האוסף השמיני של הסיפורים, האגדות והציטוטים

מאנגלית: סמדר ברגמן

 image005

מתוך "דממת הלב"

מאת רוברט אדאמס

למעשה אין דבר שיש לומר. המילים מיותרות.

אני עושה שימוש במילים רק כדי שתוכלו לזהות את השקט שבמילים.

דממה היא אמת. אינכם יכולים להסביר את האמת באמצעות מילים.

המילים הופכות חסרות משמעות, חסרות תועלת.

האמת באה אליכם מרצונה החופשי, כאשר אתם מכינים את עצמכם באמצעות כניעה עמוקה לעצמי שלכם, מוותרים על כל ההתקשרויות, מוותרים על גופכם, שכלכם, וכל שחשוב לכם ומוסרים אותם בידי העצמי.

כל עוד אתם נאחזים בדבר-מה, המציאות תחמוק מכם.

המציאות תופיע בפניכם רק כאשר אתם מוותרים על עצמכם,

כאשר אתם מוותרים על האגו שלכם,

כאשר אתם מוותרים על הצרכים והרצונות שלכם,

מנסים לגרום למשהו להתרחש, תשוקות.

כאשר אתם משחררים ונכנעים בניסיון להגיע להגשמת העצמי.

כאשר אתם פשוט מוותרים.

אז משהו נפלא מתרחש.

אתם מתחילים להתרחב.

לא בגופכם אלא בתודעתכם שהיא אתם.

אתם הופכים למציאות חובקת כל ומוחלטת.

הדבר מתרחש מעצמו.

 image005

סופו של המחפש

זוהי האירוניה, הבדיחה הקוסמית הדגולה, הסוד הגדול של "ההארה". כאשר האדם שחיפש אחר ההארה מתפוגג, אז ורק אז נגלה מושא החיפוש ~ לאחר שהוסתר כל הזמן הזה על-ידי ה"אני" שרצה בו.

הגילוי ש"הארה אישית" היא מיתוס עלול להתקבל כהלם. מניסיוני, אני יכול לאשר שהשכל והאישיות אינם מאמצים בשמחה גילוי זה כאשר הוא נגלה בחטף לעיניהם, משום שהוא גורם לאדם להיראות מגוחך למדי.

כל החיפוש, כל התרגול, כל הניסיון "להשיג" זאת, נתפס כחסר ערך, נתפס כמה שרק הנציח את אשליית ה"אני", כמה שהסתיר את שהיה וקיים כאן כבר, את המקום שבו כל המאמצים והתרגולים הללו מתרחשים ~ בעצמי המוגבל של האדם.

אמבר טרל

image005 

כל הזמן שבעולם

יום רביעי בצהרים, יש לי המון דברים שעליי לעשות. אבל קודם כל אני חייב לקנות כמה מצרכים בסופר. אני מחליט להקדיש למשימה זו 30 דקות בדיוק. אני גאה ביעילות שלי, אעשה כל שביכולתי לעמוד ביעד. אתם מבינים, אני חי בדעה אבסורדית שהזמן שלי שייך לי.

אני יוצא מהמכונית ונכנס לסופר. אני לוקח סל קניות מבלי לעצור. אני עוצר במעדנייה, המקום היחיד שיוכל לעכב אותי. יש כמה אנשים בתור לפני, אבל יש שני עובדים ואין סיבה שאתעכב. אני ממתין לתורי, מאשר את הנקניק שאני רוצה. אני ממשיך באיסוף המצרכים, עומד בזמנים.

אני ממשיך במהירות ונתקל בעגלה של זוג זקנים החוסמת את דרכי. הם מעלעלים בקופונים רבים ומעיינים בקפידה ברשימת הקניות שלהם. אני עוצר מאחוריהם ומדשדש ברגליי. הם משווים מחירים, דנים ביעילות מוצר אחד לעומת האחר. לבסוף, הם מחליטים לא לקנות ואני צופה בהם מתרחקים מבלי ששמו לב אליי כלל. לא יאמן.

