נשף המסכות

תמר קפואנו

עריכה לשונית: סמדר ברגמן

 

מחוץ לקופסא ~ תודעה שזורה

שלום לכולם, עצרו לרגע ודמיינו שאתם האנשים שאיתם אתם חווים את היחסים המאתגרים ביותר. חשבו על האפשרות שאין זמן וייתכן שאתם עומדים מול עצמכם ביחידות חיים אחרות, שהנסיבות הובילו אותו להתנהגות מסוימת.

אין זה אומר כי זו האמת, אין זה אומר כי זו אינה האמת. אך האם תוכלו להתכחש לאפשרויות הבלתי מוגבלות של תודעה קוסמית מבריקה? האם אתם מבינים, שכאשר אינכם רואים את כל התמונה – כל האפשרויות, כולל אלו שאינן הגיוניות, בעיקר אלו שאינן הגיוניות – אפשריות? מהו ההיגיון אם לא אוסף של רעיונות המעוגנים בחוקי ממד החומר? האם אתם יכולים להבין בהקשר זה את המשמעות העמוקה של החמלה? את תכליתה? את הביטוי האינסופי של אהבתכם את עצמכם?

הפסיקו בנחישות אדם המזיק לכם, אך עשו זאת מתוך חמלה ומתוך הכרה בכך שכל האפשרויות קיימות במארג החוויה לה אנו קוראים מציאות, כיוון שאין היא אלא היבט חלקי של תודעה שזורה.

האם אתם יכולים לתאר לעצמכם מצב שבו התרחישים היוצרים משברים בחייכם נערכים על ידי לא אחר מאשר אתם עצמכם? במצב תודעה רחב יותר, מעבר לזמן, תודעה הרואה את הפוטנציאלים שהמשברים מובילים אליהם? אין יד נסתרת שמבקשת להזיק לנו או להעניש אותנו, איננו קורבן של אנרגיה חכמה מאיתנו, אלא אנו חווים זוויות התבוננות והבנה צרות יותר ממצב ההכרה של תודעה רחבה.

בפעם הבאה כאשר אתם עומדים מול מציאות לא נודעת, מול תחושה של פחד על פני תהום הנובע מחוסר וודאות, במשבר רגשי הנובע מתרחישים בהכרתכם, עצרו והכירו בכך שהתרחיש לא נועד אלא להוביל אתכם לתפיסה רחבה ומאוזנת יותר של עצמכם. תרחישים שנוצרים על ידי מערכת סינכרונית מורכבת שאתם ובחירותיכם שותפים מלאים ביצירתה.

סמכו על עצמכם, כיוון שכל מה שקורה הוא ביטוי רצונכם להתעורר ולהתרחב.

כל תודעה היא הערכה של פרספקטיבה. אתם רגילים לחוות את התודעה שלכם דרך התבוננות חיצונית והערכה מותנית של יחסיות ביניכם לבין הסביבה. מדידה יחסית של הישגים הנמדדים מול מעגלי הסביבה שלכם. זו תודעה מותנית והיא מסתובבת סחור סחור. אם אתם מבקשים הרחבה של התודעה ואת החוויה הקוונטית שלה, שנו את הפרספקטיבה פנימה, הרחיבו את זוויות הראייה ותרגלו ראייה פנימית.

שימו לב שהכוונה היא להתבוננות ולא לניתוח או להערכה. אל תיגשו אל עצמכם מהשכל, אלא מהחוש השישי, הוא אינו אחד מחמשת החושים הביולוגיים המבטאים את האנרגיה של המרכז האנרגטי שאליו הם שייכים. זהו החוש האינטואיטיבי, הידיעה הפנימית, הילד והזקן החכם, ההתחלה והסוף, הנקודה הפנימית והעמוקה של תודעה משולבת.

אתם ספריה קוסמית וידע רב טמון בכם, על כן כוונו את המבט פנימה, התבוננו, הקשיבו, כל שאתם זקוקים לו נמצא בתוככם. ודאי שהשפע. ככל שתרחיבו את הפרספקטיבה פנימה ותחוו את עצמכם, כך תגבירו את עוצמת תדרי המגנט שלכם ותמשכו אליכם שפע רב.

