלאכים פנתה בבקשה לבורא לשנות את מטרתה. הם ביקשו שבמקום פשוט לצפות באלוהים-הבוראים יוצרים, שהתפקיד העיקרי שלהם יהיה עצירת נפילת התודעה. מטרתם הייתה לתקן את הנזק שנגרם על ידי העיוותים והמוטציות ולשחרר את כל מי שהושפע. הבורא העניק להם את מבוקשם.

בסופו של דבר, ובמשך תקופת זמן ארוכה מאוד, שארית התודעה של הפלנטה הצליחה לברוא די יציבות שמבנה הקוביה הוסר מהפלנטה. האפשרות שהפלנטה תמשיך ותשקע בחשכה שוב לא הייתה קיימת. הרבה אחרי שהקוביה הוסרה, התושבים החלו לברוא שיקולים חדשים ומחשבות חדשות שהיו מחוץ למגבלות הקודמות. בעוד שקודם לכן הייתה רק נוקשות ולא הייתה כלל גמישות, כעת החלה להתקיים אפשרות. 

השתלשלות עניינים זו התרחשה לאיטה במשך מיליארדי שנים והחלו להיות מודעות וגמישות רבות יותר. הזדמנויות ורמות תודעה שונות החלו שבות אל הפלנטה. אבל, אפשרות השיבה למרכז אור משיחי לא הייתה אפשרית עבור הפלנטה.

היבטי תודעה נוספים הגיעו לפלנטה והיו מסוגלים להישאר ולהתעגן. בסופו של דבר, צצה אפשרות של זריעת מין חדש על הפלנטה. זו הנקודה שבה לרובנו יש תפיסה ותחושה של "בראשית". תודעה חדשה זו נקראה "למוריאנית". בהיבטים המוקדמים של למוריה לא היו גופים פיזיים. התושבים היו פשוט ישויות שהחזיקו באור. תודעת אור החלה לחיות באופן מלא יותר על הפלנטה הדחוסה. ללמוריאנים הייתה תודעת אור אבל הם לא היו אתם. הם היו ההיבט הראשון של הניסוי הגדול. 

במשך כל השתלשלות העניינים הזאת, קרני הבריאה היו נגישות, אולם העיוותים והמוטציות המשיכו להתרחב ולגדול גם כן. עם כל קרן חדשה, התממשו אפשרויות יצירתיות גדולות, אבל הן לא הצליחו לעצור לגמרי את העיוותים. דבר זה נמשך במשך עשרות אלפי שנים. 

בחלק ג': מדוע וכיצד השתנה הכול בשנת 2003 ואפשרויות חדשות מתממשות עתה.