לאחר שבחרתי את המוצר שלי אני ממהר למקררי החלב. אני עדיין עומד בזמן שהקצבתי לעצמי. לפני אני רואה את זוג הקשישים ניצב לפני מקרר החלב. הנה שוב אותו הסיפור. חצי גופו של הגבר קבור בתוך המקרר, הוא מעביר קופסאות חלב אל האישה. היא מנענעת בראשה ומחזירה אותן. הם בוחנים את תאריכי התפוגה. אני יכול לראות את קופסת החלב שאני רוצה לקנות, אבל איני יכול להגיע אליה. לבסוף הגבר מעביר אל האישה קופסה ראויה. היא מסמנת זאת ברשימת הקניות והם מתרחקים, שוב מבלי ששמו לבם אליי.

אני קונה בקבוק שתייה בדרך אל הקופות.אני מחפש אחר קופה מהירה, אבל לא מוצא. אני ניגש לקופה שנראית ריקה אבל מגלה שהיא אינה ריקה. הזוג הזקן מניח את קניותיו, בוחן שוב כל פריט כנגד רשימת הקניות. האישה מעיפה מבט בי ובסל הקניות שלי ולוחשת משהו לגבר. הוא מסתובב ובקול עדין וידידותי אומר: "היי, למה שלא תעקוף אותנו. אין לך הרבה דברים". קולו הידידותי תופס אותי לא מוכן. הוא נשמע כאילו כל הזמן שבעולם עומד לרשותו, והנה הוא מציע לי חלק ממנו. אני מרגיש את הבושה שחשים לעתים כאשר מישהו שהרגע דיברת רעות מאחורי גבו נוהג בך בחביבות.

"זה בסדר", אני אומר. אני לא ממהר".

"אתה בטוח?" הוא שואל.

"כן, תודה".

אני מביט בנעליי; אני מרגיש קטן. האישה בוחנת את הקופאית, שומרת שלא תעשה טעות. אני מרגיש צורך לעזור להם לארוז את מוצריהם בשקיות. הזמן שלהם יקר ~ יותר יקר משלי. אני נכנס לחניה שלי ומביט בשעון. פספסתי את שעת היעד שלי בחמש דקות. אני יודע שחמש הדקות בהן צפיתי בזוג הזקן שלפני ואשר הציעו לי לעקוף אותם בתור, היו חמש דקות בעלות ערך רב. חמש דקות: מחיר זול כדי ללמוד שהזמן שייך רק לאלה שמעניקים מזמנם.

ג'פרי בלאוט

תורגם ועובד מ"ניוזויק"

image005

  מתנות מהלב

מאת מייקל ג'וספסון

האגדה מספרת על גבר צעיר שהתהלך במדבר וגילה מעיין של מים צלולים ומתוקים. המים היו כה נפלאים שהוא מילא את נאד העור שלו כדי שיוכל להביא מעט מהם למורהו הקשיש. לאחר מסע של ארבעה ימים, הוא הגיש את המים למורה הזקן אשר לגם לגימה גדולה, חייך באושר והודה לתלמידו בחום. הגבר הצעיר חזר לכפרו בלב מאושר.

אחר-כך נתן המורה לתלמיד אחר לטעום מן המים. התלמיד ירק את המים, ואמר שטעמם נורא. נראה היה שהמים הפכו תפלים לאחר ארבעה ימים בנאד העור הישן. התלמיד שאל את מורהו: "מאסטר, המים היו תפלים. מדוע העמדת פנים שהם טעימים לך?"

המורה השיב: "אתה טעמת רק את המים. אני טעמתי את המתנה. המים היו רק האמצעי למעשה של חביבות אוהבת… ואין דבר מתוק יותר".

 image005

למבקר שביקר להפוך לחסידו, אמר המאסטר:

"אתה יכול לחיות עמי, אך אל תהפוך לחסידי".

"חסידו של מי אהיה אפוא?"

"של אף אחד. ביום שבו תהפוך לחסידו של אדם, תחדל להיות חסיד האמת".

אנתוני דה מלו

image005

לתלמידיו שתמיד ביקשו מילות חכמה,

אמר המאסטר: "חכמה אינה מבוטאת במילים.

