מימוש הפוטנציאל – כל רגע הוא שער

יערה בויום-קפלן

ינואר 2018

עריכה לשונית: סמדר ברגמן

שנה זו מאופיינת בשלל אפשרויות ושערים. זו תקופה מיוחדת שבה קיימות הזדמנויות בכל רגע נתון לעבור דרך שערים משמעותיים המאפשרים לכל אדם ואדם לממש את הפוטנציאל הייחודי לו. תקופה שבה הרצון האלוהי הראשוני שעובר דרכנו ושמתבטא בכישורים האישיים והייחודים לכל אחת ואחד – התדרים העדינים הפורטים על נשמתנו, לכל אחד ואחת בצבעים ובאורכי גל שונים – יכול לצאת ולהתממש במלוא הדרו.

על מנת לאפשר לעצמנו לחוות את המעברים בשערי האנרגיה הפתוחים בכל רגע נתון, עלינו להבין כי הדבר היחידי שמונע זאת הוא העומס הרגשי.

אלו רגעים שבהם נדרשת מידה רבה של יושר הלב. מבט אובייקטיבי, המודע להטיית הפרשנויות הפנימיות.

אלו מבינינו המתנסים זמן רב בכנות וביושר לב ייווכחו כי הדרך העוברת בשערים אלו פשוטה, רכה וזורמת.

מהי כנות הלב? אלה הן הנכונות והמוכנות להביט ללא מורא על מקורות העומס הרגשי, הן בהיבט האינדיבידואלי והן בהיבט הקולקטיבי.

הימים שבהם אנו חיים, אינם ראשוניים, אנו חיים בתקופה הנשענת על שכבות רבות של התודעה האנושית.

התודעה האנושית מורכבת מחוויות וממידע, חלקם אובייקטיביים, אך הרוב המכריע הוא פרשנות מוטה מתוך חוויות העבר, שהשאירו רבדים של כאב, שלא נגעו בו ושלא עיבדו אותו.

שנים רבות ידוע כי התודעה והזיכרונות יושבים בתוך המבנה התאי בגוף ומשפיעים על תפקודו. גוף המושפע רבות מחוויות מוטות אלו לא יוכל לממש את הפוטנציאל האלוהי הגלום בו.

נתבונן על חוק שימור החומר. על פי חוק זה חומר אינו יכול להיווצר או להיהרס. החומר תמיד קיים. הוא בנוי ממולקולות, הבנויות מאטומים, הבנויים מחלקיקים רבים, ביניהם גם האתר – החלקיק האלוהי. בכל לידה ומוות חומר מתפרק לרמת החלקיקים או נבנה מחדש.

בכל היווצרות הריון ולידה לגוף ולחומר, נבנה הגוף מסך חלקיקים אלו. בכל אחת מהפעמים, אותו גוף בנוי מחלקיקים רבים, הנושאים בתוכם זיכרונות מימי קדם, תודעה אישית ותודעה קולקטיבית הנאספות ומצטברות.

לעולם איננו מגיעים כגוף וכחומר באותו הרכב חלקיקים, תמיד יהיה שינוי כלשהו ברמת ההרכב לגוף אחד.

זו הסיבה שפעמים רבות, גם אם לא עברנו חוויה מסוימת נרגיש שאנו מכירים את התחושה, את ההרגשה, שחלק בתוכנו חווה זאת בעבר, וכאב זה שלא עובד ועוכל מתעורר בעוצמה רבה מתוך היזכרות. כאב שעבר עיבוד ועיכול, ישאיר שובל של זיכרון, אך שאינו מפר את האיזון העדין של הווייתנו.

עולמנו קיים כבר עידן ועידנים. אין זו תקופה ראשונית, כך שאין זה מפתיע שרובנו לוקים בעומס רגשי, כזה המשבש את ראייתנו האובייקטיבית.

הגוף הרגשי הוא זה המאפשר זרימה בין סך החלקים מהם אנו בנויים, הוא משפיע על הזרימה, על הנשימה, על התודעה ועל מערך האמונות. ברגע שהרגש אינו בזרימה, הוא נערם כמטענים וכצוברים בגוף. מטענים המפריעים למימוש הפוטנציאל, לחיבור דרך התדרים האישיים ולהבאת הכישורים הייחודיים לידי ביטוי.

מצבורי רגש אלו יוצרים בתוכנו כבדות ומשפיעים עלינו כצווי מניעה פנימיים, מאחוריהם מסתתרות מחשבות כואבות על עצמנו בעולם, כיחיד נפרד וכחלק מתוך הכלל, האחדותי.

קולות אלו מבקשים להישמע, מתוך כאבם, על מנת לעכל אותם, על מנת להשלים עימם, אף על פי ולמרות הכאב שהם נושאים בתוכם. כפי שפצע מבקש להירפא וזקוק להסרת התחבושות על מנת לנשום.

עידן האחדות, הממד החמישי, מבקש טוהר לב וטוהר מחשבה. אלו יוכלו להתקיים במידה ונסכים להתבונן ביושר לב ובענווה בקולות הרבים המרכיבים את סך הווייתנו. האחדות מתחילה דווקא מתוכנו. היכולת לחיות בשלום בקרב כלל הקולות המושמעים בתוכנו, כל אחד נושא תקופה אחרת, חוויות שונות, אמונות ומסקנות שונות על היותנו חלק מן העולם.

תקופה זו מדגישה את הצורך לאתר את כל המסקנות מתוך הכאב, שגרמו לנו להרגיש נפרדים מהכלל, שונים או לחלופין להרגיש שאנחנו מסוגלים לחוש ייחודיים בתוך המארג, ולהביא את המיטב מייחודיות זו אל הכלל, אל הבמה, ללא מורא, ללא תנאים.

יושר לב וכנות הם היכולת להביט ולהישיר את המבט למראה, לראות את האני הפנימי, את סך כל הקולות, הכאבים, השמחות, הייחוד והכישורים ולא להיבהל למראם. יושר לב הוא מעין הסכמה לעשות שלום עם כל חלק וחלק בתוכנו. בכך הוא ממוסס את מחסני הרגש שיצאו ממידתם ומאפשר זרימה ברוכה של האנרגיה בתוכנו.

כל רגע הוא שער, בו נפרשת הזדמנות מלאה להיותנו הניצוץ האלוהי. היכולת להיות במנעד כל הרגשות, בכל רגע נתון, מתוך אותנטיות ומתוך שלמות.

יערה בויום-קפלן – מרפאה בתקשור, מטפלת בריברסינג, מכשירה ומנחה מרפאים בתקשור ובפתיחת תדרים.

ליצירת קשר: 0526770273

yaarabk@gmail.com

https://yaara-buium-kaplan.co.il/

אתר זה קיים כבר כעשרים שנים. אין עוד כמוהו בארץ. הוא משמש כספריית עצומה של תרגומים וחומרים מקוריים, הנגישה לכל מי שמעוניין להיכנס ולקרוא. הכניסה חופשית. יכולתי לשים בכניסה עמדת תשלום, למכור מנויים… אבל זה לא מרגיש לי נכון. מצד שני, כדי להמשיך בעבודת התרגום אני זקוקה לתמיכה ולעזרה שלכם – הקוראים.
לחצו על הלב ותנו מהלב. ~ סמדר