התאנה חנטה פגיה – קריאת התעוררות אל המקורות

מאת שלי שרון
יולי 2015
עריכה לשונית: סמדר ברגמן

 

הם התכנסו בחדר המערה. ארבעה מהם, ארבעת חברי הקהילה הבכורה, ארבעת נציגי קצוות תבל, יסודות הארץ הזו. הם נשאו אותה אל מרכז הרחבה. לבושים לבן הם נערכו לקראת טקס הקבורה, טקס התעלות הנשמה. הם ידעו כי הטקס אינו עבורם, גם אינו עבורה, כיוון שגופה כאן, אך נשמתה התעלתה. הם חונטים את הגופה ושומרים אותה למען הדור הבא, דור האנושות שעוד יגיע כפי שהבטיחו הם בכתבים, הדור שיהיה מוכן לקפיצה הקוונטית הבאה. 

המצרים הקדומים חנטו את הגופות כי ידעו הם שיבוא יום ואתם תגלו אותן, ותחקרו ותבקשו לדעת מה היה סודן. הם חנטו את גופם כתאנה שחונטת פגיה. היא יודעת את סוד הדור הבא, שעבורו היא משמרת ונוצרת את תמצית זרעי הצמיחה על ידי החניטה. 

מקור המקורות

המידע תמיד ניתן לכם, תמיד נשמר עבורכם ותמיד נמצא אצלכם, אהובים. המידע מגיע אליכם בצורתו האנרגטית, ואז הוא עובר תרגום, הוא משתנה, עובר התאמה, לעתים מצטמצם במידה בהתאם לנפח החלל המקבל. כשהמידע מתורגם הוא מקבל מבנה שמובן לכם, צורה המובנת לשפתכם הנוכחית. המצרים הקדמונים כתבו ודיברו שפה שאינה מובנת לכם, אך שמרו עבורכם את תמציות המידע, כפי שהכוח הגנוז שוכן בתאי הדנ״א שלכם. אתם לומדים כעת שפה חדשה. אתם לומדים את שפת הלב שהיא השפה העתיקה ביותר ולכן השכיחה ביותר בתולדות האנושות. שפה מקודשת שאבדה. כעת אתם מוסיפים לה שכבת ידע חדשה ומתכוננים להתעלות האנושות הבאה. 

ועל אף המניפולציות וההכחדה של מידעים, המקור אינו נעלם, אולי רק נאלם. האנרגיה יכולה בכל רגע להספג חזרה אל צורתה המקורית. כשאתם מוצאים שקט ושלווה, יש בכם תחושה של חזרה הביתה. כיוון שאתם חוזרים אל מצבכם הטבעי, הטבעי של התודעה. כשאתם מקימים אוהל, החלל שבפנים אינו שונה מהחלל שבחוץ. רק שאתם אומנתם להסתכל על גבולות, להאמין בגבולות ובמגבלות, לסגוד לחומות ולמבני אבנים שבעבורם הוקרבו קורבנות. אך כאשר אתם מסירים את האוהל, החלל שבפנים מתמזג שוב עם החלל שבחוץ – רק החלל יודע שבעצם מעולם לא היתה הפרדה. 

המידע הנישא בתוככם באמצעות הדנ״א עונה לאותה המטפורה, לאותם החוקים. הצפנים המובנים והצפנים הבלתי מובנים כאחד מתמזגים עם מרק התודעה המקיף את גופכם הפיזי. אל תטעו להתמקד רק במה שאתם רואים או מבינים. אל תעייפו את לבכם במיקוד במוצק ובנראה. כי הלב מגיב מהר יותר מהמוח, הלב מבין מהר מהי הדרך השלמה. מעשה האהבה בין החומר לרוח מתקיים בלב גופה של פגת התאנה.  

ממרחב השמש והחמלה, אני היא סרינה המגיעה אליכם עם מידע. מידע שאבד, מידע שנגנז ומידע שיוטמע בקרבכם בשלב הבא. ונרצה למסור לכם אותו היום ולעורר בכם את המידע מהמקור ששוכן בתוככם. ולכן נכתב עבורכם ״והתאנה חנטה פגיה״. 

