האנרגיות בחודש נובמבר

ג׳ניפר הופמן

2 בנובמבר, 2014

מאנגלית: סמדר ברגמן

 

החדשות הטובות בנוגע לחודש זה הן שאוקטובר הסתיים. עם פעילות אנרגטית רבה כל כך, נסיגת מרקורי, התפרצויות סולריות מסוג איקס על בסיס יום-יומי, פלנטות רבות שמשנות מזל, והצורך שלנו לארגן, לסדר ולנקות את המרחבים הפנימיים והחיצוניים שלנו – החודש האחרון היה עמוס. ואף על פי שבכמה מובנים נובמבר מעט שקט יותר, הוא נותן לנו הזדמנות להיערך לשלב את שכבר עשינו לפני שאנו מתחילים פרוייקט חדש. אני לא אומרת ששום דבר לא יקרה החודש, כיוון שזה לא נכון, אבל מה שיקרה, יתרחש בדרך מסודרת ומאורגנת יותר, משום שנובמבר מכין אותנו לתנועה של דצמבר. המטרה שלנו בחודש נובמבר היא לחיות בפליאה, ואת משמעות הדבר אסביר במאמר זה.

אם צפיתם פעם במרוץ מכוניות, ראיתם שכל המכוניות ניצבות בקו הזינוק כך שיתחילו את המרוץ יחד. בשעה שהנהגים מחכים להורדת הדגל ולתחילת הפעולה, הם מריצים את המנוע ומרעישים מאוד. לפחות כך עושים חלק מהנהגים. אחרים עורכים בדיקות אחרונות, ולא מחממים או מציפים את המנוע, או מנצלים את הזמן שנותר כדי לשבת בשקט ולהתכונן. כדי לנצח במרוץ, הלך הרוח חשוב יותר מאשר השרירים, ואף על פי שהשרירים עשויים להיות בתחילה מרשימים יותר, בטווח הרחוק, הלך הרוח הוא שמנצח. והאם שמתם לב לאחר שהמרוץ מתחיל, שקו הזינוק הופך לקו הסיום? האם אתם מנסים לנצח במרוץ שלכם באמצעות הלך הרוח או השרירים? האם אתם מבינים שאין התחלה או סוף וברגע שאתם מסיימים מרוץ אחד אתם מוכנים למרוץ הבא?

מפתה לאבד סבלנות ולרצות לפעול, אך תחילה עלינו לדעת לאן אנחנו הולכים וייתכן ולא נדע זאת בברור החודש. לכן השתמשו בכל זמן שמנוצל לחוסר סבלנות, לתהיה מדוע אין לכם את כל התשובות, לפקפוק בנתיב חייכם ובמשימת נשמתכם, ולהתפכחות כללית ביחס לתהליך כולו כדי להירגע, לנוח, להתרענן ולהתכונן. כאשר אני אומרת ״להתכונן״, אני מתכוונת להתחיל ללבלב היכן שאתם, לחיות במרחב ההוויה, במקום לחכות, והימנעו מהנוהג הרגיל, שהוא לחשוב שהשמחה, שלוות הנפש, האושר, האהבה והשפע נמצאים במקום אחר. כתבתי על כך במאמר ״לבלבו לפני שאתם עוזבים״. הייתה זו הארה עבורי ועבור רבים מהקוראים שלי.

המחשבה שכל שאנו רוצים נמצא ״במקום אחר כלשהו״ או יקרה אחר כך, היא כמו להיות  בהיריון ולחשוב שמישהי אחרת תעבור את תהליך הלידה עבורנו. כאשר נוצרים קשיים אנו נוטים לוותר או לפקפק בעצמנו, במקום לראות אילו ברכות אנו יכולים ליצור ברגע זה, במקום שבו אנו נמצאים. זה תהליך של מודעות, שלמות והתרחבות – או פליאה, שהיא מילת המפתח לחודש זה.

מודעות היא שילוב של קבלת המגבלות, השיעורים ולמידה במקום בו אנו נמצאים בכל רגע, ואז צעידה של צעד אחד נוסף אל מעבר להם, אל הזדמנויות חדשות. הדברים שאנו רואים או שלהם אנו מעניקים תשומת לב בכל מחזור אנרגיה חדש, הם כלים לריפוי, לשלמות ולהתקדמות, אלא אם אנו משתמשים בהם כדי להגביל את זרמי האנרגיה על ידי התמקדות בשיפוט ובביקורת עצמיים.

כל מסע הריפוי שלנו קשור לשלמות. בכל פעם שאנו פגועים, עצובים, כואבים, חבולים, מוכים ומנותקים, איננו שלמים והאנרגיה שלנו משמשת כדי להעצים את הכאב שלנו. עלינו להיערך מחדש עם האלוהות שלנו, להתחבר מחדש למקור שלנו שהוא פנימי, לא חיצוני. אבל״ אלוהות עוסקת בשלמות, לא בקדושה״, ועלינו להכיר את הכאב שלנו לפני שנוכל לרפאו. אם אתם חותכים את עצמכם, היכן תניחו את התחבושת? על החתך, כמובן. אינכם בוחרים מקום אקראי על גופכם להנחת התחבושת, אתם מניחים אותה על הפצע. אם הכאב שלנו הוא הפצע, אזי מודעות היא התחבושת. מודעות לפצעי הנשמה שלנו מצביעה עבורנו על המקום שבו ניתן למקד את עבודת הריפוי ודבר זה הוא שמסייע לנו להירפא ולהפוך שלמים.

התרחבות היא הקוטביות של של הגבלה – אנו מוגבלים או מתרחבים. אנו יכולים להשתמש במקורות האנרגיה הרבים הניתנים לנו כדי להלקות את עצמנו על שהיינו כה מגוחכים, תמימים וטיפשים או לראות היכן הגבלנו את עצמנו, לעצור את נזילות האנרגיה ולהתרחב לשלמות. רק הממד השלישי הוא דחוס; ממדים גבוהים יותר הם רחבים וכדי להשיג אליהם גישה עלינו להיות מסוגלים להרחיב את שדה האנרגיה שלנו במידה מספקת.

בחודש זה נוכל להביא את עצמנו לקו הזינוק ולהודות על המרחק שכבר עשינו. אף על פי שייתכן ואיננו מוכנים עדיין לצאת לדרך, יש לנו כמה אפשרויות. אנו יכולים להריץ בעוצמה את המנוע שלנו, לעשות הרבה רעש ולבזבז דלק, שעה שאנו ממתינים לתחילת המרוץ, או אנו יכולים ללבלב היכן שאנו, לברוא את המכל לאהבה, לשמחה, לשלווה ולשפע שאנו רוצים ברגע זה (משום שהם לא יצוצו בנקודה עתידית מסוימת, אלא אם נכין את האנרגיה עבורם עכשיו), ולהשתמש בזמן הזה כדי לבחון את האופציות שלנו, לסיים רמת ניקוי זו ולהרחיב את האנרגיה שלנו ככל שאנו יכולים כדי לקבל את ברכות התדרים והרטטים החדשים שמגיעים עתה. זכרו, הלך רוח, ולא שרירים, מנצח את המרוץ בטווח הרחוק; וכאשר אתם לומדים ללבלב היכן שאתם, לפרוח ברגע זה, הגעתם לקו הסיום ואתם כבר מוכנים לשלב הבא של המסע. שיהיה לכם חודש נפלא, מלא בפליאה.