המערכת הסינופטית והתודעה האנושית

מעשה החיים מורכב מקשרים בין יחידה המקבלת ליחידה המוסרת, פעימת מיזוג, שאיפה ונשיפה בין אלמנט זכרי לאלמנט נקבי. זוהי מערכת של כלים שלובים שמורכבת מפעימה כמו מערכת הלב או מערכת הנשימה ובעלת הפעלה משולשת: כיווץ, הרפיה וכיול. שאיפה, נשיפה וכיול. קליטה, פליטה וכיול.

בשנות החיים הראשונות, מעשה הפעימה של התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים הוא קריטי, כיוון שאז נוצרים הקשרים בין הסינפסות של המערכת העצבית במוח. מערכת הקשרים סינופטית היא מערכת של קשרים בין אלמנט נקבי קולט לאלמנט זכרי משדר. צורתם כאשכולות והיא זהה לצורת פרח החיים, לצורת מערכת הדנ"א ולעץ החיים.

הקשרים הסינופטיים ממשיכים לשחזר את עצמם, כיוון שכך הם נקלטו, "נתפסו" כמערכת חשמלית הממשיכה לשדר את אותם תדרים ואותות. לכן, לא משנה מהו הידע שאדם בוגר רוכש, אין ביכולתם של השכל, של הידע, לשנות את מערכת ההקשרים החשמליים של הסינפסות.

את השינוי ניתן ליצור רק באמצעות שינוי חשמלי רגשי, ואת זה עושה הקדרה המתמירה. ההסכמה להרגיש ולחוות את הרגש מפרקת אותו, מצליחה להתיר את הקשר החשמלי בין הסינפסות. זהו שימוש מודע במערכת המפעילה את כל היסודות כדי לייצר התמרה. ההסכמה להרגיש מעוררת מערכת של תגובות שרשרת בין המים המוליכים, לחומרים הכימיים, ליצירת חום המסיט את התדר המקורי מהחיווט הראשוני.

קיימת מערכת תקשורת של קליטה ופליטה בין שתי סינפסות, אך לא רק בין הסינפסות, כיוון שהמערכת העצבית הזו מושלכת על המציאות ולכן התדרים החשמליים והכימיים מועתקים אל חווית המציאות. כך חוויה רגשית בגיל צעיר ממשיכה להשליך את עצמה בקשרים של יחסים בגיל בוגר.

הצורה של מערכת התקשורת העצבית היא של עץ: שורשים, גזע וכתר. זהו עץ הדעת ובתוכו המערכת הכימית-חשמלית של הנחש המסתובבת באופן ספירלי סביב התודעה, חגה בתוך מבוך עצמה, אלא אם כן היא מותמרת.

ולכן אין יכולת ליצור ריפוי של ממש (אלא לעכב את המעברים הכימיים באמצעות תרופות המשככות סימפטומים), אלא של כל אדם את עצמו. כיוון שההתנהגות שלנו נוצרת על בסיס המערך הכימי-רגשי שלנו, הריפוי מתרחש דרך ההפעלה הרגשית וההתמרה של ההקשרים שנוצרו.

הקוונטיות שם, היא פשוט נוכחת וקיימת. ההקשרים הרגשיים במערכת הסינופטית שנוצרו על ידי תודעת ההמונים דרך מעגלי היחסים סביב כל אדם המגיע לפלנטה, מסתירים את הקוונטיות, אך לא מבטלים אותה. כך שהמערכת המתמירה איננה רק מרפאה, היא גם חושפת את הטבע הרוחני.

תפיסת התודעה הקוונטית היא תפיסה מרובת רבדים ואלמנטים רב-ממדיים המתגשמים בתודעה של נוכחות ברגע אחד, בו כל הדמויות חוברות ומתמזגות לתודעה אחת המכירה את עצמה. האם אתם יכולים להוביל את התודעה שלכם לרגע אחד שבו אתם מתקיימים כהורה וילד? אישה וגבר? חומר ורוח? השראה והוצאה לפועל? לסיים את המאבק הדואלי על ידי קבלת הניגודים ומיזוג שלהם?

