סימנים של חיבור אל המאסטריות האישית

בשלות אנושית ושלבים של סנכרון
שלי שרון
יוני 2015
עריכה לשונית: סמדר ברגמן

ילדה עומדת במרכז חדר מראות. מראות הקסם מראות לה בכל פעם דמות אחרת והיא משתעשעת. פעם היתה – נערה. שיער שטני מסודר בקפידה גלים גלים, נפרשים כאוקיינוס עד מעט מתחת לכתפיה. עמידתה זקופה ומביעה בקשה לתשומת לב ולאהבה. לבושה מתוחכם ואלגנטי, פניה שובבות אך עדינות, עיניה סקרניות.  

פעם היתה ילדה קטנה, לבושה תחפושת מתקופה ונציאנית קדומה. שמלה תפורה למידותיה, בגוני ורוד כהה ואדום תות. גזרתה מהדרת את הבסיס בכפלים תפוחים, שכבות שכבות של בדים עטורי תחרה. מסכת נוצות מעל עיניה ושפתיה צבועות באדום. היא מביטה אל דמותה, צחוק מתגלגל משפתה, כמוסר מסר של ידיעה בטוחה. 

פעם היתה אישה גדולה. שתפסה את עצמה ברגע כזה במראה. מתבוננת ישירות נכוחה אל השתקפות של זו במראה. האם זו היא? האם זו רק הדמייה? מבטה רציני, מתובל במעט עצב. מבטה מפוקח, מחפש היטב בשכבות הצורות וצבעי קרנית העין את הילדה שאבדה. 

פעם היתה בריאה, שהתגלגלה והתגלגלה. מצאה עצמה הבריאה בכל מיני זוויות, בכל מיני מראות. פעם היתה בריאה שהתפתחה ותפחה מתוך האהבה, עד כדי כך שיכלה לספוג את עצמה מחודשת ומלאה. 

תפקידכם, ייעודכם, משמעותכם

אתם מסתכלים במראה ובכל פעם רואים את אותה הדמות ויחד עם זאת דמות אחרת. גשו כעת למראה, הביטו בדמות המשתקפת. הביטו הישר למשך מספר דקות. מה מתגלה? האם השיפוט, הבושה והאשמה? האם היופי, ההערכה והאהבה?

האם אתם יודעים לראות נקי? לראות נכוחה?!

אלו אינם רק תווי הפנים שמשתנים עם השנים. לא רק הקמטים, הפיגמנטים או השיער הלבן מביטים. אלה הן האיכויות של המסע הרוחני, מסע החיבור שבין הפנימי לעליון, שאתם עוברים במהלך חייכם הארציים. ויש מי שככל שעובר ״הזמן״ נראה צעיר יותר, רענן, קורן ובוהק יותר. כי איכויות הרוח קורנות מבעד לתאים. איכויות הרוח מפיחות חיים בדבר שמתחדש כל רגע, תאי התודעה מתחדשים ואינם קמלים. 

כשאתם מביטים על עצמכם, על אחרים, על תפקידכם בחיים, מתבססת תחושה כי ייעודכם ידוע וברור. תחושת המשמעות מתחילה להיות מעוגנת בגוף הפיזי, שנושא את משמעות הרוח. התחברו אל תחושת הבטחון הזו. אולי את חלקכם היא תפסה במפתיע. כמו ילדה מחופשת באדום ונעלי עקב של אמא, המקרינה מתוכה את ההתבגרות והבשלות שתפסה אותה בן רגע ללא זמן.  

זהו ריבוע המעגל. מכל מעגל, מכל מחזור, מכל דינמיקה, ניתן לחלץ את ארבעת היסודות. ארבעת חדרי הלב, ארבעת צלילי הדופק, ארבע הגפיים, ארבעת היסודות לבריאה בגוף אנושי. וכעת, כשהחיבור המשולש בין גוף, נשמה ורוח התחדד, בעקבות עבודה אינטנסיביות של לבבות הפזורים על פני כדור הארץ, אתם חווים את תחושת החיבור המחוזקת ותחושת הייעוד מתבהרת. 

