כך תאהבו את עצמכם יותר (גם אם אחרים לא אוהבים)

אלת׳יאה לונה
מאנגלית: סמדר ברגמן
דצמבר 2015

זו בעיה שרובנו חווים במשך החיים: בני זוג מנוכרים, בוסים נשכנים, עמיתים משועממים, קרובי משפחה אדישים וחברים בוגדניים.

התשוקה שלנו לאהבה, לתשומת לב, לאישור ולקבלה מאחרים דומה שמושרשת במארג האנושי עצמו. ואף על פי כן, יותר ויותר אנשים מתחילים להבין שההמתנה לכך במשך כל חיינו, תוך התפלשות לרגלי אנשים אחרים, אינה ניצול טוב של הזמן.

ברוך הבא: רגע האהבה העצמית. אפילו עצם המחשבה על ״אהבה עצמית״ שולחת צמרמורות במורד עמוד השדרה שלנו, כיוון שהיא כה זרה לנו, ואף על פי כן היא הגיונית כל כך ברמה הפנימית. אך למרות שהלמידה כיצד לאהוב את עצמכם יותר מוצאת חן בעיניכם, היא נראית כמשימה קשה מנשוא לנוכח החיים שבנינו לעצמנו.

לדוגמה, איך תוכלו ללמוד כיצד לאהוב את עצמכם יותר כאשר אנשים מסווגים אתכם כאנוכים וכמזניחים? איך תוכלו ללמוד כיצד לאהוב את עצמכם יותר כאשר הסביבה שלכם רעילה ומדכאת ממש? איך תוכלו ללמוד כיצד לאהוב את עצמכם יותר כאשר אין לכם מודלים חיוביים לחיקוי? איך, איך, איך?

בפסקה אחת: מהי אהבה עצמית?

בקצרה, אהבה עצמית היא סליחה, קבלה וכבוד מוחלטים לעצמכם וכלפי מי שאתם במהותכם העמוקה – כל החלקים היפים והמכוערים שלכם גם יחד. כאשר אתם אוהבים את עצמכם, אתם דואגים לעצמכם ומטפלים בעצמכם, אתם מכבדים את המגבלות שלכם, מקשיבים לצרכים שלכם ומכבדים את החלומות שלכם במידה שמאפשרת לכם להגשימם. כאשר אתם אוהבים את עצמכם, האושר, הבריאות וההגשמה שלכם הם בעלי חשיבות ראשונה במעלה, כיוון שאתם מבינים שאם לא תאהבו את עצמכם, לעולם לא תהיו מסוגלים באמת לאהוב אחרים.

איך לאהוב את עצמכם יותר בעידן של שׁוֹלֵלים

ברמה לא מודעת, רובנו שומעים את אותם הדברים בחברה. מסרים תת-סיפיים אלה נשמעים בערך כך:

  1. אתם חייבים לגרום לאנשים לחבב ולקבל אתכם – ממש כמונו.
  2. אתם חייבים להציב את צרכי האחרים לפני הצרכים שלכם כל הזמן וללא יוצא מן הכלל – ממש כמונו.
  3. אתם חייבים להתאים את עצמכם לסטטוס קוו ולהשתלב – ממש כמונו.

ולמרבה הפלא:

4. אתם חייבים להיות אומללים ולא מרוצים – ממש כמונו.

הסעיף האחרון מוזר, נכון? אבל המציאות היא שרוב האנשים לא באמת רוצים להיות מאושרים: במקום זאת הם מעדיפים נוחות, יציבות, ביטחון ושליטה. הלך רוח ילדותי זה הוא בדיוק מה שגורם לאנשים (לרובם) להסס לתמוך במסע האהבה העצמית שלכם, כיוון שהוא סותר באופן ישיר את מה שהם השקיעו בו מאמץ רב כל כך: נוחות ובינוניות.

האמת היא שכאשר אתם מתחילים לתרגל אהבה עצמית, אתם הופכים לכופרים חברתיים. אתם בולטים. אתם מפסיקים להשתלב. אתם מפסיקים להיות אחד מאותם חברי עדר שאוהבים-להיות-אומללים-ביחד ושפורחים בסביבה של רחמים עצמיים וציניות. לפתע הדבר מציב אתכם בעמדה מאוד לא נוחה, עמדה שבה עליכם לבחור בין הליכה בנתיב הצר או בנתיב הרחב והקל.

חלקנו מוותרים. אחרים מאיתנו מתעקשים, אבל נכנעים בסופו של דבר בשל הלחץ החברתי. אבל אז כמה מאיתנו ממשיכים בנתיב זה לבד, זוכים בנחמה מצד מעטים בדרך, אבל בדרך כלל נלחמים כנגד המתקפה הקבועה של: ״אתה לא מספיק טוב״, ״את צריכה להיות כמו כל השאר״, ״אתה לא שווה את זה״, ״את כל כך אנוכית״.