האם אתם יכולים לשחרר את האחיזה מקונספט של עתיד הידוע מראש? האם אתם רוצים להתמסר להווה ולסמוך עליכם ועל יצירה הנובעת מתשוקה שאינה ידועה מראש אלא מתעוררת בכל רגע מחדש?

התאמנו בהקשבה לרצונות שלכם.

האם אתם רוצים להיות ילד אמיתי ולהפוך את הגוף הנפשי המגולף לפי תבנית הכלל לגוף אמיתי ואותנטי ולהפסיק את השקר? כיצד תדעו אם אתם משקרים לעצמכם? השתמשו במראות! השתמשו ביחסים שלכם, ראו את התגובות אליכם, אלו משקפות את דעותיכם הסמויות על עצמכם. זהו "טריקסטר" לגילוי, להכרה, להשראה ולהתפתחות (Trickster הוא ארכיטיפ, של דמות המורכבת מפנים רבות: טריגר לא צפוי ועל כן זרז לתהליכים).

תיקון או קבלה

אתם תגלו שברגע שאתם מקבלים עבור עצמכם את הבחירה להתעורר, מערכת תומכת תזמן לכם את ההזדמנויות ליצירת איזון ותגביר את ההתמודדות שלכם עם הצד המכווץ שלכם והפחדים הכלואים בו, כדי שתוכלו להיפתח ולאזן את עצמכם.

זה אינו תיקון, אלא גילוי של החלק המוסתר שלכם, חשיפה, קבלה וביטוי שלו. והנה דוגמה נוספת לפרספקטיבה שמשפיעה על תפיסת העצמי; כאשר אתם מגדירים, מנתחים, או מתקנים את עצמכם, אתם מתרחקים מקבלת עצמכם, כיוון שמבלי לשים לב אתם מצהירים על קלקול. אך כאשר אתם חושפים, אתם מאפשרים, מתקרבים ומקבלים את עצמכם. אתם מצהירים על קיום נוכח, על אפשרויות מבורכות של עצמכם. זו אינה סמנטיקה, זו גישה, ולעתים קרובות היא עושה את כל ההבדל.

במקום לומר לעצמכם: "בוא ונתקן את מה שלא מאוזן בי", אמרו לעצמכם, "בוא ונחשוף את מה שכבר קיים בי ושהסתרתי בגלל פחד. אוציא לאור את היסוד שהחבאתי, אבל הוא זה שמבטא את עוצמתי. היסודות הביולוגיים, האנרגטיים והרוחניים שמרכיבים את עץ החיים שאני. האם אלו המים הרגשיים או האדמה הבטוחה והמכילה של הבית, האש המתפרצת והמעוררת, העץ המנהיג או האוויר החכם. כן, בדיוק זה שכל כך מפחיד אותי". אמרו לעצמכם, "במקום להמשיך לבלוע את עצמי, להתאפק ולהאשים אחרים, או אפילו להשתמש בשלווה מדומה בשם הרוחניות, אפסיק להתאפק ואהיה כל כולי, כי הרוח אינה רק שקט ושלווה, היא גם התלהבות, מנהיגות, חכמה, מוזיקה, ציד, מסחר, ריקוד, אכילה, מיניות, שירה, כל מי שאנחנו מתחת למסכות הסטריליות והנחמדות. אחשוף את עצמי בכל מחיר, כי המחיר הכבד ביותר הוא ביטול עצמי, הסחות הדעת של ההתמכרויות, הסבל והמחלות המתלוות לכך. אגלה את השלמות המאוזנת שבי, כיוון שהיא כבר קיימת, אני רק מאפשר לי לחשוף את עצמי".

ההתעוררות היא לעצמכם ולא לאיזו חוויה רוחנית מסתורית שלא ניתן לתפוס אותה ולא משנה כמה סיבובי סחור סחור תחוגו סביב עצמכם, פשוט כיוון שאתם הביטוי של הרוח, כפי שאתם בגרסה הלא מאופקת שלכם. אתם לא בטוחים מה הוא היסוד או היסודות המאופקים שלכם? השתמשו בבבואות ובמראות, בגוף וביחסים המאתגרים שלכם. היכן הגוף שלכם עצור? איפה כואב לכם? במה אתם מאשימים את האחר, במה הוא מאשים אתכם? היכן אתם מרגישים כי הוא חוסם אתכם? זהו הדיאלוג שלכם עם עצמכם.

