הקובץ הרביעי של הסיפורים, האגדות והציטוטים

מאנגלית: סמדר ברגמן 

 image005

סיפור זן

יום אחד צעד בנזאן בשוק ושמע במקרה שיחה בין קצב לבין לקוח.

"תן לי את חתיכת הבשר הטובה ביותר שיש לך", אמר הלקוח.

"הכל בחנות שלי הוא הטוב ביותר", השיב הקצב. "לא תוכל למצוא כאן חתיכת בשר שהיא אינה הטובה ביותר". ולמשמע מילים אלה זכה בנזאן בהארה.

 image005

 שערי גן-עדן

לוחם בשם נובושיגי בא אל מאסטר זן, ושאל: "האם גן העדן והגיהינום באמת קיימים?"

"מי אתה?" חקר המאסטר.

"אני סמוראי", השיב הלוחם.

"אתה, חייל?", צחק המאסטר. "איזה מן שליט יעסיק אותך כשומר? יש לך פרצוף של קבצן".

נובושיגי התרגז כל כך שהחל לשלוף את חרבו, אך המאסטר המשיך: "אז יש לך חרב! הנשק שלך חלוד מדי מכדי לכרות את ראשי".

בעוד נובושיגי שולף את חרבו העיר המאסטר: "הנה נפתחים שערי הגיהינום!"

למשמע מילים אלה הבין הלוחם את תורתו של המאסטר, החזיר את חרבו לנדנה וקד.

"והנה נפתחים שערי גן-עדן", אמר המאסטר.

 image005

 דבר אינו קיים

תלמיד זן צעיר, ביקר מאסטר זן מפורסם. ברצונו להפגין את הישגיו, הוא אמר: "ככלות הכל, ההכרה, בודהא והישויות הנעלות, אינם קיימים. טבעה האמיתי של התופעה הוא ריקנות. אין כל הבנה, אין אשליה, אין חכמה, אין בינוניות. אין דבר לתת ואין דבר לקבל".

המאסטר שישב ועישן בשקט, לא אמר דבר. לפתע הכה בראשו של התלמיד באמצעות מקטרת הבמבוק שלו. הדבר הכעיס את הצעיר מאוד.

"אם דבר אינו קיים", אמר המאסטר, "מהיכן בא הכעס הזה?"

 image005

 לב חייב להישבר

אולי לב חייב להישבר לפני שיפתח,

ומתוך אותו לב שבור יזרום נהר של חרטה,

בשל כל השבירות ופגיעות שבני האדם גורמים אלה לאלה.

אולי אנו חייבים להישאר שבורים כדי לדעת כיצד לעזור לאחרים להירפא,

אולי היקום בחמלתו שומע את בכינו,

ואינו עונה.

שכן בהוד אותה שתיקה,

אנו לומדים לעמוד

לבד,

שבורים,

פתוחים,

נוכחים.

הוד היקום ממלא אותנו בפליאה,

כיצד הוד שכזה יכול להתקיים לצד אומללות שכזו?

לאן נוסיף את הטיפה שלנו,

לבריכת החביבות או לאוקיינוס האכזריות?

הבחירה היא בידינו,

הברירה היא בידינו,

כאן, עכשיו,

ובימים שיבואו.

קת'רין ג'טסאן ישה

אונטריו, קנדה 1999

 image005

הסתמך לא על המורה/האדם, אלא על ההוראה.

הסתמך לא על מילות ההוראה, אלא על רוח של המילים.

הסתמך לא על התיאוריה, אלא על הניסיון.

אל תאמין למשהו פשוט מכיוון ששמעת אותו.

אל תאמין במסורות רק מכיוון שהן עברו מדור לדור במשך שנים רבות.

אל תאמין לדבר רק מכיוון שהפך לסיפור ולשמועה בפי רבים.

אל תאמין לדבר רק מכיוון שהוא כתוב בספרי הדת שלך.

