מחזור העונות שלכם

פמלה קריב מתקשרת את אימא אדמה

4 בפברואר, 2014

מאנגלית: סמדר ברגמן

 

אני קולה של אימא אדמה המדבר אליכם מהקרקע שתחת רגליכם. אני מדברת אליכם מלב החורף, שהוא עונה בשנה שמביאה אליכם רבות, אף על פי שלא תמיד אתם מאמינים בכך. בחורף, קיימת נסיגה של כוח החיים אל תוך הליבה. עונת החורף סובבת סביב אותה ליבה: ליבת האור שבתוככם, האש שבוערת עמוק בפנים, עוצמת הרוח שבכם. בחורף, החיצוני נעלם; הענפים עירומים. החיים נסוגים אל הגזע ואל השורשים, והטבע שקט ודומם. אבל דממה זו, ריקנות ועירום אלה, אינם נטולי חיים ואינם ללא נשמה – הרגישו בכך. כאשר אתם מהלכים בחורש או בשדות, החיים נמצאים שם – בלתי נראים, אך מורגשים. החיים נסוגים אל תוך הליבה שם הם אוספים כוח כדי להנץ שנית באביב.

איסוף כוחות זה, כדי לארגן אותם מחדש, מתרחש במחזור שחוזר על עצמו שוב ושוב: חורף, אביב, קיץ, סתיו וחורף שוב. מחזור שכזה מתרחש גם בחייכם. ישנם זמנים שבהם אנרגיית הנשמה שלכם על כדור הארץ מגשימה את עצמה במלואה; רגעים שבהם אור לבכם מתחבר למציאות זו ואתם מביעים לחלוטין את מהותכם. חשבו על רגע כזה מן העבר. שאלו את עצמכם: ״לאיזה רגע בעברי הייתה משמעות של הגשמה מוחלטת של מהותי? מה, היכן ואם מי אפשרתי לעצמי להיראות באופן מלא? היכן זרמה האנרגיה שלי היטב ולחלוטין?״ הרגישו ברגע זה בעצמכם. במסגרת מחזור שלם, זהו זמן של החצנה, של הקרנה, של קיץ. אז, בשלב הבא במחזור האנרגיה נסוגה, כדי לארגן את עצמה מחדש ולהרהר. ואז המחזור סובב שנית לרמה הבאה של החצנה גדולה אף יותר, כדי להביע באופן מלא אף יותר את נשמתכם על כדור הארץ. וכך אתם מוצאים את עצמכם בקצב קבוע של החצנה והפנמה (יציאה החוצה וכניסה פנימה); שיבה לליבה כדי לצאת שוב החוצה, ולהיות עצמכם בשמחה ולחלוק את עצמכם עם העולם.

כעת, הרגישו ליבה זו שבכם אליה אתם נסוגים. קיים מקום באזור הבטן שלכם, מתחת לטבורכם, שם תוכלו לחוש באנושיות שלכם, כאן ועכשיו, עמוק בתוך הליבה של הישות הגשמית שלכם. אני מבקשת מכם לשקוע אל תוך נקודה זו וממנה להרגיש את הכוח הקדמוני שחי בכם. לבכם שייך לישות המלאך שלכם – לעצמי הגבוה שלכם – בעוד שאזור הבטן הוא מקום ״הלב הפועם״ של אנושיותכם. מטרתכם בחיים אלה היא להתחבר למקום זה בבטן שלכם. רק שם אתם מתגשמים על כדור הארץ והופכים אנושיים לגמרי, כיוון שרק משם האור שלכם באמת מקיים חיבור עמוק עם המציאות הארצית. התחברו עם זרם האנרגיה שבאזור הבטן שלכם, על ידי כך שתאפשרו לנשימה שלכם לשקוע אל תוך הבטן ותרגישו את החיים שבתוכה. הרגישו כיצד זרם אנרגיה זה מחובר לעוצמת הבריאה שלכם, עם חיוניות הגוף עצמו וכמו כן גם עם המיניות שלכם. שקעו עמוק אל תוך מרכז הבטן ושחררו לרגע את העולם החיצון. הרגישו כיצד הכוחות נאספים שם, מאפשרים לכם לפתוח פרק חדש בחייכם על כדור הארץ, שמעניק לכם בדיוק את העוצמות והכישורים הדרושים לכם עכשיו כדי להגשים את עצמכם באופן מלא יותר על אימא אדמה. דברו אל עוצמה זו. אפשרו לעוצמה אדירה זו לעטוף אתכם באזור הבטן ובאנושיות שלכם. הרגישו כיצד אתם מחוברים עמוקות עם ליבתי ממקום זה: מרכז כדור הארץ. הרגישו עתה עד כמה אנו מחוברים.

עתה קחו פחד מחיי היום-יום שלכם שבו אתם פוגשים לעתים קרובות. היכן וממה אתם מפחדים? קראו לפחד בשם: האם זה פחד מפני דחייה, או שיפוט, או בדידות? הרגישו כיצד פחד זה נמשך אליכם, בייחוד סביב הכתפיים והראש, כיוון שהפחד קושר את עצמו בחוזקה למחשבות. הפחדים ניזונים וגדלים באמצעות המחשבות. תכופות המחשבות שלכם מלאות בבהלה ובחוסר ביטחון. הרגישו לרגע כיצד הפחד אינו קשור באמת למשהו בעולם החיצון, אלא נובע מתוך המחשבות ומתוך ההוויה שלכם. דמיינו עתה שאתם מכילים פחד זה כענן של אנרגיה אפלה, ובאמצעות ידיכם אתם מנווטים ענן אנרגיה זה אל תוך הנקודה השקטה והדוממת שבבטן שלכם; אל תוך זרם העוצמה שזורם שם בתוככם בשקט ובביטחון. ראו כיצד הבטן שלכם מקבלת ומברכת את פניו של הפחד בדרך ניטרלית מאוד.