היא מגלה את עצמה בפעולה".

ובראותו אותם צוללים לפעילות קדחתנית,

צחק בקול ואמר:

"זו אינה פעולה, זו תנועה".

 

אנתוני דה מלו

image005

זהות

"כיצד אשיג אחדות עם אלוהים?"

"ככל שתתאמץ יותר, כך יגדל המרחק שבינו לבינך".

"מה אוכל לעשות בקשר למרחק?"

"הבן שהוא אינו קיים".

"האם משמעות הדבר שאלוהים ואני אחד?"

"לא אחד, לא שניים".

"איך זה אפשרי?"

"השמש ואורה, האוקיינוס וגליו, הזמר ושירו ~ לא אחד, לא שניים".

אנתוני דה מלו

 image005

ריקנות

לעתים הגיעו מבקרים רעשניים רבים

ודממת המנזר הופרעה.

הרעש הטריד את התלמידים,

אך לא את המאסטר, שדומה

שהיה שמח ברעש כמו גם בדממה.

לתלמידיו המוחים אמר יום אחד:

"דממה אינה היעדר קול,

אלא היעדר העצמי".

אנתוני דה מלו

image005

יום של זהב

יום של זהב היום. פקחו את עיניכם וראו את עושרו.

פתחו את לבכם, חיו את יופיו וערכו של יום זה. קבלו אותו כפי שהוא, והאהבה שתעניקו לחיים תהפוך אותו טוב אף יותר.

כל שמגיע, החשיבו כזכות את היכולת לחוותו. חפשו אחר הברכות בכל דבר, ולבטח תמצאו אותן.

אל תשימו לבכם להגבלות המזויפות שהעולם עשוי לשייך לשמחה. אין צורך להשיג דבר או לשלוט בדבר כדי להיות מאושרים.

פשוט פתחו את עצמכם לשפע שכבר מקיף אתכם. ותהיו מחוברים בעוצמה לכל שאי פעם השתוקקתם אליו.

יום של זהב היום. וככל שתחיו את אוצרותיו, כך יהיו רבים יותר.

ראלף מארסטון

 image005

 

עקרונות למודעות החדשה:

1. הכול אחד ~ הכול בבריאה הוא ביטוי של הישות האינסופית. כולנו היבטים של הישות האינסופית.

2. טרנספורמציה ~ העולם חווה טרנספורמציה רוחנית בתודעה האנושית. השלמתה עשויה להימשך עשורים, או אפילו מאות שנים, וכאשר תושלם, היא תביא לסופם של הסבל והסכסוך העולמיים. עידן התרבות החדש יושג על ידי מודעות נפוצה לאחדות הבסיסית של כל האנשים. אתם משנים את העולם כאשר אתם משתנים רוחנית בעצמכם. הדבר מתרחש אוטומטית בעת שאתם חולקים ללא הרף את מי שאתם ומי שהפכתם להיות, במסגרת התודעה העולמית.

3. חיבור פנימי ~ חיבור פנימי למקור הרוחני שלכם מעודד טרנספורמציה רוחנית ואת הגשמת הפוטנציאל האמיתי שלכם.

4. שיקוף ~ החיים משקפים את מי שאתם ~ את האמונות שלכם, את המחשבות והרגשות שלכם.

5. אחריות אישית ~ אתם בוראים את המציאות שלכם ועליכם לקחת אחריות אישית כלפיה. החיים שלכם הם בגדר השתקפות של מי שאתם וההתנסויות שאתם, כנשמה, תכננתם לחיים האלה.

6. חיים לאחר המוות ~ ממלכות הרוח הן מקום של שמחה ואיחוד מחדש עם משפחת הנשמה המורחבת שלכם.

7. גלגול נשמות ~ גלגול נשמות קיים כדי לספק מגוון של התנסויות, כדי שניתן יהיה לרכוש מיומנויות חיים וכדי שבעת שאתם בגוף אנושי, תוכלו לגלות מחדש את האלוהים הפנימי.