אל תאמין לדבר רק בגין סמכותם של המורים שלך והמבוגרים ממך.

אך לאחר התבוננות וניתוח, כאשר אתה מגלה שהכל עומד במבחן ההיגיון ותורם לתועלת ולטובת האחד והכלל, אז קבל אותו וחיה על פיו.

קאלאמה סוטרה (טקסט בודהיסטי עתיק)

image005

 להעיר את הצ'אקרה המאוחדת

אני נושמת אור דרך מרכז לבי, פותחת את לבי והופכת אותו לכדור אור יפהפה, מאפשרת לעצמי להתרחב. אני נושמת אור דרך מרכז לבי, מאפשרת לאור להתרחב, להקיף את צ'אקרת הגרון ואת צ'אקרת מקלעת השמש שלי לשדה אור אחד ומאוחד הנמצא בתוך גופי וסביבו.

אני נושמת אור דרך מרכז לבי, מאפשרת לאור להתפשט, להקיף את צ'אקרת העין השלישית ואת צ'אקרת המין בשדה אור אחד ומאוחד הנמצא בתוך גופי וסביבו.

אני נושמת אור דרך מרכז לבי, מאפשרת לאור להתפשט ולהקיף את צ'אקרת הכתר ואת צ'אקרת הבסיס שלי בשדה אור אחד ומאוחד הנמצא בתוך גופי וסביבו.

אני נושמת אור דרך מרכז לבי, מאפשרת לאור להתפשט, להקיף את צ'אקרת האלפא (כעשרים סנטימטרים מעל לראש) ואת צ'אקרת האומגה שלי (כעשרים סנטימטרים מתחת לעמוד השדרה) בשדה אור אחד ומאוחד הנמצא בתוך גופי וסביבו. אני מאפשרת לגל של מטטרון לנוע בין שתי הנקודות הללו.

אני הנני אחדות של אור, אני נושמת אור דרך מרכז לבי, מאפשרת לאור להתפשט, להקיף את הצ'אקרה השמינית שלי (מעל ראשי)  ואת ירכי העליונות בשדה אור אחד ומאוחד הנמצא בתוך גופי וסביבו. אני מאפשרת לגוף הרגש שלי להתמזג עם הגוף הפיזי שלי.

אני הנני אחדות של אור, אני נושמת אור דרך מרכז לבי, מאפשרת לאור להתפשט, להקיף את הצ'אקרה התשיעית שלי (מעל ראשי)  ואת ירכי התחתונות בשדה אור אחד ומאוחד הנמצא בתוך גופי וסביבו. אני מאפשרת לגוף המנטלי שלי להתמזג עם הגוף הפיזי שלי.

אני הנני אחדות של אור, אני נושמת אור דרך מרכז לבי, מאפשרת לאור להתפשט, להקיף את הצ'אקרה העשירית שלי (מעל ראשי)  ואת ברכיי בשדה אור אחד ומאוחד הנמצא בתוך גופי וסביבו. אני מאפשרת לגוף הרוחני שלי להתמזג עם הגוף הפיזי שלי, וליצור שדה מאוחד.

אני הנני אחדות של אור, אני נושמת אור דרך מרכז לבי, מאפשרת לאור להתפשט, להקיף את הצ'אקרה ה-11 שלי (מעל ראשי)  ואת קרסולי העליונים בשדה אור אחד ומאוחד הנמצא בתוך גופי וסביבו. אני מאפשרת ל"מהות הרטט הגבוהה יותר" שלי להתמזג עם השדה המאוחד.

אני הנני אחדות של אור, אני נושמת אור דרך מרכז לבי, מאפשרת לאור להתפשט, להקיף את הצ'אקרה ה-12 שלי (מעל ראשי)  ואת קרסוליי התחתונים בשדה אור אחד ומאוחד הנמצא בתוך גופי וסביבו. אני מאפשרת לאור המשיח להתמזג עם השדה המאוחד.