זרע ההפריה האלוהית

הבנת טבע הזרע האלוהי שבכם גורמת לכם להשתנות. הסימביוטיקה האלוהית שבין העצמי והנשמה עוברת לשלב הבשלות, השלב הבא של האנושות. כשאתם מבינים את טבע הזרע האלוהי שבכם, אתם משנים את מחשבותיכם, רגשותיכם, תחושותיכם, וכל המרק הקוונטי מתארגן מחדש, מסתדר בהתאם לפוטנציאל של הזרע, בהתאם לכוח הגנוז שבהפריה האלוהית. כל עוד לא חברתם אל המידע, הוא נשאר רדום, מצפה בכמיהה לתזמון הנכון, לרגע ההבשלה. כמו פרח האנושות הקורא לאלוהות בהפצת ניחוח תבונה אנושית. 

אם כן, מאסטרים נעלים ואהובים, עצמיותכם המקודשת נושאת פרי כעץ התאנה. אתם סוגדים לכתבים המקודשים מבלי להבין אותם והרי נכתב לכם כי ״התאנה חנטה פגיה״. איזה הוא פלא שעץ התאנה מולידה את ילדיה, פירותיה, פעמיים במחזור אחד. כפי שהשילוב בין החומר לרוח קיים במחזור אנושי אחד. מחזור ועוד מחזור, האנושות מיילדת את עצמה, מתוך זרע הגרעין החנוט בתוכה.

כאשר מרחב הרוח ומרחב החומר חוברים ונוגעים זה בליבו של זה, מתקבלת הצורה גיאומטרית הווסיקה פייסיס. במרכז הווסיקה פייסיס, כמו במרכז פגת התאנה, הזכר והנקבה מתקיימים בשדה מאוחד אחד, בשדה קוסמי שאינו יודע הפרדה, אלא רק חלוקה. 

המצרים הקדמונים חנטו את גופו של זה שהגיע לבשלות, והוא נושא בקרבו את זרע ההפריה האלוהית. החניטה היא שמירת המיטב המזוקק, הדגשת המהות שהתפתחה, את ההוויה של הצמיחה. לא שאלתם מדוע חנטו המצרים את המת, כי האמנתם שאלו חיכו לאל שיאסוף את הגופה בבוא העת. טעיתם לחשוב כי המצרים סגדו לחומר כמותכם. אך אולי תשאלו כיצד תבחר התאנה לחנוט את ילדיה בעצמה. 

מחזור פירותיה הראשון הינו פרי דחוס. אף על פי כן, כל הפירות נושאים את זרעי הפוטנציאל של פרי התאנה. אולם הפרי הראשון משול לקורבן שהנשמה מקריבה מעצמה האינסופי, מחלקת בחלוקה פרקטלית את המידע שללא גבולות, ומשמרת אותו בתמציתיות. הנשמה יודעת לחנוט, יודעת לשמר עבור האנוש את המידע, כפי שפרי התאנה נוצר את סימביוטיקת ההפריה בתוך מערת הפגה. וכשמתרחשת הפריה אלוהית נולד הפרי השני, והוא מוכן להשביע, ולהיות מלא יותר, עסיס יותר, שמח יותר. 

שדה הקוטביות המאוחד

ללא סימביוטיקה בין שני המינים השונים, אהובים, התאנה אינה נותנת פרי. במחשכי מערת הפגה, נולדת הצרעה. בתוך שחלות הפרי מתקיים תהליך סמביוטי פלאי של שני זנים שונים – האחד לא יתקיים ללא השני. האנושי לא יתקיים ללא האלוהי. האלוהי לא יתקיים ללא האנושי. זוהי סימביוטיקה של שדה הקוטביות המאוחד. 

כשאתם מדברים על ״העולם החדש״, אל נא תשתמשו במטבע לשון זו כעוד חלופה אופנתית, אהובים. דעו, כי העולם שלכם התחדש מזה כבר כמה מחזורים. הבינו בהבנת הלב כי ״העולם החדש״ הוא הפרי השני שנולד מאותה האם, לאחר שבחרה לשמור את זרע הפרי האלוהי להקרנת האור באמצעות שדה הקוטביות המאוחד, כוח המשיכה זקוק לכוח הדחיפה ולהיפך. הפרח זקוק לדבורה. החיים זקוקים לכם. אך משום שהיופי של התאנה הינו יופי כמוס וקסום, כי פרחיה סגורים רחוק מן העין במערת הפגה, היא מלמדת אתכם כי ההתעלות אל השלב הבא תלויה בזיווג הקוסמי בחשכה, מתוך חיבור אל מקור הבריאה הפנימי. 