הריבוע נולד מן המעגל, מן היקום. וכך גם הגוף האנושי נולד מן הבריאה. הריבוע חוזר אל המעגל כשקודקודי המשולש מתחברים – כשמצאתם את דלת מראת הקסמים בלבכם. מי מכם שחווה את תחושת הייעוד הברורה, יודע שהוא מסונכרן עם ההתעלות של הגוף אל קודקודי הרוח והנשמה. 

ומי שלא?

הישרדות רוחנית

מי שאינו שומע את תחושת הייעוד או מקשיב לה, לחריקותיה הדומות לצקצוק חבלי האוניה הזזים עם כיוון הרוח ומהדקים את החיבור אל העוגן, חווה הישרדות רוחנית! 

במשך עידנים השתמשתם בהישרדות כמצביעה על הגוף הפיזי בלבד. חיים ומוות ביד להבת האש המכלה את בשר הגוף החי. לכן אין זה פלא שסגדתם לנוחות החומר. אולם דעו, כי אתם בהישרדות רוחנית. רובכם מרגישים את הלחץ לחולל שינוי ברמה החומרית וברמה הרוחנית של חייכם. ההישרדות הרוחנית היא זו שמביאה אתכם לחפש את השער שיאפשר לכם לעבור למקום בו תחושו בבית, תחושו רווחה והקלה. 

חוסר הסיפוק, על אף מאגרי הממון שבכיסכם, העצב הניבט מן העין, על אף ההצלחה והפופולריות שלכם, תחושת האבדון, על אף מצבורי הידע שרכשתם, כל אלו הם סממנים של הישרדות רוחנית. של גרעין המשמעות הבוער בתוככם כלהבת הרוח האלכימית, זו שמחוללת את הטרנספורמציה הפנימית, זו שמלבה כל חייכם את התשוקה גם כאשר אינכם שמים אליה את לבכם.

יותר ויותר אנשים משנים תחומי ומקומות עבודה, יותר ויותר אנשים יוצאים להגשים חלומות במסעות ובהתנסויות חדשים, יותר ויותר אנשים מחפשים אחר ריפוי, אחר חשיפה. ביטויים יומיומיים ואינסופיים של שינויים שלוחצים עליכם להסכים לטבע הבריאה. להסכים להרבות בהשתקפויות, להרבות בזוויות. 

הקיום שלכם אינו מותנה בחומר כלל וכלל. הקיום שלכם מותנה במשמעות. מי שאינו מוצא אפילו גרגר חול אחד של משמעות מחפש את סיום חייו. מי שאינו צולח את ההשרדות הרוחנית, אינו רואה יכולת להמשיך ולהתקיים בפורמט החומר. החומר, הגוף הפיזי, מותנים במשמעות הרוחנית. 

מי שנמצא בהישרדות רוחנית הוא מי שמחפש את הסמכות. מי שנמצא בסיפוק רוחני הוא מי שמספק את הסמכות. זהו משחק המאסטריות האישית האנושית. 

מיומנויות חשיבה חדשות. קצב מנוחה

מהו הטבע האנושי?  במושג טבע אנושי יש חיבור ומיזוג בין טבע ובין אנושי. 

הטבע מתבטא במחזוריות, בתנועה, בחופש, בשינוי, בהתפתחות, בסנכרון, בהקשבה ובהתאמה. האנושי מתבטא בשפה, בחברה, בהרגשה, בתחושה, בהתפתחות ובמחשבה (המצאה). המכנים המשותפים לטבע ולאנושי הצטמצמו כשהתפתחות ומחשבה נשענים על יסודות הפרדה. הדבר דומה לחיבור בין יסודות של בונגלו למבנה של גורד שחקים. אתם רוצים להגיע גבוה אל העצמי, אל הרוחני, ונסמכים על מבנים רעועים, המנותקים מן ההיבטים של הטבעי. אין איזון, חסרה תמיכה הדדית. 

הטבע מביע תמיכה הדדית, מחזורים של משוב הדדי. כדי לגלם באופן מלא ומוגשם את הטבע האנושי, אין אנו מבקשות מכם לוותר על היסודות של האנושי אלא – לכלול. למצוא את האיזונים והחיבורים שמובילים אל הטבע האנושי. 