8. האמת נמצאת בכל מקום ~ האמת האולטימטיבית נמצאת בכם, אולם למידת מגוון של מקורות מידע מסייעת לכם לעורר מחדש ולזכור את האמת הפנימית שלכם.

9. אהבה ללא תנאי ~ אהבה ללא תנאי וקבלת כל החיים מציבה את המודעות שלכם במקום גבוה יותר, ומאפשרת פיתוח הבנה וחמלה. אהבה זו וקבלת אחרים היא ההכרה באור הרוחני שבתוך אנשים אלה ואינה תלויה בהתנהגות החיצונית שלהם. אהבה ללא תנאי כוללת כבוד לאמונות של אחרים, ואין זה משנה עד כמה הן תואמות, או לא תואמות, את האמונות שלכם.

10. תובנה ~ פיתוח אינטואיציה, הן בגברים והן בנשים, מספק תובנה חיונית להתנסויות החיים.

 image005

אנשי העידן החדש הם:

אנשים שלוקחים אחריות כלפי החיים שלהם ולא מאשימים אחרים בבעיות שלהם.

אנשים שמחליטים במודע ללמוד ולהתפתח.

אנשים שלא חייבים להיות צודקים, רק לגבי עצמם.

אנשים שרואים בבעיות שיעורים, ואולי סדרות ארוכות של חיים ושיעורים.

אנשים שמאמינים שאנחנו מה שאנו חושבים, ושאנו יכולים לשנות את עצמנו על-ידי שינוי החשיבה שלנו.

אנשים שמרגישים שהם יכולים לשנות את העולם על-ידי כך שהם משנים את עצמם, ולא על-ידי ניסיון לשנות אחרים.

אנשים שמחפשים עוצמה מהיקום על-ידי כניסה אל תוך עצמם.

אנשים שמבינים שאהבה יכולה להיות חסרת תנאים.

אנשים שאוהבים את עצמם ומכירים את עצמם כדי להכיר ולאהוב אנשים אחרים טוב יותר.

אנשים שלא תופסים אנשים אחרים כטובים יותר או כטובים פחות, אלא כשונים מהם, ואף-על-פי-כן, כחלק מהשלם.

אנשים שבוחרים את נתיבם שלהם במקום ללכת בעקבות דוֹגמה.

אנשים שמכבדים את זכותך לצעוד בנתיב שלך, ולאו דווקא בשלהם.

אנשים שמבינים שההווה הוא כל שיש לנו, כיוון שהאתמול הוא רק מחשבה וכך גם המחר.

אנשים שמעונינים להיות בעלים של עצמם ולאו דווקא של דברים.

אנשים שרואים שמחה בחיים במקום כאב, לאחר שחוו די כאב.

אנשים שסקרנים לגבי תפיסה על-חושית וכל המשמעויות שלה.

אנשים מסוגים שונים, אנשי עסקים, מרפאים, פסיכולוגים וחוקרי עב"מים.

העידן החדש אינו דת חדשה בעלת היררכיה של אנשי דת וטקסים, המבקשת חסידים, אף-על- פי שיש בהם שבוחרים בטקסים כלשהם.

העידן החדש אינו מבוסס על רגשי אשמה, כעס, פחד או כאב; זה מסע אל האהבה שהיא אלוהים.

העידן החדש אינו שמירת אמונים למאסטר אחד; זו למידה ממאסטרים רבים במסע החיפוש אחרי אחדות האלוהים.

העידן החדש אינו עוסק בהכרח בעשייה אלא בהוויה.

image005

איך תדעו מתי זו האינטואיציה שלכם ש"מתקשרת"?

מאת שריל ריצ'ארדסון

ראשית, מהי אינטואיציה? הנה כמה מהתשובות השכיחות יותר. אינטואיציה היא:

כלי לתובנה מהירה ומוכנה.

יכולת מנטלית טבעית.

חוש שישי, שיש לכולנו.

תחושת בטן.

מרכיב מהותי בתהליך היצירתי.

התראה המורגשת כדגדוג בעמוד השדרה.

מרכיב התהליך קבלת החלטות ופתירת בעיות.

ידיעה פנימית עמוקה.