אני הנני אחדות של אור, אני נושמת אור דרך מרכז לבי, מאפשרת לאור להתפשט, להקיף את הצ'אקרה ה-13 שלי (מעל ראשי)  ואת כפות רגליי בשדה אור אחד ומאוחד הנמצא בתוך גופי וסביבו. אני מאפשרת לאור הבודהה  להתמזג עם השדה המאוחד.

אני הנני אחדות של אור, אני נושמת אור דרך מרכז לבי, מאפשרת לאור להתפשט, להקיף את הצ'אקרה ה-14 שלי (מעל ראשי)  ועד מתחת לכפות רגליי בשדה אור אחד ומאוחד הנמצא בתוך גופי וסביבו. אני מאפשרת למאהאטמה לנוע מבעד לשדה המאוחד.

אני הנני אחדות של אור. אני נושמת אור דרך מרכז לבי. אני מבקשת מהרמה הגבוהה ביותר של רוחי לזהור מתוך מרכז לבי, למלא שדה מאוחד זה לחלוטין. אני זוהרת וקורנת במשך היום כולו.

אני הנני אחדות הרוח. אני הנני אחדות הנשמה. אני הנני אנחנו. וכך הוא… וכך הוא, על פי הרצון והתכלית האלוהיים, ובשירות אוהב לאחד ולכלל.

ממטירה עליכם את ניסי המאהאטמה,

מאיה אום מאהאטמה

image005

רקדו באור

אתם חיים ומלאי-חיים, אז נהגו כך. גרמו לדברים לקרות, למדו, אהבו, חקרו והתנסו. כאשר אתם נתקלים בבעיה, פתרו אותה. כאשר מופיעה הזדמנות, קפצו הישר לתוכה. כאשר המצב משתנה, הסתגלו. כאשר אתם פוגשים ביופי, הנו ממנו. כאשר אתם נתקלים בקשיים, שרדו אותם. כן, דברים אלה הם המרכיבים את החיים.

מלאו כל רגע ביום בחיים חיוביים ותכליתיים. כאשר מגיעים אתגרים, התייחסו אליהם בשוויון נפש והשתמשו במשאבים הרבים שלכם כדי לנוע מעבר להם. כאשר אתם פוגשים ברגעים שמחים, התענגו עליהם בכל ישותכם והשמחות שאתם חווים ילוו אתכם כל חייכם. כאשר אתם פוגשים בעצב, זכרו עד כמה באמת אכפת לכם.

אל תתחבאו בחשכה. רקדו באור! אמרו את מה שאתם חושבים. לכו בעקבות החלומות המגדירים מי אתם. הניחו לעולם לדעת שאתם כאן. חושו ברוח על פניכם. הניחו לשמחה אמיתית לחדור ללבכם.

היום הוא יום לחיות באמת. מדוע שתרצו לבלות אותו בכל דרך אחרת? קומו, צאו החוצה, התחילו לעבוד ומלאו יום זה בעושר החיים השייך לכם באמת.

ראלף מארסטון

image005

אני מודה לפוטנציאל האינסופי של כל רגע, כל אדם, מקום, דבר, חלקיק, רעיון, אהבה.

אין סוף לכל הדברים, שכן כל סוף הוא התחלה. וכך זה ממשיך הלאה והלאה.

אני מודה לדממה הפנימית שהיא מקור כל היופי, האנרגיה, וההוויה.

דממה זו היא האחד, האלוהי, מקום השלווה, האהבה, השלמות.

אני מודה לשיבה לחסד האפשרית בעת שאני אוהב ומעניק.

אני מודה לענווה שבי המפעילה את הנדיבות האלוהית.

אני מודה לכל אדם שאמר לי תודה ואני משיב תודה זו בכל לבי.

אנו נמצאים באחדות בה ההבחנה בין קבלה ונתינה אינה אפשרית.