לאהוב את עצמכם, לאהוב את עצמכם באמת וללא תנאי בעידן הזה, הוא הישג עוצר נשימה. הוא הישג נדיר ורבים טוענים שהגשימו אותו, אבל מעטים אכן הגשימו אותו באמת. הנה כמה עצות שלמדתי באופן אישי בנתיב זה שאותן תוכלו לקחת ממאמר זה:

  1. למדו להשתמש ביכולת ההבחנה ולומר: ״לא, זה לא נכון״.

אתם תשמעו דברים רבים בדרככם; חלקם במודע וחלקם שלא במודע. יגידו לכם שהגוף שלכם לא רזה מספיק, שהפנים שלכם לא יפות מספיק, שהאישיות שלכם לא מקסימה מספיק, שטעויות אינו מקובלות, שדאגה לצרכים שלכם היא אנוכית… בלה בלה בלה. לא כל התפיסות הלא נכונות והלא בריאות הללו יהיו ברורות באופן מיידי. חלקן יזדחלו אל תוך ראשכם ואל מערכת האמונה שלכם, יזהמו את התפיסה העצמית שלכם. למעשה, קרוב לוודאי שרבות מהתפיסות הרעילות הללו כבר עשו זאת.

אנשים מעטים מדברים על הבחנה בכל הקשור ללמידה כיצד לאהוב את עצמכם יותר. ״הבחנה״ היא במידה רבה מילה משעממת, אבל היא חשובה כל כך. למשל, איך תוכלו להבדיל בין אמת לשקר מבלי ללמוד לבצע הבחנה?

כדי ללמוד כיצד לבצע הבחנה עליכם לפקפק בכל דבר. כן, זה יכול לעייף, אבל זה שווה כל גרם של מאמץ מצדכם. למה? כיוון שהיכולת להבחין תעזור לכם למיין הרבה זבל מנטלי, אמונות מיושנות ורעיונות מזיקים. הלמידה לומר: ״לא, זה לא נכון״ עוזרת לכם לגלות את האמת. והאמת תמיד מקורקעת באהבה ללא תנאי.

2. הבינו שאנשים אחרים מפחדים וכואבים.

איך אדם שמכיר רק אהבה מותנית מסוגל להעניק לכם אהבה ללא תנאי? זה כמו לצפות מתינוק לטפס על הר. זה לא קורה ולא יכול לקרות. לכן, מה הטעם להתאבל על הבלתי אפשרי? מה הטעם להתרגש ולהיות אומללים בגלל האנשים בחייכם שלא רק שלא תומכים בכם, אלא גם מדברים נגדכם? הפעולות שלהם עצמן מצביעות על היעדר אהבה אמיתית שהם חוו. זה עצוב, נכון?

רוב האנשים לא רק שלא מחזיקים באהבה ללא תנאי, אלא הם גם נלכדו בעולם התחתון של הפחד והכאב. פחד וכאב אלה נובעים מהאשליה שהם נפרדים מהחיים – שהם אנשים שחווים את החיים, במקום החיים החווים חוויה אנושית.

ברגע שתבינו שאנשים מפחדים וכואבים, הדבר מוציא את העוקץ מהמבטים שלהם של מורת רוח ומהיחס הלא הולם שלהם כלפיכם. ברגע שהבנה זו מכה בכם, אתם מפסיקים להגיב לשליליות שלהם ומתחילים להרגיש חמלה כלפיהם – וחמלה זו בדיוק היא שמבלבלת אותם ולפעמים די בה כדי להניע אותם לצעוד בנתיב דומה.

[קראו: Why are People Abusive, Unkind and Malicious?]

3. הבינו שהאופן שבו אנשים אחרים מתייחסים אליכם הוא השתקפות של האופן שבו הם מתייחסים לעצמם.

כואב להיות היחיד במעגל החברתי שלכם שמנסה לקחת אחריות לחייו. כואב להידחות על ידי הידידים, קרובי המשפחה שלכם או שניהם כיוון שאתם צועדים בנתיב שונה. הלמידה כיצד לאהוב את עצמכם יותר ובאופן שלא ניתן להכחישו כואבת מאוד לפעמים, ובפעמים אחרות היא נפלאה וקסומה. אבל אם יש שיעור כלשהו שתוכלו ללמוד מהאופן שבו אנשים מתייחסים אליכם, הנה הוא: תכופות הפעולות שלהם משקפות את האופן שבו הם מתייחסים לעצמם.

האם אתם חושבים שאדם שנוהג בכם שלא כשורה חושב שהוא נעלה מכם? זהו הסבר שכיח ולא הגיוני. לעתים קרובות יותר התשובה היא ״לא״. הם מתייחסים אליכם שלא כשורה כיוון שאתם מאיימים עליהם בדרך, בצורה או באופן מסוימים. אלא אם הם נרקסיסטים או פסיכופתים קליניים, רוב האנשים פשוט חסרי ביטחון ופוחדים עמוקות. ככל שתלכו כנגד הזרם, כך אתם מאיימים יותר מבחינתם, והנתיב שלכם הופך ברור יותר.