צורה של הדרכה וחכמה מאלוהים.

האינטואיציה לובשת צורות רבות. היא מתקשרת בדרכים שונות עם כל אחד מאתנו. הנה כמה מהדרכים באמצעותן האינטואיציה שלנו מתקשרת אתנו.

קול פנימי ~ אנשים רבים מדווחים על "קול פנימי, שקט ודומם". האינטואיציה שלכם תמיד תתקשר אתכם באופן אוהב ורחום ששונה באופן מורגש מהפטפוט הפנימי הרגיל שלכם.

חלומות ~ אתם יכולים לקבל שפע של הדרכה כאשר אתם לומדים לבקש תובנה אינטואיטיבית באמצעות החלומות שלכם.

רגשות ~ מידע אינטואיטיבי מגיע לעתים קרובות באמצעות התחושות או הרגשות שלכם. אולי פשוט "תרגישו הרגשה טובה" בנוגע לפעולה מסוימת. או אתם עשויים לחוות תחושה של חוסר אמון כלפי  אדם או מצב.

תחושות פיזיות ~ היפנים מכנים את האינטואיציה בשם "אמנות הבטן". אנו קוראים לתחושות הללו "תחושת בטן". אתם עשויים לגלות שהגוף שלכם כבד אם החלטה שקיבלתם אינה נכונה. הגוף שלכם עשוי להצטמרר אם זה הנתיב הנכון עבורכם.

ידיעה מיידית ~ אתם עשויים לקבל הבזק של הבנה, המכונה לעתים אפקט "אוריקה" ["מצאתי"].

סמלים ~ לעתים קרובות האינטואיציה מגיעה אלינו בצורת דימויים סמליים. נאמר לעתים קרובות ש"תמונה שווה אלף מילים". אתם עשויים לקבל דימוי סמלי של דרך חתחתים אם אתם בוחרים ב"נתיב אל"ף". ואם אתם בוחרים בנתיב החלופי, ב"נתיב בי"ת", אתם עשויים לראות בעיני רוחכם נתיב סלול וברור.

צירופי מקרים וסנכרון ~ נאמר שצירופי המקרים הם דרכו של אלוהים להישאר אנונימי. כאשר אתם חווים סנכרון תכוף אתם תדעו שהאינטואיציה שלכם הובילה אתם בנתיב הנכון.

השאלה שאני נשאלת לעתים קרובות ביותר היא: "איך אדע אם זו האינטואיציה שלי ולא פחד או משאלת לב?" קשה לענות על שאלה זו משום שמדובר בהיכרות עם עצמכם. רובנו חשים פחד כאשר אנו מנסים משהו חדש, כיוון שזה מוציא אותנו מאזור הנוחות שלנו. לחילופין, לרובנו תפיסה של חיים אידיאליים שאותם היינו רוצים לחוות והאינטואיציה שלנו יכולה לעזור ולהדריך אותנו לשם. אבל איך נדע שזו לא רק "חשיבה אופטימית בסגנון פוליאנה"? הנה כמה קווים מנחים שיעזרו לכם לבטוח באינטואיציה שלכם:

אם המסר מכיל מחשבות של תקווה, אהבה, עידוד, חכמה, כוח ונחמה, זו האינטואיציה שלכם שמדברת.

אם אתם מרגישים תחושה של שלווה שאופפת אתכם כאשר אתם מהרהרים בשאלה מהי הפעולה הנכונה שיש לנקוט. אתם עשויים עדיין להרגיש מתוחים כשאתם חושבים על נקיטת אותה פעולה, אבל אתם תרגישו שהיא הפעולה הנכונה בכל זאת.

אתם מרגישים נרגשים ולהוטים באופן עקבי לגבי דבר-מה למשך תקופת זמן. דבר זה מהווה בדרך כלל דחיפה מהאינטואיציה שלכם לפנות בכיוון זה.

הלכתם בעקבות ההדרכה שלכם וצעדתם כמה צעדים קטנים לכיוון המטרה שלכם ואתם מגלים שההזדמנויות מתחילות להיפתח בפניכם. אתם בנתיב הנכון!