השילוב האלכימי מחולל התעוררות ואינטגרציה ומאפשר מעשה וחופש, גבול וחוסר גבול. ניתן לראות את הניגודים בכל מרחב, מיחסים בין אישיים ועד ליחסים של האדם עם עצמו בשלבי ההתפתחות השונים, משלב הנפרדות וההגדרה העצמית ועד לתחושה בעלת משמעות כחלק מיחידה אנרגטית גדולה יותר, משפחתית, קהילתית או פלנטרית. השילוב בין הניגודים מייצר הזדמנות להתעוררות. לדוגמה, בין התפיסה הבודהיסטית שמייצגת וששומרת על האנרגיה הנשית של הפלנטה, דרך שוויון, חמלה ושחרור מהצמדות בשם האחדות ובין לתרבות המערבית שמייצגת את התרבות הגברית, הממוקדת באינדיבידואליות, במטרות, בתארים ובפרסום בשם הייחודיות.

נשף המסכות ותוכנת ההפעלה

חשבו כיצד יתכן שמהרגע שאנו מגיעים לעולם הזה, אנחנו חולמים את אותם הארכיטיפים ומוטיבים של סיפור? מה הופך את התודעה הקולקטיבית להיות קולקטיבית? לא משנה באיזו ארץ אנו גרים, לאיזה הורים נולדנו, כמה כסף יש לנו או באיזו שפה אנו מדברים, המוטיבים והארכיטיפים בחלומות ובשפת הממלכה הנפשית, זהים. גרעין הסיפור במיתולוגיות ובאגדות זהה. ואנו חגים בספירלה בתוך הדרמה המיתית. האם זה שתל של תודעה? האם זהו מבוך של תודעה? החליטו בעצמכם, וזכרו – עבור עצמכם בלבד. כיוון שמסעות פוליטיים הם ביטוי לרודנות, לכפייה של תודעה, אפילו ובעיקר בשם הרוחניות.

הזהות שלנו, מלבושי הדעת שנוצרו על ידי חיווטים וקשרים חשמליים, הם מסכה המסתירה את הטבע הקוונטי, הצעיף שמפריד בהסתרה את מעגלי העולמות. האנושות מאז ומעולם התקשטה במסכות, הסתתרה באמצעותן, שיחקה והשתמשה בהן לטקסים רוחניים. טקסי חניכה, קבורה, ריפוי ותיאטרון.

המסכה הייתה עבור תרבויות רבות חלק מחוויית מהות שלמה, חפץ מקודש, המגלם בתוכו לעתים קרובות ישות על טבעית, או היבט נפשי ורוחני, אותו רצו להגביר או לגרש. מסכות שונות הינן התגלמות של רוחות טבע הסובבות את הכפרים, ישויות יער, נהרות וערבה ורוחות פטרוניות של הקהילה. עד היום נחגגים חגים, פסטיבלים וקרנבלים ברחבי העולם, בתרבויות שונות, כאשר המסכות מהוות סמל טקסי המסמל חוויות רוחניות.

איננו שבויים אלא בממלכתו של השכל. השכל מפותל כיוון שזהו מבוך. מבוך של תודעה. ממלכה של רעיונות, מושגים ורגשות שנולדת מתוך סיפורים וארכיטיפים. אין שבי אחר, אלא השבי של התודעה ואיננו קורבנות כיוון שאנחנו המצאנו את המשחק ואת הסיפורים, האגדות, הארכיטיפים והמיתוסים.

שלגיה ושבעת הגמדים, סינדרלה, עמי ותמי, היפהפייה הנרדמת, כיפה אדומה, היפה והחיה, אדם וחוה, יציאת מצרים ושבטי ישראל, הגביע הקדוש, עליסה בארץ הפלאות, רמפלסטילטסקין, המלך רה, ארשכיגל מלכת העולם התחתון, המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, ישו ותלמידיו, פסיכה וקופידון ועוד ועוד.