אנו אחד ברגע שהאלוהות חולפת בינינו.

המתנה מעניקה לנותן ולמקבל זה את זה.

אני מודה לעכשיו.

זה הכל. הכל נמצא ברגע העכשיו, הפוטנציאל האינסופי והישות האינסופית, אחד הם וזורמים בנו עכשיו.

רגע פשוט זה, הוא הכל.

זורם כעת, יופי מתפרץ בתפילת ישותי.

אני מתפלל עכשיו. אני מברך, עכשיו. אני נפעם ונדהם, עכשיו.

אני אסיר תודה, עכשיו.

ג'ון מקאנולטי

image005

אנו חייבים לדבר על הדברים שאיננו מעזים להעלותם על דל שפתנו, אנו חייבים לחשוב על הבלתי-נתפס. המחסומים הגדולים ביותר שלנו הם השערים הגדולים ביותר שלנו, ההזדמנויות העוצמתיות ביותר. הדברים מהם אנו מפחדים יותר מכל הם שמעכבים אותנו יותר מכל, הם הפיל שבחדר שאף אחד לא יזכיר. דברים קשים אלה שמורים היטב. קשה להתמודד עמם. הם צורחים, צועקים, מעליבים, בועטים ובסופו של דבר הם חסרי אונים למול כנות פשוטה.

אנו יכולים להיכנס למצבים בלתי אפשריים אלה על ידי עריכת הסכמים עם אחרים בנוגע לדברים שנדחיק, שלא נזכיר לעולם.

לפעמים, כדי להתמודד עם השדים הללו, אנו צריכים פשוט להיות שקטים בתוך עצמנו. לפעמים אנו צריכים להיות כנים עם אחרים. אבל תמיד, כאשר אנו נכנסים לתוך עצמנו, משיגים שקט ושלווה, מתגברים על הפחד שלנו מפני ההתבוננות, שאנו מקבלים את הסיכוי הטוב ביותר להתמודד בדרך המאפשרת לריפוי להתרחש.

כאשר אנו משיגים שלווה פנימית אנו יכולים לראות שהבעיות שדמיינו אינם האמת. כשאנו מתמודדים עם המפלצות, מתברר שהן מיתוס, דמיון. אין מפלצות אמיתיות, רק הפחד שלנו מפניהן. שומרי הסף קיימים כדי לבחון את אומץ לבך, את הכנות והנחישות שלך, לא כדי לעצור אותך.

ג'ון מקאנולטי

 image005

 מערכות יחסים

הדבר הקשה ביותר הוא מערכות יחסים עם הקרובים ביותר אלינו. כאן אנו הופכים נוקשים במידה הרבה ביותר, שיפוטיים במידה הרבה ביותר. כאן הסטנדרטים שלנו מרקיעים לרמות מגוחכות של שלמות. אנו עשויים להפוך קפדניים, בלשון המעטה.

זה המקום בו אנו מתחילים להרגיש שיש לנו את הזכות הבסיסית ביותר להתעקש על מה שהיא לדעתנו התנהגות הוגנת. זה המקום בו עלינו להיות מסוגלים לקבל את הדברים כפי שאנו באמת רוצים שיהיו. זה המקום שבו אנו מרגישים לא רק את הזכות, אלא את החובה, לעצב ולהעניק צורה.

זה המקום בו אנו עשויים להפוך חסרי רגישות, חסרי רחמים, או חשופים להתנהגות שכזו. זה נראה ומרגיש אחרת, ייחודי ביותר. ככלות הכל, דבר אחד הוא לראות התנהגות זו בעולם. לכל הפחות אנו יכולים לברוח מזה. אבל בבית? או לא! לא כאן!

