דבר חיוני אחד שיש לזכור לגבי האנשים בחייכם

אלת׳יאה לונה

דצמבר 2015

מאנגלית: סמדר ברגמן

לפעמים אני נקראת לכתוב מאמרים ארוכים, בשרניים ומפורטים, אבל היום, אני רוצה שמאמר זה ישמש כתזכורת עדינה. אני רוצה לתת לכם הזדמנות לעצור באמצע התוהו ובוהו, החיכוך והתנועה האינסופית בחייכם ולנשום נשימה עמוקה.

בעודכם נושמים, הניחו למחשבות שלכם לנדוד לאנשים הנמצאים בחייכם עכשיו, לא משנה כמה רבים או מעטים הם. זה לא חשוב.

בעודכם נושמים, כנסו אל תוך התחושות שלכם בעת שאתם מהרהרים בכל אדם ואדם.

כעת אימרו לי, מה אתם חווים? אולי אתם מרגישים תחושות נוחות כגון אהבה, ביטחון, הערצה, כבוד או הערכה. מצד שני, אתם עשויים לחוות שנאה, קנאה, כאב, תיעוב, טינה, כעס, בושה ותסכול. אף על פי שאנו נוטים לשפוט קבוצת רגשות אחת כטובה ואת הקבוצה המנוגדת כרעה, אני רוצה שפשוט תשהו עם כל הרגשות שעולים ואמצו את כולם. אפשרו להם להתקיים. הניחו לשיפוטים שלכם לעלות ולרדת. אל תדאגו, מותר לכם לשפוט את עצמכם ואחרים כאן… אנחנו לא בשיעור תנ״ך! המציאות היא שגיליתי שוב ושוב ששיפוט הוא הכרחי למעשה לצמיחה שלנו כישויות רוחניות.

אז מה הדבר החיוני האחד שאני רוצה שתזכרו לגבי האנשים שבחייכם בזמן הזה? אני רוצה שתזכרו את הדבר הבא: שכל אדם שאתם פוגשים הוא המראה שלכם. כל אדם שאתם פוגשים ושעמו אתם נערכים באופן כלשהו משקף מרכיב חיוני של עצמכם, שקיבלתם או שדחיתם.

האנשים בחיינו הם המורים הגדולים ביותר שלנו. הדרך שבה אנו בוחרים להשיב להם ולהגיב כלפיהם היא השתקפות ישירה של האופן שבו אנו מתייחסים לעצמנו.

לכן חשבו כיצד אתם תופסים את האנשים בחייכם ברגע זה ממש. כל דבר שאתם אוהבים או שונאים לגבי אדם אחר הוא מראה לתכונות שלכם. אם אני שונאת אתכם משום שאתם צרי אופקים, אני שונאת את עצמי על היותי צרת אופקים לגבי צרות האופקים שלכם. אם אני מכבדת אתכם כיוון שאתם מעניקים לי חופש, אני מכבדת את עצמי על כך שאני מעניקה לעצמי חופש. אם יש לי טינה כלפיכם על שהתייחסתם אליי באופן גרוע, יש לי טינה כלפי עצמי על שהתייחסתי לעצמי באופן גרוע ולא אפשרתי לסליחה למשול.

האם אתם יכולים לראות שלכל פעולה חיצונית יש תגובה פנימית…וההפך?

כל אדם ואדם בחיינו הוא מורה פוטנציאלי.

הנה כמה שיעורים שניתן ללמוד מהרגשות השליליים שאחרים מעוררים בכם. זכרו שכל אחד מהרגשות הללו מעניק שיעורים שונים לאנשים שונים… לכן, אלה הן רק כמה דוגמאות מחיי שלי:

כעס = עליי לעבור ממבט קצר רואי לתמונה הגדולה.

אבל = עליי ללמוד להשלים עם החיים כפי שהם ולהתחבר מחדש למרכז השלם שלי.

פחד = עליי לקבל שישנם דברים שמחוץ לשליטתי.

שנאה = עליי להראות יותר אהבה וסליחה לעצמי כדי שאוכל להראותן לאחרים.

בושה = עליי לחקור את העצמי המוצלל שלי ואת מה שהדחקתי.

האשמה = עליי לקחת אחריות אישית.

קנאה = עליי לכבד את המקום שבו אני נמצאת בחיי.

רגשות אשם = עליי לעשות חשבון נפש ולראות היכן איבדתי קשר עם האמת.

עצבנות = עליי לפתח אמפתיה רבה יותר לצרכים של אחרים תוך כדי כיבוד הצרכים שלי.

כמו כן, זכרו שכל רגש שהוא, כגון כעס, יכול לספק שיעורים שונים בהתאם להקשר של אותו יום. לדוגמה, יום אחד משמעות הכעס שלי כלפי ידיד יכולה להיות שעליי ללמוד לשמור על ראש פתוח. אולם, ביום אחר, משמעות הכעס שלי כלפי ידיד עשויה להיות שאני עדיין שומרת טינה ושעליי לשחרר.

בסופו של יום, ההתרחבות הנשמתית שלנו תלויה באופן שבו אנו בוחרים לתפוס את האנשים בחיינו, להתייחס ולהגיב אליהם.

הלמידה לעבור מהיותנו קורבן הנסיבות לתלמידי החיים היא בחירה עמוקה ומעצימה שניתן לקבל.

ספרו לי, כיצד אתם מתמודדים עם האנשים בחייכם? האם יש לכם טיפים לחלוק שיוכלו לסייע לאחרים?