האם הסיפורים הללו נכונים? ודאי. לתודעת השכל הם אינם רק נכונים, הם תוכנת ההפעלה! הסתכלו על חייכם דרך פרספקטיבת האגדות והמיתולוגיות וראו כיצד חייכם מתקיימים בתפאורה של סיפור מרכזי אחד בעל תמה ברורה וכמה סיפורי משנה.

תמיד תמצאו מוטיבים חוזרים ואת דמויות המכשפה, הילד, הטורף, ליצן החצר, נסיך מושיע, נערה תמימה, אחים או אחיות, מלך או מלכה, פיה טובה, גביע קדוש, חרב מופלאה, מטה קסמים, מסע בדרך פתלתלה, תרדמה והתעוררות, ארמון או כלא, כשפים וקסמים.

משחק מעניין, דרמה המופקת מעל בימת תיאטרון חיינו ואנו המעצבים, הבמאים והמלהקים. זהו ממד של תודעה דואלית שנמצא מעל לממד קיום ותפיסת החומר. ממד המחשבה והרגש הנוצרים וניזונים מן הסיפור.

והנה התודעה הקולקטיבית של האנושות מגיעה לסוף מסע הגיבור השבוי בחדר הגבוה של הטירה עליה שומר הדרקון הנורא. ומהו הפרדוקס היפהפה של הסיפור? אנחנו כל הדמויות! ואנו משחקים את כל התפקידים מול אנשים שונים בחיינו. אנחנו הטורף והמושיע, הילד וההורה, התלמיד והמורה. סינדרלה במעגל יחסים אחד והמכשפה במעגל יחסים אחר.

האם קיים כישוף? האם חגה בתודעתנו קללה? כן. הקללה של הקושי שלנו לראות את פנינו הרבות, את נקודות התורפה הרגשיות שלנו, עליהן אנו לוחצים ונלחצים, מתפעלים ומופעלים. אין אדם יכול לראות את בבואתו אלא בהשתקפותה. במים, או במראה מראה של הקיר; בתגובותיהם של האחרים אלינו.

זוכרים את הנחש? את פיתול המבוך? פיתוי המשחק? ברגע שאנו משתחררים מתודעת הסיפור ויוצאים מן המבוך הדואלי, הנחש פותח את כנפיו, הופך לדרקון, חיפושית או פרפר ועף!

התודעה הופכת חופשייה, אונות המוח נפתחות ומתאחדות לתודעה ממוזגת ותם המאבק בין ימין לשמאל, זכר ונקבה. המלך הילד יוצא לחופשי ומסע הגיבור תם. לא אל סיום חייו, אלא אל סיום הדרמה והרחבה של התודעה אל מעבר לממד הרביעי של הדרמה. נוכחות של חיים קוונטים, רב-ממדיים.

עבודת אלילים

זה כל כך קל וכל כך קשה להשיל את הנשל, את המסכות, בקרנבל הסבל והאשליה, כיוון שהתרגלנו במשך עשרות ואפילו מאות יחידות חיים לעבודת אלילים. לריצוי. כל אדם שאנו מרצים אותו, בין אם במודע ובין שלא, אנו הופכים אותו לאל בחיינו, עבורנו. אנו לוקחים מעצמנו את התשוקה והספונטניות, את ההתלהבות והשמחה, ובמקום לעבוד את הרצון שלנו, האלוהים האחד, אנו עובדים את רצונם של האחרים.

הפשיטו את הסיפור וגלו שהמלך הוא עירום. בגדיו אינם אמיתיים, שכבות הריצוי הפועלות כמנגנוני הגנה אינן מפוארות. הסירו את המסכה, גלו את פניכם. הפסיקו לתת לכוח הבולע שליטה, כיוון שאתם עוצמתיים יותר, וכיוון שזהו כוח שלכם הבולע את עצמו, נחש האוכל את זנבו. שימו גבול לבליעת עצמכם והפסיקו להתייחס אל סינדרלה כאל מסכנה. היא אינה קורבן, היא אמזונה אדירה. אתם אינכם קורבנות, אלא של הוויתור על העוצמה היצירתית שלכם. היא שלכם בזכות ולא בחסד, היא שלכם כיוון שכאלו אתם. אתם יכולים להסתתר מעצמכם, אתם עלולים לנתב את הכוח שלכם עבור רצונות של אחרים, אך הבינו כי עוצמת היצירה אינה ניתנת לביטול, רק לניתוב שאינו מודע.

