מחוייבויות ההוויה והעשייה

ג׳ניפר הופמן מתקשרת את המלאך אוריאל

15 ביולי, 2014

מאנגלית: סמדר ברגמן

 

rsz_img_0134

מדוע השמחה שאתם יכולים לחוש בחייכם מצטמצמת כאשר אתם פוגשים מישהו עצוב? איך אתם יכולים להיות מאושרים רגע אחד ואז להרגיש אשמים על כך שאתם מאושרים כאשר אתם מודעים לכאבו של אחר? האם זו טעות מצדכם ליהנות משפע ומשגשוג כאשר אחרים חווים הגבלה? האם אתם מתביישים בהצלחה שלכם כאשר אתם יודעים שאחרים נאבקים? מה הן ההתחייבויות שלכם לאחרים וכיצד תוכלו לתמוך בהם ולהיות משואת אור אם אינכם חולקים את מצב ההוויה הנוכחי שלהם? מדובר בהבנת התחייבויות העשייה והוויה שלכם.

הבלבול נוצר כאשר אתם מאמינים שההוויה שלכם ממורכזת סביב מה שאתם עושים ושכדי שתהיו אור לאחרים, אתם חייבים גם לתמוך בהם על ידי שיקוף הברכות שלכם. הדבר יוצר את האמונה שיש לכם מחוייבות לעשות למען אחרים, כדי שהם יוכלו ליהנות מסוג החיים שבראתם לעצמכם. אף על פי שאתם יכולים להיות מקור להארה עבור אחרים, אינכם יכולים להיות המקור שלהם להארה. אין הבטחה להצלחה או לשפע בחיים, ההבטחה היא שקיים פוטנציאל ליהנות משפע ומברכות בלתי מוגבלים בכל הדברים, כאשר זהו הנתיב הנבחר של האדם.

מחוייבויות העשייה שלכם, מה שאתם עושים בחייכם, כוללות רק את נתיב החיים שלכם. כל שאתם עושים בנתיב חייכם משרת אתכם ואת הלמידה, הריפוי, הצמיחה והטרנספורמציה שלכם. המסע שלכם הוא הבריאה שלכם, הוא נתיב הריפוי האישי שלכם וכל הכלול בו הוא חלק ממה שאתם עושים למען עצמכם. מה שאתם עושים למען אחרים או בשמם אינו משרת אתכם, אלא אם הדבר נעשה לטובת הגשמת השיעור שלכם. השיעור העוצמתי ביותר שתוכלו ללמוד הוא שאינכם אחראים לשמחה או לכאב של אנשים אחרים, ללמידה או לריפוי שלהם, ושהם אינם אחראים לשלכם. מחוייבות זו היא שבראה תקופות חיים של קרמה ואתם משחררים אותה כאשר אתם מבינים שכל אדם הוא ריבון נתיבו, כפי שאתם הריבונים של נתיבכם.

המסע המשותף של האנושות הוא חוויית התעלות שלמה וכל נתיב אינדיבידואלי בתוכה מוביל אל האור, בדרכו שלו. אף נתיב בודד אינו חשוב יותר ולכל אדם נתיב משלו, לברוא ולצעוד בו. מחוייבות ההוויה שלכם כלפי האנושות היא לחיות את האמת שלכם, להתרחב אל תוך ביטוי האנרגיה הגבוה ביותר שלכם, ולחוות את מלוא פוטנציאל האור שלכם. הריפוי והלמידה שלכם הופכים לפוטנציאל עבור אחרים כאשר הם יכולים להדהד עמם לטובתם שלהם.

אין מנהיגים, רק נקודות היערכות והדהוד. לא יכולים להיות ״חסידים״, כאשר כל אדם מכיר בכך שהוא מוביל את עצמו אל רטט ותדר האור שאותו הוא יכול לחוות. ישנם מורים ותלמידים, אבל כל אדם הוא גם מורה וגם תלמיד, שמלמד ושלומד גם יחד, שהוא גם החוויה וגם זה שחווה אותה, למען כל מי שערוך עמה, שזקוק לה ושיכול לחוות אותה.

קיים הבדל משמעותי בין רחמים לחמלה והמחוייבות שלכם היא לחוש חמלה, שמחייבת ריחוק וקבלה, אבל לא את האנרגיה של תחושת הרחמים, שמתרחשת כאשר אתם מרגישים אחראים כלפי נתיבם של אחרים, כאשר אתם מאמינים שיש לכם מחוייבות להבטיח את אושרם, או כאשר אתם מרגישים אחראים לבריאת תוצאות שאתם מאמינים שהם אינם יכולים לברוא בעצמם.

האור שלכם מאיר בעוצמה הרבה ביותר כאשר אתם נמצאים באנרגיה הגבוהה ביותר שלכם, חווים את השמחה הרבה ביותר, חיים את החיים המספקים ביותר שאתם יכולים לברוא לעצמכם. אז אתם מועצמים ביותר וזה גם הזמן שבו אתם יכולים להיות מקור אור עוצמתי ביותר למען העולם. יש לכם מחוייבות למקור שהיא חלק מהנתיב שלכם, אבל לא להיות מקור לאלה שאתם סבורים שהם חלשים או חסרי אונים. כל אדם הוא ניצוץ של אור המקור האלוהי וכולם עוצמתיים במידה שווה. כדי להיות אור למען העולם, היו האור הבהיר ביותר שאתם יכולים להיות, ובאמצעות עוצמת הווייתכם, אתם תאירו נתיב כדי שאחרים יוכלו לבחור בו ואתם תוכלו לחוות שמחה והגשמה שתואמות לנתיב ההארה, ההתרחבות וההתעלות האישי שלכם.