אתם נמשכים לספר או שומעים במקרה שיחה ודומה שהמילים מכוונות ישירות אליכם בתשובה לבקשתכם להדרכה.

אתם מתחילים להרגיש אסירי תודה או לאמץ גישה של הערכה לחייכם אף-על-פי שאתם עשויים לחוות זמנים קשים. זו האינטואיציה שלכם שמדברת.

תובנה שנכנסת במהירות לראשכם לאחר תפילה או בקשה להדרכה היא בדרך כלל הנתיב הנכון שיש ללכת בו.

אינטואיציה היא מקור עשיר לרכישת ידע לגבי עצמכם והעולם שסביבכם. היא יכולה לספק לכם הדרכה מעמיקה שמאפשרת לכם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בשביל עצמכם. כאשר אתם מקשיבים לאינטואיציה ופועלים על-פי חכמתה, היא תוביל אתכם לחיים מלאים בשפע, הצלחה ואפשרויות בלתי מוגבלות. אני מאמינה שהאינטואיציה היא החיבור שלכם לנשמה, כלי של אלוהים (או של היקום, אם תעדיפו) לתקשר אתכם. כאשר אתם מבקשים מהאינטואיציה שלכם עזרה או תובנה, אתם מתחברים לרוח שלכם ומבקשים את הדרכתה החכמה.

image005

העוצמה שבפנים

מאת צ'יף ג'וזף

כל עוצמת היקום נמצאת בכם. יש לכם את הכוח לברוא כל מצב הוויה, כל תחושה שתרצו.

כיום, בתרבות העולמית של זמננו, לעתים קרובות מוסחת דעתכם על-ידי הדרמות והאסונות שבעולם הסובב אתכם. אתם רואים אותם בחדשות בכל יום.

וכה רבים מכם מחפשים דרך להימלט מאנרגיה מחניקה זו או לכל הפחות להפוך את חייכם נסבלים יותר, אפילו אם משמעות הדבר היא "הרדמת" החושים שלכם. לעתים קרובות אתם מוצאים מפלט במה שלדעתכם יגרום לכם להרגיש טוב יותר ~ סמים, אלכוהול, סקס, אפילו דת נפוצה, או אמונות שאינן שייכות לדעה הרווחת…

לעתים קרובות "מפלט" זה אכן מעניק לכם הרגשה טובה יותר, ולו רק בגלל שדברים אלה מסיטים את תשומת לבכם מהדרמות והאסונות, לזמן קצר לכל הפחות.

אבל הקלה זו היא זמנית בלבד. ואף-על-פי-כן, כל אור עדיף על החשכה. אפילו אם דומה שאור זה מגיע ממשהו או ממישהו שמחוץ לעצמכם.

מה שבאמת קורה כאן, ידידים, הוא שהשפעה חיצונית, תהיה אשר תהיה, באמת מעוררת את האור, את העוצמה שבתוככם.

כל הרגשה טובה שיש לכם ~ אושר, אקסטזה, שמחה, שלווה, סיפוק וכן הלאה ~ המקור שלה הוא בכם. כל העוצמה קיימת בכם.

איננו שופטים את אלה שמשתמשים באמצעים חיצוניים כדי לעורר את העוצמות הפנימיות שלהם. אבל אנו אומרים לכם שאינכם זקוקים לאמצעים חיצוניים אלה. כל הדרוש לכם נמצא בתוככם.

אם הייתם חיים באופן מלא עוצמה פנימית זו, הייתם מבחינים שאין כל שיפור בהרגשה שלכם כאשר אתם משתמשים בסמים, באלכוהול, בסקס וכן הלאה. כיוון שאתם נמצאים כבר ברטט גבוה יותר ומחוברים לגמרי לעוצמה הפנימית. דבר לא יכול לקחת אתכם גבוה יותר.

טבעי עבורכם להרגיש טוב, להיות שמחים, לחוות שפע ~ לשגשג בכל תחום בחייכם. זה טבעי וזו זכותכם מלידה.