הרגישו בכוחות הטבע שבבטן שלכם. אתם גדולים יותר מפחד זה – נחמו אותו. הניחו לפחד לראות עד כמה אתם חזקים באמת, ושאתם חלק מהחיים הנצחיים. אתם התגשמתם כאן על כדור הארץ ואתם בשר ודם, הגוף שלכם הוא בית מקודש שאותו אתם ממלאים בחיים באמצעות אורכם. המהות שלכם היא נצחית, ללא קשר לצורה שהיא עוטה. הרגישו בשלווה של העוצמה המדהימה שלכם, ואז ראו ודעו שהפחד נותר בפריפריה, לא בליבה שלכם. הניחו לפחד להסתובב סביבכם, שעה שאתם חוזרים אל הליבה שלכם, אל הידיעה הפנימית העמוקה ביותר ששייכת לכם: ״אני טוב; אני מקובל כאן; אני יפהפה כפי שאני״.

אני היא אימא אדמה, ואני מכירה אתכם ומברכת את פניכם כמלאכים שאתם. האמינו בכוחותיי ובטחו בדחפים של גופכם. עכשיו, בעונת החורף, הקדישו זמן להתכנסות פנימה כדי לברוא ריקנות רבה ככל האפשר בתוככם. הישארו במרחב שקט זה והרגישו מה אתם רוצים מהליבה שלכם; מה רוצה להתגשם על כדור הארץ, והרגישו שיש לכם את הכוח להתעלות מעל לפחדים שלכם. כאשר אתם הופכים מודעים לפחדים שלכם, זהו סימן שאתם מוכנים להתעלות מעליהם. אם הפחדים הופכים גלויים והתודעה מוכנה לקבל אותם בחמלה – זה הזמן הנכון.

אין לכם פחד מפני ״הפחדים״ שלכם, וכאשר הפחד מגיע, זמנו את העוצמה העמוקה ביותר, את הליבה שלכם. הפחד מאפשר לכם לחוש בליבה שלכם, לכן היו חביבים כלפיו. אתם חיים בעולם של דואליות – לצד החלק החשוך ביותר, נמצא תמיד האור הבהיר ביותר. הם קוראים זה לזה ויחד יוצרים ריקוד. בחיים הארציים קיים מחזור של כניסה פנימה ואז יציאה החוצה, ושוב פנימה ושוב החוצה. ובכל פעם שאתם נכנסים פנימה, אתם שוקעים מעט יותר אל תוך החשכה, כדי שאף יותר מאורכם יוכל לזרום החוצה. עמוק בתוככם, האור והחושך פועלים יחד בריקוד זה. כבדו את הריקוד, כיוון שזו הדרך שבה אנרגיית החיים מתפקדת על כדור הארץ. היא נעה לסירוגין בין הפנים והחוץ, בין האור והצל, לכן כבדו את הצל כחלק מהחיים. ממש כפי שהעץ מאבד את עלוותו הנהדרת כדי להיכנס פנימה לחלוטין, כך גם אתם עושים דבר מה דומה בעונות חייכם. על ידי הכניסה פנימה, אתם מתחברים לזמן מה עם הכאב, האובדן והאבל שלכם. אך זו גם תנועה יפהפייה, בכך שהחיבור מסייע לכם להתקרב אל עצמכם, להיכנס עמוק יותר אל ליבת המהות שלכם.

קבלו תהליך זה, משום שהחשכה היא הדרך שבה אתם נעים אל האור. החושך והאור הם שני מרכיבים שרוקדים יחד. אל תשנאו את החלקים האפלים שלכם, כיוון שהם דוחפים אתכם קדימה. הם גורמים לאור שלכם להתגשם באופן מלא יותר. ברכו את כל החלקים שלכם שנשאו את האפלה הפנימית והביאו אותם אל מודעותכם. אם תחושו חמלה כלפיהם ותקבלו אותם כחלק מהנתיב שלכם, הם יהפכו לידידים הטובים ביותר שלכם באמצעות תחושה עמוקה של אינטימיות וחיבור. מותר לכם להיות אנושיים. אתם מלאכים בשר ודם שחווים את הצדדים הקיצוניים של האור והחושך כדי לטוות ״זהב״ על ידי קבלת שניהם. על ידי כך שאתם מתמירים את האפלה שלכם, אתם טווים ״זהב״ של הבנה וחמלה ואת ״זהב״ תודעת האחדות. זו הסיבה להימצאותכם כאן, על כדור הארץ, ולכן אני אוהבת אתכם אהבה עזה ומברכת אתכם מלבי. בכל עת ומקום אפשריים, אתמוך בכם באמצעות עוצמתי. חושו בעוצמה הנוכחת באדמה שמתחת לכפות רגליכם, באוויר שסביבכם, בגופכם. אני כאן עבורכם, לכן ביטחו באחדותנו ודעו שאני אוהבת אתכם.

רוצים עוד תרגומים? אל תשכחו לתמוך  – העניקו תמורה.