הלבבות המוכשרים המקיימים את החוקים של שדה הקוטביות המאוחד יחוו עוד התעלות תודעתית בזמן בו התאנה נחגגת, בזמן בו ליקוי הירח מתרחש בסמוך ליום שוויון הסתיו (מאמצע ספטמבר). מבני החשיבה, מבני ההוויה האנושית, מבני השפה יתעלו מתוך המעגל החופף את המעגל, מתוך שלמות כפולה. כפי שהאור בפני עצמו שלם, והחושך בפני עצמו שלם, והאור והחושך הם שדה הקוטביות המאוחד. כפי שהנשמה שלמה בפני עצמה, והעצמי שלם בפני עצמו, והנשמה-עצמי הם שדה הקוטביות המאוחד. הפריה אלוהית חנוטה בזרע ההאחדה. 

כפי שהדת נזקקה למדע והמדע נזקק לדת, שני מוסדות המוצאים זה את זה בשיתוף פעולה ומביאים אליכם מידע על שדה ההאחדה, מייצרים שפה חדשה בה האלוהות והקוונטי שוכנים בלב אחד. התאנה חנטה פגיה, כי האלוהות לא נטשה את האנושות, אלא הולידה בשיתוף פעולה סמביוטי את המחזור הראשון שמשמר במהותו את תמצית האלוהות, הכוח הגנוז, ולו בלבד שיוולד שוב אל עולם מלא. 

כשאתם בוחרים מורה שיורה לכם את הדרך אל ״העולם החדש״, בחרו בזה שיכול ללמד אתכם משהו שלא ידעתם עד כה, והוא – שיש לכם את עצמכם! מה התועלת, יקרים, בלמידה על הדפוסים, בהעלאת זכרונות עבר ואמונות, אם לא למדתם כי יש לכם את עצמכם?!

המורה ייקח אתכם אל שדהו, לשתול אתכם בקרבו. תהנו מריחו, תתבשמו מצופו, תתרווחו בצילו ותמותו בכנפיו. מצאו את זה שיעורר בכם השראה למצוא את עצמכם, לאהוב את עצמכם אהבת נפש שלא ידעתם כמותה. מצאו את זה שיקח אתכם וישתול אתכם בשדה שלכם! ויזין אתכם עד שתפרחו עצמאית לנוכח עצמכם. 

ראו במורים שלכם כחברי הנפש היקרים לכם ביותר. ואם אינכם יכולים לחבור בחברות מקודשת, אתם תהיו אך צל לשורשים עמוקים. ראו בילדיכם כחברי הנפש שלכם. הם בחרו בכם לא כדי שתחנכו אותם להצטמצם לגבולות, לא כדי שתגבילו אותם באמונות כובלות, לא כדי שתרדו בהם להגיע להנאות כוזבות. הם בחרו בכם כי לכם הכוח הגנוז לבנות קשר מקיים, קשר של חברות אלוהית של שדה השראה מאוחד. 

הילדים שלכם לא יגאלו אתכם כנסיך על סוס לבן המציל אישה כנועה ולכודה. הילדים שלכם גואלים אתכם אל ״העולם החדש״ ביחד אתכם. בשיתוף פעולה. ועל אף כי רעיון זה עשוי לעורר זעם ותמיהה בקרב רבים מכם, ילדיכם הם לא שלכם. הם כאן עבורכם. טפחו את האדמה לא כדי להציל אותה, אלא בעבור פריונה. טפחו את ילדיכם לא כדי להציל אתכם, אלא בעבור אנושות חדשה. 

אתם הפגים שעץ החיים מבשיל ומשמר טרם עת, מבשיל לעונת אנושות חדשה, שתהיה בשלה ומלאה עם תום מעבר קרני האור (השמש) וניקוי ענני הסחות הדעת וזיהום התודעה. 

מניצול לקידוש הגוף הנשי והגוף הגברי

הפגה מכילה בתוכה את הזכר ואת הנקבה. הפגה נוצרת בתוכה את האפשרות למיזוג שתקראו לו לא הגיוני, כמו המיזוג בין האנושי לאלוהי. 

עד שהזכר אינו מממש את תפקידו הראוי, הנקבה אינה ממתיקה. תפקידו של הזכר מאוזן אל מול תפקידה של הנקבה, את זאת יודע שדה הקוטביות המאוחד. אך לא כך הדבר הוא בחברתם כיום. למדתם כי הנאה מתקבלת מתוך כפיה ולא מתוך בחירה. אין שונה ניצול תחבולות הפרסום (על כל גווניו בכל תחומי החיים) מהניצול המיני. יצירת וקבלת הנאה שלא מתוך בחירה ושיתוף פעולה אונסת את התודעה לגבולות מלאכותיים. 