כל שעליכם לעשות הוא להיזכר ולשוב ולתבוע לעצמכם את עוצמתכם. אינכם חייבים לחפש במרחקים. כל העוצמה שלכם נמצאת כאן ~ בתוככם.

 image005

למדתי ש…

בגיל 6 למדתי שאי אפשר להחביא חתיכת ברוקולי בכוס חלב.

בגיל 7 למדתי שאני אוהב את המורה שלי בגלל שהיא בוכה כשאנחנו שרים את השיר "ערב שקט".

בגיל 9 למדתי שכשאני מנופף לאנשים בזמן טיול, הם עוצרים ומנופפים בחזרה.

בגיל 12 למדתי שבדיוק כשהחדר שלי נראה כמו שאני רוצה, אימא אומרת לי לסדר אותו.

בגיל 13 למדתי שאם אני רוצה לעודד את עצמי, עליי לנסות לעודד מישהו אחר.

בגיל 15 למדתי שלמרות שקשה לי להודות בכך, אני אוהב שההורים שלי מחמירים איתי.

בגיל 24 למדתי שחברה שקטה מרפאה לעתים יותר מאשר מילים ועצות.

בגיל 25 למדתי שסירוק שיער ילדתי הוא העונג הגדול ביותר בחיים.

בגיל 29 למדתי שלכל מקום שאני נוסע, הנהגים הגרועים ביותר בעולם נוסעים לשם אחרי.

בגיל 39 למדתי… שאם מישהו אומר עליי משהו לא נחמד, אני חייב לחיות כך שאף אחד לא יאמין לו.

בגיל 41 למדתי שיש אנשים שאוהבים אותך מאוד אבל פשוט לא יודעים איך להראות את זה.

בגיל 44 למדתי שאני יכול "לעשות למישהו את היום" פשוט על ידי שליחת כרטיס ברכה.

בגיל 45 למדתי שככל שתחושת האשמה של האדם גדולה יותר, כך גדול יותר הצורך שלו להאשים אחרים.

בגיל 46 למדתי שילדים וסבים וסבתות הם בני ברית טבעיים.

בגיל 49 למדתי שהשיר "חסד מופלא" יכול לרומם את רוחי למשך שעות.

בגיל 50 למדתי שבמלונות עדיף לישון רחוק מהטלפון.

בגיל 52 למדתי שאפשר ללמוד הרבה על אדם על פי האופן שבו הוא מתמודד עם שלושה דברים: יום גשום, מטען שהלך לאיבוד ושרשרת מסובכת ביותר של מנורות חג צבעוניות.

בגיל 53 למדתי שבלי קשר למערכת היחסים שיש לאדם עם ההורים שלו, הוא מתגעגע אליהם מאוד לאחר מותם.

בגיל 58 למדתי ש"להתפרנס" ו"לחיות" אינם אותו הדבר.

בגיל 61 למדתי שאם אתה רוצה לעשות משהו חיובי עבור הילדים שלך, נסה לשפר את נישואיך.

בגיל 62 למדתי שהחיים לפעמים מעניקים לך הזדמנות שניה.

בגיל 64 למדתי שאסור לחיות את החיים עם שתי כפפות בייסבול על הידיים, שעליך להיות מסוגל לזרוק לפעמים משהו בחזרה.

בגיל 65 למדתי שאם תרדוף אחרי האושר, הוא יחמוק ממך. אבל אם תתמקד במשפחה שלך, בצרכים של אחרים, בעבודה שלך, בפגישת אנשים אחרים ותעשה את מיטב יכולתך, האושר ימצא אותך.

בגיל 66 למדתי שבכל פעם שאני מחליט משהו מתוך חביבות, בדרך כלל אני מקבל את ההחלטה הנכונה.

בגיל 72 למדתי שכל אחד זקוק לתפילה.

בגיל 73 למדתי שכדאי להאמין בנסים ולומר את האמת.

בגיל 82 למדתי שגם כשכואב לי, אני לא חייב להפוך לכאב בעצמי.

בגיל 85 למדתי שבכל יום יש להושיט יד ולגעת במישהו. אנשים אוהבים מגע אנושי, אחיזת ידיים, חיבוק חם, או פשוט תפיחה ידידותית על השכם.

