העוצמה שבמרחב שבין לבין

ג׳ניפר הופמן

12 בינואר, 2016

מאנגלית: סמדר ברגמן

אם הרגשתם שהחיים שלכם היו ב״השהייה״ במשך זמן רב, ורבים מאיתנו מרגישים כך, ברגע שהאנרגיה מתחילה לזוז, כפי שקורה עכשיו, היא מביאה פרץ של פעולה ופעילות. יש לנו דברים רבים כל כך להשיג ומרחק גדול לעבור, שאנו מביעים כוונות עוצמתיות רבות כדי להניע את האנרגיה ואת חיינו קדימה. ואז אנו ממתינים בציפייה שמחה וככל שחולף הזמן ודומה שכלום לא קורה, אנו מאבדים תקווה. עוד פעם, אנחנו חושבים, עוד עיכובים ועוד הגבלות. אבל אנחנו נמצאים ב״מרחב שבין לבין״, אותו מרחב ביניים שבין הכוונה לתוצאה, מקום שבו אנו יכולים לברוא נתיבים חדשים, לבצע כמה פעולות בו-זמנית מבחינה אנרגטית, להחזיק בכוונה שלנו בעת שאנו נשארים פתוחים לתוצאות שונות. זהו מקום עוצמתי מאוד להימצא בו, כיוון שכל העוצמה שלנו נמצאת ב״מרחב שבין לבין״ ומה שאנו עושים במרחב ביניים זה הוא שממשיך להזרים את האנרגיה.

סבלנות היא המקום שבו הרצון שלנו פוגש בתזמון אלוהי, ואיננו אוהבים לחכות, בייחוד אם אנו זקוקים למשהו באופן מיידי. אם איננו רואים תוצאות מהירות, אנחנו מתחילים לדאוג, מתרגזים והופכים חסרי סבלנות. אבל תקופת ההמתנה היא המקום שבו מתקבצים כל הפוטנציאלים, וכך גם האנרגיה שלנו. ויש שתי דרכים להתייחס למצב זה, בחוסר סבלנות או באופטימיות. חוסר סבלנות מוביל לפקפוק בעצמנו וביקום, אנו מאמינים ששגינו, ואז אנו צועדים בנתיב הפחד שהתוצאות ההכרחיות והרצויות שלנו לא יתממשו. אופטימיות, בחירה אחרת, מותירה אותנו על המסלול ומעודדת אותנו להמשיך להזרים את האנרגיה על ידי שמירת הכוונה שלנו ותיעול האנרגיה לפתיחה של שערי הזדמנות חדשים. אנו יכולים להשתמש באנרגיה, להיות חסרי סבלנות ולחסום את השטף, או אנו יכולים לעודד את השטף על ידי שמירה על הכוונה שלנו ובחינת הדברים האחרים שמתרחשים.

ביצענו שינויים רבים כל כך בשנים האחרונות ועשינו עבודה רבה על עצמנו שסוגי פוטנציאלים רבים ושונים אפשריים. אבל איננו יודעים מהם, כיוון שאנו יכולים לבקש רק את מה שלדעתנו אפשרי, מצוי ונגיש. שדה פוטנציאלים עצום שוכן מעבר לידיעת שכלנו, שדה שעלינו לחקור ואותם פוטנציאלים הופכים אפשריים במרחב ״הביניים״, כל עוד לא נשפוט את הזמן שלוקח לדברים להתממש.

האנרגיה מתחילה לזרום בכיוון הכוונה שלנו ברגע שאנו מביעים אותה. אז הנסים מתחילים להתחולל בעת שהאנרגיה מתרחבת ודברים אחרים הופכים אפשריים גם כן. אבל אם נהפוך קצרי רוח, נחשוב שכלום לא קורה, ונתחיל לשפוט את התהליך, האנרגיה תפסיק לזרום. מה אם אותו מרחב שבין לבין הוא המקום שבו כל התוצאות השונות, הבלתי צפויות, הקסומות הופכות אפשריות? זו הזדמנות להפוך את האנרגיה שלנו לרבת-משימות, להחזיק בכוונה שלנו תוך שאנו גם מצפים לתוצאות הטובות והנעלות ביותר שעשויות להיות בדיוק מעבר למה שאנו רואים. אנו הופכים חסרי סבלנות כיוון שמה שאנו רוצים הוא חשוב, או שזה מקרה חרום, או שאנו מרגישים שכבר חיכינו זמן רב רק כדי להגיע לנקודה זו.

לא דרוש ״זמן״ להגשמת התוצאות שלנו, מדובר בתהליך של היערכות ואינטגרציה. אנו ערוכים עם פוטנציאלים חדשים עכשיו, אבל איננו יכולים לדעת זאת עד אשר נתחיל לברוא דברים חדשים. קבלה היא השלב השני בתהליך ההגשמה, והוא השלב שאנו חושבים שעלינו לחכות לבואו, אבל אין זה כך. אנו פשוט צריכים לדעת שהתוצאות משקפות את האנרגיה שלנו ואת הפוטנציאל הגבוה ביותר שלנו, שלעתים קרובות הוא הדבר שאיננו יודעים שהוא אפשרי. חשבו על משהו שאתם רוצים ועל מה שאתם מאמינים שיכול להתרחש. מה עוד אפשרי שלא ביקשתם עדיין או שאינכם חושבים שהוא אפשרי? מהו הנס, התוצאה שלדעתכם היא בלתי אפשרית אבל יכולה להיות הטובה ביותר עבורכם? זה מה שקורה ב״מרחב שבין לבין״ הבקשה והקבלה, וזו נקודה של העוצמה הגדולה ביותר.

כאשר אנו אופטימיים מתוך כוונה ופעילים באופן יצירתי, מצפים לתוצאות הטובות ביותר האפשריות, אנו מעצימים את הכוונות שלנו עם האמונה והאמון ביכולות שלנו. אנו הארכיטקטים של המציאויות שלנו, אמירה שעשויה להישמע כפטפוטי עידן חדש, אבל זו האמת. אם לא נזיז את האנרגיה לכיוון הכוונות שלנו ונמשיך להניעה, היא תתקע ואז נרגיש שאנו מחכים. אבל אם נשתמש בזמן הזה שאנו מבלים בחדר ההמתנה האישי שלנו, ב״מרחב שבין לבין״, אנו יכולים לבחון פוטנציאלים חדשים ולאפשר אפשרויות שהן גדולות יותר מכפי שאנו יכולים לדמיין, ואז לבצע ריבוי משימות מבחינה אנרגטית כדי לאפשר לתוצאות הגבוהות ביותר שלנו להפוך למציאות שאנו באמת רוצים.