רובד הסיפור הוא רובד של תודעה. ממד של חוויה. ליניארית, מפרידה, דואלית, המפרשת את המציאות כסיפור של הטובים מול הרעים, העבר והעתיד, הפצע והנקמה. הרובד הקוונטי אינו מטרה חיצונית אותה עלינו להשיג ולכבוש, הוא פנימי! דבר אינו מתחיל ונגמר בחוץ, כיוון שהחוץ אינו אלא יצירה משותפת של השלכת התודעה הפנימית. אחד מהרבדים החזקים ביותר של התודעה, הוא רובד הסיפור והארכיטיפים. זהו רובד תודעה עוצמתי ביותר והוא מורכב משילוב של סיפורים הסובב סביב ציר הרצון, ציר האלוהים והסטייה אל עבודת האלילים. זהו משחק אינטראקטיבי באגדות ומיתוסים.

משולש הריפוי ~ כנות, הכלה והתמרה

עלינו להכיר את כל הסיפור והדרמה בתוכנו, כיוון שעלינו להפסיק את ההשלכות של הדמויות "הרעות" החוצה ולהכיר במלכודת הכאב והנקמה שבראנו. כנות עם עצמנו היא המפתח לריפוי, כדי להכיר את המנגנונים שיצרנו, דרכם אנחנו הרודנים והקורבנות, המתפעלים של עצמנו. וללא כל קשר לסיפור הילדות שלנו, שאינו אלא השלכה מתמשכת מחיים קודמים, אשר גם בהם אנחנו אלו ששיחקנו את כל הדמויות. אנו רק משנים את התפקידים בכל יחידה, כדי לחוות את כל ההיבטים. כאשר אנחנו כנים עם עצמנו, אנו מגלים את הכאב שיצר את מנגנוני ההסתרה, המסכות וההשלכה. כדי לפרק את המנגנונים ולהסיר את המסכות, עלינו להסכים להתאבל, לחוש את הכאב שלנו ולהתמיר אותו.

נראה שקל יותר להשליך, אך האם זו האמת? האם קל לחזור שוב ושוב על סיפורים חיצוניים של קורבנות ויצירה מחודשת של כאבים חדשים, על פני מעבר נחוש בתעלת הכאב ופרוק כל המחסומים שהצבנו? בגביע ההתמרה, שהופך לכתר מלוכה כאשר אנו יוצאים מתעלת הלידה. אז אנו יכולים לעבור בחן מחוויה של ריצוי, של הקשבה לרצונות ולצרכים של אחרים, לחוויית אני הנני, לנוכחות של תשוקה. לא כתיאוריה, אלא הלכה למעשה, לסגור את החושים הפונים החוצה ולהפעיל את ההקשבה והראייה פנימה. ההארה פשוטה, ההארה היא העונג שבלהיות. עם עצמי, מתוך עצמי, הרצון, התשוקה והספונטניות של עצמי. זהו אימון התודעה בשיבתה הביתה אל עצמה, בהכרה את עצמה ובהתמסרות אל עצמה.

כלים שלובים ~ תכונה קוונטית

היו המושיעים של עצמכם, שאלו שאלות עבור עצמכם, הכירו את עצמכם מתחת למסכות. השתמשו בגביע הקדוש כדי להתיר ולהתמיר את הכישוף וזכרו שכאשר אתם כועסים, על עצמכם אתם כועסים, כאשר אתם מאשימים, את עצמכם אתם מאשימים וכאשר אתם אוהבים ומכבדים, את עצמכם אתם אוהבים ומכבדים. מערכות היחסים עם עצמכם ועם אחרים היא מערכת של כלים שלובים ששואפת לאיזון ושפועלת כמנוע מרפא, כיוון שאם האחד דוחף, השני מושך, אם אחד גבוה, האחר ינמיך כדי להגיע לאופק מאוזן. זוהי תודעה קולקטיבית שמושלכת מהפנים אל החוץ ומהחוץ אל הפנים. כל החוקים הפיזיקליים פועלים בהתאמה גם כחוקים אנרגטיים ונפשיים. בנוסף, כל ממד תודעה מכיל את הממדים כולם, כפי שכל תודעה מכילה את כל הארכיטיפים; זוהי תכונה קוונטית נוספת: שזירה של ממד בתוך ממד.