בגיל 92 למדתי שיש לי עוד הרבה מה ללמוד.

כותב לא ידוע

image005

מה זה כבר ישנה?

בין אם אתם מוכנים לכך או לא, יום אחד הכל יסתיים.

לא יהיו עוד זריחות, דקות, שעות או ימים. כל הדברים שאספתם, בין אם חשובים או נשכחים, יעברו למישהו אחר.

העושר, התהילה והעוצמה הזמנית שלכם יהפכו ללא רלוונטיים. לא ישנה מה היה לכם ומה לא.

הטינות, הכעסים, התסכולים והקנאה שלכם יגיעו סוף-סוף אל קצם. וכך גם התקוות, השאיפות והתכניות שלכם.

הניצחונות וההפסדים שפעם נראו כה חשובים יתפוגגו וייעלמו.

לא ישנה מהיכן באתם או באיזו שכונה התגוררתם בסוף חייכם.

לא ישנה אם הייתם יפים או מבריקים. אפילו המגדר וצבע העור שלכם לא יהיו רלוונטיים.

אז מה ישנה? כיצד יימדד ערך ימיכם?

מה שישנה הוא לא מה שקניתם אלא מה שבניתם, לא מה שקיבלתם אלא מה שנתתם.

מה שישנה היא לא ההצלחה שלכם אלא המשמעות שלכם.

מה שישנה הוא לא מה שלמדתם אלא מה שלימדתם.

מה שישנה היא כל פעולה של יושרה, חמלה, אומץ או הקרבה שהעשירה, העצימה ועודדה אחרים לנהוג כמותכם.

מה שישנה היא לא היכולת שלכם אלא האופי שלכם.

מה שישנה הוא לא כמה אנשים הכרתם, אלא כמה ירגישו תחושת אובדן עמוקה לאחר שתלכו.

מה שישנה הוא לא הזיכרונות שלכם אלא הזיכרונות של אלה שאהבו אתכם.

מה שישנה הוא לא כמה זמן יזכרו אתכם, אלא מי יזכור אתכם ובשל מה.

חיים בעלי ערך אינם מתרחשים במקרה. אין הם עניין של נסיבות אלא של בחירה.

בחרו לחיות חיים בעלי ערך.

מייקל ג'וספסון

image005

 יומיים בהם איננו צריכים לדאוג

ישנם שני ימים בשבוע שבהם איננו צריכים לדאוג,

יומיים שבהם נוכל להיות חופשיים מפחד ומחשש.

אחד מהימים הללו הוא יום האתמול על כל הטעויות והטרדות שלו,

הכישלונות והפשלות שלו, הכאבים והמחושים שלו.

אתמול חלף מן העולם והוא נמצא מחוץ לשליטתנו.

כל הכסף שבעולם לא יוכל להחזיר את אתמול.

איננו יכולים לבטל ולו פעולה אחת שביצענו;

איננו יכולים למחוק ולו מילה אחת שאמרנו.

אתמול חלף לעד.

יום נוסף שאיננו צריכים לדאוג בגינו הוא יום המחר,

על כל הקשיים האפשריים, הנטל שאולי יביא,

על הבטחתו הגדולה וקיומה;

מחר נמצא מעבר לשליטתנו המיידית.

מחר השמש תזרח,

במלוא תהילתה או מאחורי מסכה של עננים,

אבל היא תזרח.

ועד אשר היא תזרח, אין לנו עניין במחר,

משום שהוא לא נולד עדיין.

וכך נותר רק יום אחד ~ היום.

כל אדם יכול לחיות רק יום אחד.

כאשר אתה ואני מוסיפים את הנטל של אותם שני ימי נצח נוראים,

האתמול והמחר, אנו קורסים תחתיו.

לא חוויות היום הן ש"משגעות" את האדם,

אלא החרטה, הצער והמרירות בשל מה שאירע אתמול,

והחשש ממה שיביא המחר.

בואו אפוא נחייה כל יום בתורו.

כותב לא ידוע