אבל זה אותו הדבר. זה אני היוצא מהרמוניה עם עצמי וחושב שמישהו אחר אחראי. תמיד. אחרים עשויים לעשות דברים. אך בניתוח הסופי זה תמיד אני שיוצא מהרמוניה עם עצמי. מכל סיבה שהיא. לכן הכלל הרוחני הוא: אם איני נמצא בהרמוניה, התשובה שוכנת בי.

כאשר אני בהרמוניה, מדהים באיזו מהירות אחרים הופכים לאנשים הגיוניים ויפהפיים.

image005

הגשמה

הגשמה נובעת מבפנים. זוהי האקסיומה הרוחנית. כולנו מכירים באמיתותה. אז איך בדיוק זה עובד? אנו חווים את האלוהי. אנו סופגים אותו, מביאים אותו לתוך תודעתנו, הופכים אחד עם המחשבה, החזון, החוויה. אנו משלבים את החוויה האלוהית. היא הופכת לתחושת הגשמה.

אם ההגשמה נובעת מבפנים, אנו יכולים להניח שהדברים הנמצאים מחוצה לנו אינם חשובים, שעלינו להיות מסוגלים לשמר את המיקוד הרוחני שלנו תמיד.

האמת היא שמגוון רחב של התנסויות יכול לערער אותנו, להפיל אותנו מהעמדה הרוחנית שלנו. ברגע שאנו מטהרים את תוכנו, עלינו גם לטהר את חיצוניותנו. משמעות הדבר שאם אני מקיף את עצמי באינדיבידואלים שליליים או בהתנסויות שליליות, אלא אם אני במוד סיוע אמיתי, במוד של ריפוי, אני פוגע בתודעה הרוחנית שלי.

הבודהיסאטווה השיג הארה ואז שב כדי לסייע לאנושות. אם ברצוני לחקות דרך הוויה זו, חיוני שפעולותיי תתאמנה לתודעתי, שאביא תודעה גבוהה יותר לכל שאני עושה, ולא להסתבך במחלה הרוחנית.

לכן, השחרור הופך להיות כלי רוחני בסיסי. שחרור ועוד שחרור ועוד שחרור ועוד שחרור.

ג'ון מקאנולטי

image005

בדרך מוזרה ויפה, כאשר מדברים על נושא הרוחניות, התמקדות באלוהים יכולה להיות כמעט לא-רלוונטית, אפילו מבלבלת.

האלוהות שבתודעה שלנו, הדברים אליהם אנו מודעים ויכולים באמת להבין, הם טוב הלב, החביבות, האמת, ודברים כגון אלה. אלה הם הדברים הרלוונטיים האמיתיים.

ויכוחים על טבע האלוהים הובילו למלחמות. דיון בשאלה מהם חביבות וטוב לב מעולם לא הובילו לחוסר הסכמה. אדם חביב הוא אדם חביב הוא אדם חביב. זוהי אמת אוניברסלית.

אני זוכר שלפני שנים, בהיותי צעיר ואגרסיבי, גיליתי שאם אדבר על חביבות אנושית אוכל למצוא הסכמה בקרב אנשים שהתווכחו עמי בלהט על דעות ונושאים אחרים.

כאשר אנו מדברים על תודעה אלוהית אנו יכולים להפוך במהירות ללא-רלוונטיים. אבל כאשר אנו מתמקדים בהתגלמויות האלוהיות, אנשים מקשיבים ואוהבים את שהם שומעים.

סיפורים על יופי, היכן היינו, מה ראינו, מה עשינו, נוגעים ללב האנשים. ישוע לימד באמצעות משלים.

הסיפורים וההתגלמויות הם שחשובים, לא הדעה המשכילה בנוגע לאלוהי. האלוהי מתקשר בתוך הלב, האלוהי מתגלם בעוצמה הגדולה ביותר באהבה ובחיים.

להיות טובים, חביבים ואוהבים זו הפעולה המקודשת ביותר, ההוראה הגבוהה ביותר, והחיים הטובים ביותר.

ג'ון מקאנולטי