ניצנים בחברה האנושית אשר הקשיבו בליבותיהם אל פעימות הטבע העלו את התדרים, זיקקו את הרטטים ותמכו בחיבורים המחודשים בין הטבעי והאנושי, בין הרוח והעצמי. שינוי התדרים בא לידי ביטוי בחייכם ביכולות חשיבה שונות וחדשות. יש מי שיחוש כי אינו יכול עוד ״לחשוב״ כלל. כי פעולת החשיבה שהתבצעה אוטומטית עד כה, אינה אינטואיטיבית עוד וכי מיומנות חדשה תפסה את מקומה. החשיבה מתרככת, מתעגלת ומסתנכרנת עם אנרגיה גבוהה, כזו שמביעה עצמה לא במילים אלא בצלילים ובצבעים. 

הייתכן בטבע שהפרי יאלץ את עצמו לגדול? שהרי אם הנסיבות לא הבשילו, הפרי לא יתבטא. אין דבר בטבע שחותך בצורה גסה ובוטה כל כך בין מצב אחד למצב אחר כפי שעושה לעצמו בן האנוש. הכפייה העצמית להתאים את עצמכם לאופנות חברתיות לא רק שאינה מניבה פירות אלא מקבעת את משמעות חייכם במצב הישרדות, הישרדות רוחנית. המאסטריות האישית הינה שינוי ללא זמן, אלא בקצב, קצב מסונכרן. 

גם אם הדובדן החל להבשיל על העץ, שובו של הגשם והיעלמות קרני השמש יאטו את הצמיחה והפרי יבחר לנוח. הסתנכרנו עם האנרגיה הזמינה מתוך מצב של מנוחה. שוב ושוב אתם שואלים: היכן הוא השינוי המיוחל? מתי נגיע אל המנוחה והנחלה? המנוחה נמצאת בבחירה ובהסכמה לנטוש את ההישרדות הרוחנית, להתחבר אל הטבע שהינו גם אנושי, ולמצוא את האהבה שממתינה להכרה ללא מאמץ. 

השינוי מתחולל כל העת מאחר שהוא אלמנט של הטבעי. השכל המוגבל מחפש אחר הביטויים הגסים והבוטים. מאסטריות אישית נמצאת בבשלות שמגיעה מתוך סינכרון עם כל הנסיבות. היו סבלנים. סבלנים כלפי עצמכם, כלפי החברה, כלפי היקום. 

אור ואהבה

השמחה להיות בהדרכה ובהשגחה היא תזכורת לאהבה עליונה ונקיה של הרוח והעצמי. תזכורת לתקשורת בין חלקים שלמים שבחרו להתרחב על ידי חלוקה. בחרתם בחלוקה ובייחוד בהפרדה כדי להבין את השלם. אתם מחלקים את האטום, מחלקים את הממון, מחלקים את הארץ לגבולות ולמדינות, מחלקים בין מקובל ללא מקובל. האור אינו מתחלק כשהוא מופיע פעם כחלקיק ופעם כגל. האהבה אינה מתחלקת כשהיא נפוצה, אלא מאחדת ומזכירה מהי שלמות והשלמה. אם כן אהובים, הכל הוא אור ואהבה!

הקלות בה רבים מכם מרגישים חופש להביע אהבה, לדבר מילים רכות, לחפש אחר ביטויים של אהבה, היא עוד סממן של התחדשות אנרגטית, של אנרגיה חדשה. חדשה עבורכם משום שהייתם רחוקים ממנה זמן מה. זמן שנדרש לכם להתפתח ולהתרחב רק כדי למצוא שוב את – האהבה. חלוקת התודעה, חלוקת האהבה אינה דומה לחלוקת החומר, היא מזכירה את תנועת הענן – הוא תמיד משתנה, אך לעולם אינו מת. 

אילו כל תנועה שלכם היתה קלילה כמו שנשיקה לא זוכרת את הפרידה מהשפתיים. אילו בחירה שלכם היתה טבעית כמו שהשמש בוחרת לזרוח גם כשיש עננים בשמים. 