החומר השחור והתודעה הקוונטית

ככל שחלקיק/גוף אור/מיתר מסתובב מהר יותר, הוא הופך פחות דחוס ויותר קוונטי. המסה והזמן כרוכים זה בזה ומשפיעים זה על זה. ככל שהחומר דחוס יותר, הזמן איטי יותר. מיזוג עם החומר השחור מגביר את המהירות ומקטין את המסה של החומר, כיוון שהחומר השחור הוא תודעת רחם, תודעת פוטנציאלים, פורטל לקיום קוונטי. הוא אינו חומר, אלא שדה האפשרויות הממתין להשלכת תשוקה עליו, להקרנה של אור, של  תודעה יוצרת. לכן מיזוג עם תודעה שאינה חומר, מקטינה את המסה של החומר, מגבירה את המהירות ופותחת אפשרויות של תודעה מרובת ממדים.

המעבר מתודעה דואלית, קוטבית, של קורבן ורודן לתודעת מיזוג כל הפרצופים, הדמויות בתודעה, הוא מעבר של התעוררות לחוויה קוונטית. הכול כרוך בהכול, הנפש, הגוף, הרוח, המדע, הכימיה והאלכימיה. המדע יכול להתפתח בצורה שהמדענים לא מעלים על דעתם, אם יוסיפו את רובד המיתוס והארכיטיפים לפרספקטיבת ההתבוננות והמחקר. בכל תחום. כיוון שדבר אינו נפרד. אין הבדל בין ביולוגיה לאסטרונומיה, לפילוסופיה, לאסטרולוגיה, לפיזיקה. אלו רק זוויות התבוננות תרבותיות על אותו הדבר.

קחו לדוגמה את הריפוי לפי הרפואה הסינית. ראשית, זו אינה רפואה סינית, זוהי רפואה אנרגטית, שהסינים (ולא רק הם) גילו אותה. תארו לעצמכם ריפוי אינטגרטיבי, שבו המטפל מעורר צ'י (אנרגיית חיים הזורמת בגוף התודעה ובגוף הביולוגי) דרך השימוש במחטים על פני המעברים האנרגטיים, כאשר תוך כדי התהליך הוא מתייחס לתודעה שיצרה את החסימות! על ידי הסיפור הארכיטיפי! הוא מגלה יחד עם האדם את הדמויות והסיפור שהגוף האנרגטי מספר, יחד הם רואים את הקשר למעברים האנרגטיים וכך הריפוי מתעצם, כיוון שהמטופל מפסיק להיות מטופל, תלוי ומותנה, והופך להיות שותף פעיל בתהליך הריפוי של עצמו.

זה אינו נס זמני של מאסטר וחולה, בשו המטפל פותח חסימה, אך המטופל חוזר וחוסם את גופו האנרגטי בלי ידיעה והכרה. זהו נס של תודעה, של מבט בגובה העיניים. זהו ריפוי שהאדם הוא שותף מלא בו ולוקח אחריות על התודעה של עצמו ועל יצירת המחלה ומבין כיצד הגוף שלו משקף עבורו את תיאטרון התודעה שלו. זו גם יכולה להיות הזמנה למטפלים ברפואת המעברים האנרגטיים (הרפואה הסינית, היפנית וכולי), לקפוץ אל תודעת ריפוי קוונטית, מטכניקה למציאת ההקשרים והחיבורים בין הארכיטיפים למעברים האנרגטיים. משינוי זמני ליצירה של ריפוי דנ"א, על ידי האדם שמבקש טרנספורמציה עמוקה.

נשמו והניחו לכאב להיות, כדי לשחרר את ההתאפקות ואת החיבורים העצביים. תיהנו כדי לענג את חושי האני הנני ולחיות בנוכחות מלאה ומשפיעה. הורידו את המסכות הישנות והמציאו אגדות חדשות המרגשות אתכם. כיוון שאנו משחקים בתודעה על בימת תיאטרון רחבה, לה אנו קוראים פלנטת ארץ.

שלכם, תמר קפואנו

photo11