בוורטקס אנרגיית הבסיס, צ׳אקרת הבסיס, אל תחפשו הישרדות, אלא מצאו הפוטנציאל להגשמה. השלמות והמעגליות היא הפרספקטיבה הנשית. הפרספקטיבה הנשית היא תכונת התבוננות. בעולם שמעדיר את הפרספקטיבה הנשית, השלמות אינה יכולה להתגלם ולהמתיק. 

בצ׳אקרת הבסיס, כוח המיניות, כוח היצירה וכוח ההגשמה מתכנסים כולם יחד. זוהי צ׳אקרת האדמה. הגשמת הרוח והחומר בשיתוף פעולה קוסמי. הגשמה אינה מתקיימת ללא פוריות והפריה. 

פוריות היא היכולת להרות רעיון, לשאת מחשבה, רגש, תנועה פנימית; להזין אותה מבפנים כפי שעושה הצרעה לפגה; לתמוך ביציאתה בתזמון הנכון, מתוך שיתוף פעולה ולא מתוך מלחמת המינים. זהו הבסיס. הבסיס לכל מה שקיים במציאות הפיזית ובממדים אחרים. וכשפרשיות הניצול המיני נחשפות כיום בתאוצה, נחשפת גם זכות הבחירה. בחרו בשדה הקוטביות המאוחד שחושף את היופי האלוהי. 

מסע בין כוכבים

הפרי הבשל משול לאדם שאינו מפחד לעזוב את עץ החיים כי כל החיות, העסיסיות והצבע שלו הם. אין מה להפסיד ואין מה לאבד. רעיון המוות מתמוסס כמו שחומות מתפרקות מעולמכם. זהו האדם שלא מפחד לחיות. לא האדם שמפחד למות, אלא זה שאינו מפחד לחיות. האדם הבשל הוא זה שמאמין בחיים. להאמין בחיים משמעו להאמין בחוויה, לא להאמין לחוויה. להאמין במהות החוויה משמעו להאמין בעצמי. 

האדם אינו יכול לבקש לעצמו חוויה רוחנית, אינו יכול לבקש לעצמו חיים מיסטיים, חיים מלאי משמעות, ללא חווית הכאב. לא משום שיש לסגוד לכאב, אלא משום שהפרידה מעזרים מלאכותיים המנשימים את חייכם, הפרידה מהעונג שלמדתם בכפיה ולא מתוך בחירה, הינה כואבת. 

האדם שחווה לראשונה את האהבה ללא מגננות, יספר לכם על כך. הוא זה שהבין שהכאב הינו בשל הפרידה מהעצמי, הדמעות הן בשל חיים חד-קוטביים, המעדירים זה את זה מהשלם. חיים ספוגי משמעות הם חיים שאינם מוציאים מן הכלל דבר. 

אלו שחפצים בהתעלות יאלצו לעזוב את הצעצועים המרגשים כתחליפים להנאות אמיתיות. האמת והיופי נחשפים באינטימיות עם החוויה. הרוח שוכנת באישה היפה כמו גם באישה הזקנה, הבשלה. הרוח שוכנת בילד הצוחק, כמו גם בגבר המאופק. הרוח שוכנת בכול, אינה בוחלת בדבר. אם כן, כיצד ייתכן שדרך הרוח, המסע הרוחני שלכם יבחל בין רגש לרגש, יתייג ראוי, רצוי ומגונה?!

כשהבהירות מגיעה, היא מטלטלת ומסמאת. כמו זה שעומד במרכז הרחבה, חשוף לאור קרני השמש העוצמתית בצהרי היום. ומה יעשה דייר המדבר? מקום מושבה של התאנה הקדומה. דייר המדבר אינו מתרוצץ מוטרד וכנוע לתכתיבי מבנים חברתיים מתפוררים. הוא גם אינו עסוק בשרידה. הוא עובד בעבור השלווה. מוצא מקום מנוחה, מקום שקיעה אל צלילות התודעה. 

אתם עשויים מאבק כוכבים. והתאנה מספרת לכם את סיפור חניטת ההסכמים האלוהיים, כיצד היא שומרת את ההתעלות לעוד מחזור שבא. הבהירות ממיסה תבניות, ממיסה דפוסים, ממיסה הסכמים. כל שנותר הוא לשיר את שיר השירים של האהבה.

Ad Smadar June 15