אתם מדברים על חוזה נשמתי ומכילים עליו את כל החוקים וההסדרים האנושיים של חוזה אנושי. אולם ה״חוזה הנשמתי״ הוא הסכם של הסכמה. הסכמה למצוא את אהבה גם כשהיא בצל. הסכמה לבטא את אהבה גם כשהלב מרגיש או סובל. הסכמה לבטא את האור המקודש המוטמן בכם, גם כשאתם במצב שכחה. 

אהובים, האנושות בשלה להבין כי יש רק אהבה. וכי כל השאר הם ביטוייה המגוונים והמתוחכמים של האהבה. זהו הפוטנציאל. הפוטנציאל הינו כוח גנוז. הכוח גנוז בניצוץ המקודש המושרש ומוטבע בכם מעצם טבעכם בריאה של הבריאה. ויש מי שמקשיב ומהנהן כי הלב פגש בזאת דרך החוויה. 

הרגש הוא קרן השמש של הלב. קרני השמש שזורחות גם כשהשמים מכוסים בעננים הן מטפורה לאהבה הקורנת גם כשהחוויה עוברת דרך קושי וכאב. החוויה היא המכל לעוררות הפוטנציאל. החוויה היא חולץ הפקקים שמסיר את הסוגר על הפוטנציאל ומשחרר את הכוח הגנוז אל אוויר העולם. 

מי שאי פעם חווה חווית קושי ולמד מתוכה לשמוח ללא התניה, לאהוב ללא התניה, הבין כי אין הכרח בסבל, אלא כי החוויה כשלעצמה היתה המכל לעוררות אותה שמחה ואהבה. הבחירה בהערת הכוח הגנוז באמצעות סבל היא בחירה אישית. הקלות של האהבה הופכת לאנרגיה זמינה יותר ויותר. משום שכוח גנוז של רבים השתחרר וחבר אל מסה קריטית שיצרה שינוי חברתי ולא רק אישי. 

הצל שלכם זה האור

לנטוש את המאמץ

להיות הבשלות

של מאסטריות נעלה. 

בשלות למאסטריות ומוכנות אנושית

בשלות ומוכנות דומות אך אינן זהות. היש נמצא בחלוקה הפרקטלית, שוחחנו אתכם על כך. החלוקה האינסופית שנוצרת בתוכה את השלם היא המוכנות. זו ההסכמה. הסכמה של הדבר להיות שלם בתוך הדבר, הסכמה של הניצוץ המקודש להיות שלם בתוך הגוף האנושי. הבשלות היא העת הנכונה לחלוקה. 

התנסו בנתינה וגלו את היש שבחלוקה, גלו את ההסכמה שנצורה בחלוקה, ואת עיתוי הנתינה. 

כך אתם בשלים להדהד את המאסטריות האישית, על אף כי רבים עדיין אינם מוכנים. חסרה הסכמה. כידוע לנו, אהובים, שמי מכם שקורא את המסרים הללו ומסרים אחרים נמצא ברמת הסכמה כלשהי. אל תראו זאת כשיפוט. קבלו זאת כהדהוד אל מחוזות ההסכמה שבלבכם. כדי להגיע לשינוי המיוחל אותו אתם מבקשים לעצמכם ברמה האישית והגלובלית, עליכם לבנות את גשר ההסכמה. זוהי הסכמה נעלה, זהו מה שנקרא חיבור אלוהי. אם כן, הנכם מספיק ורבים כבר על מנת לבנות את הגשר ולהדגים את המאסטריות האישית, את הבשלות הנוצרת בתוכה, את הסכמת הפרי להתבטא ולהשביע. 

הרשו לשיח השושנים להציף אתכם בריחות מקודשים, אל תתקעו רק בסבך הקוצים. 

יש עבורכם אנרגיות זמינות ופעילות. תארנו באוזניכם את סדרת הפוטנציאלים, הכוחות הגנוזים שהתעוררו בליבותיהם של רבים. זו הזמנה עבורכם להסכים לבטא את המאסטריות האישית. היא גנוזה אך ערה. נעה בתנועות התמתחות של בוקר, יודעת כי השפע מצוי בביטויה דרך מראת התודעה. 

צפו לבהירות, אמצו את תכונות החשיבה החדשה, תנו להוויה מנוחה, היו אתם אהבה זו. 

Ad Smadar June 15